שאלות ותשובות

בוודאי, ההוסטל הינו בית לכל דבר וניתן לצאת ולחזור אליו כפי שהדייר חפץ. העצמאות בניידות בקהילה היא מטרה שיקומית חשובה בפני עצמה. אנו מעודדים את הדייר לצאת להכיר את סביבת ההוסטל, לטייל בה ולהשתמש בשירותים הקהילתיים המצויים בקרבתו (בנק, דואר, חנויות, קופ"ח, מקומות בילוי וחברה). כמו כן, אנו מעודדים עצמאות בשימוש בתחבורה ציבורית לצורך נסיעות לעבודה, לביקור בקרב בני משפחה ולצורך בילוי ופנאי. לכל הוסטל יש את התקנון שלו בנוגע לשעות החזרה והיציאה הנהוגות בו על מנת שלא להפריע ליתר הדיירים.

מגורים עצמאיים בדירה הינה דרגת המגורים הגבוהה ביותר על פני רצף הדיור השיקומי. במידה ודייר מתגורר באופן עצמאי לחלוטין בקהילה (בדירה בבעלות פרטית או שכורה) ניתן להציע לו כחלק מתוכנית סל שיקום שירותי חונכות ו/או סומכות.
חונכות: מפגש דו שבועי עם חונך, המגיע לביתו של המשתקם/ת, ומסייע לו בפיתוח המרכיב החברתי והעשרת שעות הפנאי. לדוגמא: היכרות עם מקומות פנאי ובילוי, סיוע במציאת תחומי עניין אישיים, סיוע בהתנהלות מול מוסדות בקהילה ועוד.
סומכות: סיוע דו שבועי על ידי מדריכה המגיעה לביתו של המשתקם/ת ומסייעת לו בתחומי אחזקת הבית כגון בישול/ניקיונות ועוד.

אנו מאמינים כי טיפול ואחזקה בחיית מחמד הנה בעלת ערך רגשי ושיקומי רב. לכל מסגרת דיור יש את המדיניות שלה בנוגע לאחזקת חיות מחמד ובדרך כלל תותר כל עוד הדבר אינו פוגע בזכויות יתר הדיירים או מפריע לשלוותם. מומלץ לברר עם המסגרת המיוחדת מהי המדיניות הנהוגה במקום בנוגע לטיפול ואחזקה בחיית מחמד.

מרבית השירותים ממונים על ידי משרד הבריאות ומשרד הרווחה ללא עלות

צוות המקצועי בהוסטל מעודד ביקורי משפחה וחברים בדירת הדייר. אנו מאמינים כי הקשר עם חברים ובני המשפחה הינו חיוני ביותר לתהליך השיקום וההחלמה. המשפחה היא הסביבה הטבעית אשר ברוב המקרים המטופל שב לחיות במחיצתה ולכן חשוב לתחזק ולטפח את הקשר עימה. פעמים רבות זקוקה המשפחה להדרכה בתקשורת עם הדייר או בעניינים אחרים הקשורים בטיפול בו. במקרים שכאלו, רצוי שבתום הביקור המשפחה תדווח לצוות המקצועי על מה שקרה בביקור וזאת על מנת להתייעץ עימם ולהיעזר בדרך נוספת לתקשורת בונה יותר לקראת הביקורים הבאים. בנוסף לביקורים בהוסטל אנו מעודדים את הדייר לצאת לחופשות בסופי שבוע או בחגים ומועדים ולבלות בקרב בני משפחתו.

תלוי בתכנית השיקום שלך. מטרתנו העיקרית היא לשקם את המתמודדים שלנו ולהביאם לתפקוד עצמאי ככל הניתן בקהילה, אנו מבינים היטב שלכל אחד יש את קצב השיקום שלו ואת הזמן שדרוש לו כדי להשתקם. אנו מבינים שלעיתים הליך השיקום הינו הדרגתי ויכול לקחת זמן ונערכים בהחלט גם לאפשרות זו.
הוסטל - לעיתים נייעץ למתמודד שהשתקם היטב ועצמאי בתפקודיו היומיומיים ובמקום עבודתו, על מעבר לקהילה תומכת או דיור מוגן. לעיתים נייעץ לו לחכות מעט, במידה ונראה לנו שהליך השיקום עדיין לא הסתיים. לכל דייר הקצב האישי שלו. אין מגבלות על זמן השהות בהוסטל, אלא אם כן, כולנו יחדיו תמימי דעה שהדייר עצמאי לחלוטין , מתפקד היטב ואנו בטוחים במאת האחוזים שיוכל לתפקד באופן עצמאי.

ההחלטה לגבי מגורים בהוסטל או בדיור מוגן נקבעת על ידי ועדת סל השיקום האזורית (המורכבת מרכזת סל השיקום, פסיכיאטר ועו"ס). הנקודה המנחה היא שהדרך לעצמאות צריכה להיעשות באופן מדורג ובקצב המתאים ביותר לדייר ולפי יכולותיו. במקרים בהם הדייר יצא בפעם הראשונה מבית הוריו ואינו מסוגל לדאוג לעצמו באופן עצמאי, קרוב לוודאי שהועדה תחליט שעליו לעבור תקופת התנסות בהוסטל עד שיצליח להתקדם ולרכוש מיומנויות לתפקוד עצמאי יותר. בהמשך הוא יוכל לעבור להתגורר בדיור מוגן ברשות עצמו. הועדה משתדלת להימנע ממקרים בהם דיירים מדלגים על שלבים ועוברים מהר מדי לדיור מוגן לפני שמסוגלים לדאוג לעצמם ולחיות באיכות חיים טובה ואז לצערנו, נופלים. חלק נוסף ומכריע בהחלטה זו מתייחס לאופן קבלת הטיפול התרופתי. בהוסטל ישנה אופציה שהדייר יקבל את התרופות מהצוות או שייטול אותן באופן עצמאי, החלטה זו נתונה להתרשמותם של אנשי הצוות בהוסטל. לעומת זאת, בדיור המוגן הדייר מחויב לדאוג לעצמו בכל הנוגע לקבלת הטיפול התרופתי.

המטופל ו/או בני משפחתו יכולים לפנות לשירותי הרווחה (עו"ס) או לפסיכיאטר המטפל. במידה ויש שיתוף פעולה מצד המטופל, העו"ס קובע פגישה ב"ועדת סל שיקום אזורית" שיש לה את האפשרות לדון ולאשר את האפשרויות השיקומיות השונות העומדות בפניך.

כחלק מתכנית השיקום ניתן לקבל שירותים במגוון תחומים בהתאם להעדפותיו של המטופל ומשפחתו .

תחום התעסוקה- תכנית השיקום יכולה לכלול שירותי אבחון והכשרה, סיוע בשילוב בשוק העבודה על ידי הפנייה לתעסוקה נתמכת (עבודה בשוק החופשי בליווי אנשי מקצוע), הפניה למפעל מוגן (שיקומי) והפנייה למועדון תעסוקתי לצורך הקניית מיומנויות חיים ותעסוקה.

תחום הדיור- בקהילה קיים רצף שיקומי בתחום הדיור. החל מהוסטל כוללני, הוסטל תוגבר, קהילה תומכת, דיור מוגן ועד דיור עצמאי. בנוסף ניתן להציע למשתקם שירותי חונכות וסומכות.

תחום השלמת השכלה- התכנית יכולה לכלול הפניה להשלמת השכלה יסודית או תיכונית, הפניה לקורסים והכשרות שונות, וכן מימונם של הלימודים.

תחום חברה ופנאי- התכנית יכולה לכלול הפניה למועדונים חברתיים במסגרות רגילות ומיוחדות הן לבילוי והן לצורך הקניית מיומנויות חברתיות בשעות הפנאי. קיימת אפשרות להפניה ומימון של נופשונים לאנשים עם מוגבלויות החיים עם בני משפחתם.

שונות- ניתן לקבל במסגרת תכנית השיקום הפניה לטיפולי שיניים וסיוע במימונם. כמו כן ניתן לאשר לבני משפחה של נפגע נפש ייעוץ והדרכה בנושא ההתמודדות עם מחלת הנפש והשלכותיה.

תיאום טיפול- ועדת השיקום יכולה למנות איש מקצוע מתחומי בריאות הנפש, שיהיה אחראי ליישומם של כל השירותים הניתנים במסגרת התכנית ולתיאום ביניהם.

דיור מוגן היא מסגרת שיקומית ייחודית בה המשתקמים חיים באופן עצמאי בקהילה בדירות יחידים או בדירות עם מספר שותפים. הדיירים מנהלים בעצמם את ביתם ומשתמשים בשירותי הקהילה: קופ"ח, בנק, קניות ובילוי בשעות הפנאי. במסגרת תכנית דיור מוגן מקבל כל דייר ליווי טיפולי מתמשך על ידי צוות רב מקצועי: מדריך שיקומי ועובד סוציאלי המגיעים לביקורים בדירות מספר פעמים בשבוע על פי תכנית מסודרת שנקבעה מראש. לכל דייר מותאמת תכנית שיקומית הכוללת יעדים על פיהם הוא מתקדם. לאחר מספר חודשים, או על-פי בקשת המשתקם, מתבצעת הערכת מצב מחודשת בעקבותיה מגבשים מחדש את היעדים השיקומיים בהתאם לרצונותיו של המשתקם. דיור מוגן היא מסגרת שיקומית ייחודית בה המשתקמים חיים באופן עצמאי בקהילה בדירות יחידים או בדירות עם מספר שותפים. הדיירים מנהלים בעצמם את ביתם ומשתמשים בשירותי הקהילה: קופ"ח, בנק, קניות ובילוי בשעות הפנאי. במסגרת תכנית דיור מוגן מקבל כל דייר ליווי טיפולי מתמשך על ידי צוות רב מקצועי: מדריך שיקומי ועובד סוציאלי המגיעים לביקורים בדירות מספר פעמים בשבוע על פי תכנית מסודרת שנקבעה מראש. לכל דייר מותאמת תכנית שיקומית הכוללת יעדים על פיהם הוא מתקדם. לאחר מספר חודשים, או על-פי בקשת המשתקם, מתבצעת הערכת מצב מחודשת בעקבותיה מגבשים מחדש את היעדים השיקומיים בהתאם לרצונותיו של המשתקם.

הוסטל הוא בניין דירות לכל דבר הכולל צוות טיפולי רחב המורכב ממנהל/ת המסגרת, אב/אם בית, עובד/ת סוציאלי/ת, מרפא/ה בעיסוק, אח/אחות פסיכיאטרי/ת ומדריכי שיקום. בהוסטלים מתקיימים ביקורים שבועיים של רופא פסיכיאטר. הצוות המקצועי בונה לכל משתקם תכנית שיקום אישית המותאמת לצרכיו, יכולותיו ורצונותיו, כאשר המטרה היא לקדם את המשתקם ברצף הדיור השיקומי תוך הקניית עצמאות בתחומי משק הבית והתקציב (כמו: תכנון הקניות בסופר וניצול יעיל של קיצבת הנכות והמשכורת, תכנון ארוחות ובישולן, שמירה על היגיינה אישית וניקיון הדירה ועוד) וכן בשיקום בתחום התעסוקה. אנו מאמינים כי חלק ניכר מהשיקום מתבטא בתחום החברתי ולכן בהוסטל מושם דגש רחב על שיקום ושימור המיומנויות החברתיות בתחום החברה והפנאי. לכן, מתקיימים בו בדרך קבע חוגים שונים וקבוצות בהתאם לטעמם של הדיירים, ארועים חברתיים לרבות חגיגות ימי הולדת וחגים, יציאות משותפות למקומות בילוי ופנאי בקהילה (פיקניקים בפארק, סרטי קולנוע, הצגות תיאטרון, בתי קפה ומסעדות ועוד(. קיימים מספר סוגים שונים של הוסטלים בהתאם למידת העצמאות והתפקוד של המטופל:
הוסטל כוללני- מתאים למשתקמים הזקוקים לתמיכה אינטנסיבית ובעלי רמת תפקוד נמוכה יחסית, ולכן נמצא בו הצוות הטיפולי הרחב ביותר.
הוסטל מתוגבר- מתאים למשתקמים עצמאיים יותר.
קהילה תומכת- דירות הממוקמות מרחק הליכה מההוסטל על מנת ליצור זמינות רבה של צוות ההוסטל המטפל. מיועד למשתקמים המסוגלים לחיות בדירה אך זקוקים לליווי מתמיד בתפקוד היום יומי.
להתרשמות נוספת ממסגרות ההוסטלים לחץ כאן

המגורים במסגרת ההוסטל באים לקדם את תהליך השיקום וההחלמה של הדייר. מעבר לזאת הם משתדלים להקנות אורח חיים נורמטיבי ותקין ולכן נהוג בהם סדר יום כשל כל אדם תפקודי ופעיל בחברה. כל הוסטל מקיים סדר יום האופייני לו, עם זאת קיימים מספר קוים מאפיינים בסדר יומם של ההוסטלים השונים. בבוקר: קימה והתארגנות, אכילת ארוחת בוקר מספקת והכנת סנדויץ` קל להמשך היום, יציאה לעבודה (כל דייר לפי התעסוקה שנקבעה לו בתוכנית שיקום). בצהריים: חזרה מעבודה, הכנה ואכילת ארוחת צהריים דשנה, מנוחה קלה, השתתפות בקבוצות וחוגים המתקיימים בהוסטל או מחוצה לו, קריאת עיתון, צפייה בטלוויזיה, האזנה למוזיקה, שיחה עם חברים, הליכה לפארק, ביצוע פעילות גופנית, הליכה למועדון חברתי או לבילוי חברתי אחר (קולנוע, בית קפה, תיאטרון). ערב: הכנה ואכילת ארוחת ערב, התארגנות לשינה, מקלחות ושינה. כמובן שבכל עת ישנה הקפדה על קבלת טיפול תרופתי מתאים ושמירה על היגיינה גופנית וסביבתית נאותה.

עבודה יש מקום חשוב בתהליך השיקומי של האדם כחלק מהשתלבותו בקהילה. אנו מאמינים שבכדי להתחיל תהליך שיקום מיטבי על העבודה להתאים לנטיות ליבו של הדייר, כישוריו ותחומי העניין שלו תוך התחשבות כמובן במידת תפקודו הנקבעת באבחונים תעסוקתיים. כיום, קיימות מגוון אפשרויות תעסוקה שניתן לקבל דרך סל שיקום למתמודדים עם בעיות נפשיות. ישנה אפשרות של "עבודה מוגנת" שבדרך כלל מתבצעת במפעל מוגן עם ליווי של אנשים מקצוע (עו"ס, מרב"ע). עבודה זו מתבצעת בדרך כלל עם אנשים נוספים שסובלים מבעיות נפשיות. ישנה אפשרות של "תעסוקה נתמכת" שמתבצעת בשוק החופשי עם ליווי של איש מקצוע בדרך כלל אצל קואופרטיבים/ חברות חברתיות ומתאימה בעיקר לבעלי תפקוד שמור. האפשרות הנוספת היא לחפש עבודה בשוק החופשי. אפשרות זו, כמובן, אינה פוגעת בזכות לקבלת קצבה.

תושב/ת ישראל, מעל גיל 18 הסובל/ת מנכות נפשית בשיעור של 40% ומעלה עפ"י קביעת המוסד לביטוח לאומי, בסעיפי ליקוי נפשי.

במגורים בהוסטל, אתה אף פעם לא לבד! מדריכי השיקום שלנו נמצאים כל הזמן. בכל עת בה אתה שרוי במצוקה, סבל או זקוק לאוזן קשבת, תוכל לגשת למדריך שיקום. המדריכים השיקומיים נמצאים בהוסטל וזמינים עבורך בכל שעות היום והלילה. בנוסף לכך, בבקרים נמצאים בהוסטל גם מנהלי ההוסטל ואחות מלווה צמודה, אליה ניתן להפנות שאלות בריאותיות ונפשיות. מדי חודש נקבע לך פגישה עם פסיכיאטר שיבדוק ויעריך מחדש את נושא הטיפול התרופתי.
בדיור מוגן, תקבל צוות תומך המכיל : מדריכ/ה המגיע/ה 1 עד 4 פעמים בשבוע (בהתאם לזכאות סל השיקום שלך), שניתן להעזר בו/ה בכל דבר (החל מעזרה בתפקוד יומיומי בבית ומחוצה לו, וכלה בשיחה ואוזן קשבת למצוקות), מתאם/ת תעסוקה שיעזור לך בכל הקשור למציאת עבודה בהתאם לכישוריך ויכולות התפקוד שלך, עובדת סוציאלית שתיפגש עמך פעם בשבוע, אליה בהחלט ניתן לפנות ולבקש עזרה בשעות קשות במיוחד ולהתייעץ בנוגע לטיפול הנכון בשעת מצוקה וסבל.
אפשרות נוספת עליה אנחנו ממליצים במיוחד, היא להיעזר במקביל לכל אלו, גם בשירותי החונכות שלנו תפקידו של החונך האישי שלך הוא פשוט להיות שם עבורך, להקשיב, לשוחח ולהוות אוזן קשבת . להגיע לביתך כדי שלא תאלץ לעבור לבדך את שעות הקושי והסבל (וגם בזמנים טובים החונך יגיע לבלות איתך יחדיו, תוכלו גם לצאת יחדיו לבית קפה וטיול, לעשות דברים יחדיו ) אנו ממליצים מאוד על שירותי החונכות שלנו. תוכלו לקרוא עוד על שירותי החונכות שלנו בעמוד: סיפורי הצלחה.

מטופל העומד בקריטריונים לסל שיקום זכאי לפנות אל אחד מאנשי הצוות המטפל (רופא, עובד סוציאלי, פסיכולוג, איש סיעוד) ולבקש להופיע בפני ועדת סל שיקום על מנת לקבוע עבורו תכנית שיקום. או במסגרות דיור למיניהן, הצוות המטפל יכול לפנות אל המטופל ולהציע לו סיוע רלוונטי במסגרת סל השיקום. הבקשה מועברת אל רכזת השיקום המחוזית במשרד הבריאות ותוך זמן קצר נקבע דיון בוועדת סל שיקום אזורית. ועדה זו, המורכבת משלושה אנשי מקצוע: פסיכיאטר, עובד סוציאלי , מרפא בעיסוק או פסיכולוג (לפחות שניים מבניהם מתחומים שונים), תזמן את המטופל ואת משפחתו לדיון משותף על מנת לבחון ולאשר את תכנית השיקום שאותה ביקש המטופל. מדי 6 חודשים ועדת השיקום האזורית תעיין מחדש בתכנית השיקום שנקבעה. לאחר פרק זמן זה, המטופל ו/או משפחתו רשאים לפנות לוועדה בכל עת בבקשה לשנות את התכנית.
מטופל אשר מסיבה כלשהי אינו שבע רצון מהחלטות הועדה יוכל לפנות אל ועדת ערר מחוזית בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה של הועדה בה נדונו בקשותיו. ועדת הערר חייבת לדון בערר בתוך 60 יום מיום הגשתו.

ועדת סל השיקום היא שמאשרת למטופל מסגרת דיור המתאימה לו בהתאם לצרכיו ויכולותיו התפקודיות. בסיס התפיסה השיקומית הוא דינאמי ואופטימי, כלומר כל מסגרת מגורים מהווה שלב מכין למסגרת הבאה המתקדמת והעצמאית יותר, ולא מהווה פתרון קבוע. לכן, למרות החלטת ועדת סל השיקום על מסגרת הדיור המומלצת, ניתן מידי 6 חודשים לשקול מחדש את ההחלטה בהתאם להתקדמות הדייר ברכישת מיומנויות לחיים עצמאיים ולתפקודו.