קצת היסטוריה...
במהלך השנים התרחשו תהליכים שונים שאפשרו שינוי בהתייחסות ובגישות לנכי נפש ולמחלות נפשיות:
השינוי יצר מגמה התומכת בכך שנכי הנפש יחיו בקהילה וישתלבו במסגרות של תעסוקה, השכלה, חברה ועוד.
הגישה היא, שלאדם יש יכולת לקבוע את רצונותיו ומטרותיו, וכן לקדם את חייו כך שיוכל לחיות חיים מלאים ומשמעותיים. תחום השיקום החל לתפוס תאוצה בארץ עם חקיקת חוק "שיקום נכי נפש בקהילה" ביולי 2000, מטרת החוק היא " לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש, כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו".
משרד הבריאות מגדיר את מטרת השיקום הפסיכיאטרי בקהילה: שיפור מצבו של נכה הנפש ושילובו האופטימלי בקהילה. ההיבטים המעשיים של החוק הינם: הגדרה של סל שיקום, מי זכאי לסל שיקום, תהליך קבלה לסל ומיהם אנשי המקצוע לעניין השיקום. (חוק "נכי נפש בקהילה"- 2000)
זכאות לסל-שיקום
ל פי החוק זכאי לסל-שיקום בגיר (מעל גיל 18), שאובחן כלוקה במחלה נפשית והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה נפש ב- 40% נכות לפחות. לקטגוריה זו לא נכנסו אנשים הלוקים בפיגור שכלי ונכים המשתמשים בסמים ובאלכוהול.
על נכי הנפש המשתמשים בסמים או באלכוהול לעבור תהליך גמילה מסודר, על מנת שיהיו זכאים להיכנס למערך השיקום בקהילה.
קבוצה נוספת, שאינה מוגדרת כזכאית לסל שיקום, הינה קבוצת החולים הממושכים שהוגדרו ככאלה ששיתוף הפעולה שלהם בתהליך השיקום יהיה מזערי או אפסי. אנשים אלה מצויים לרוב בבתי חולים כרוניים או במחלקות אקוטיות תקופות ארוכות. בעבר, דינם היה לחיות את כל חייהם בבתי החולים. כיום, מצויים ברחבי הארץ מסגרות מעטות של מגורים טיפוליים אינטנסיביים המהווים בית בקהילה עבור אנשים אלה.
מה בסל-שיקום
סל שיקום הינו סל של שרותי שיקום בקהילה, בתחומים שונים, הניתנים על ידי חברות ועמותות שונות המצויות בפיקוח משרד הבריאות.
הסל כולל:
שירותי שיקום בדיור
שירותי שיקום בתעסוקה
שירותי חונכות
שירותים הנוגעים לשעות פנאי
מתאמי טיפול
טיפולי שיניים
סיוע מקרן שיקום
מימוש הזכאות לסל-שיקום
ראשית, יש לדעת, כי שרותי סל שיקום הינם זכות ולא חובה. לא ניתן לכפות על אדם להיכנס למערך השיקום ולקבל את השירותים השונים. על המתמודד עצמו לפנות לגורם המטפל בו ולהביע את רצונו להתחלת תהליך השיקום ולבקש למלא טפסי הפניה לוועדת סל-שיקום. לאחר מילוי הטפסים הנדרשים לצורך ההפניה לוועדת סל-שיקום, מעביר הגורם המטפל את הטפסים לרכזת השיקום המחוזית במשרד הבריאות. רכזת השיקום תזמן את המתמודד, בני משפחתו והגורם המפנה לוועדה, בה יוחלט בשיתוף עם המתמודד, לאיזה שירותי שיקום בקהילה הוא זקוק.
לאחר שהתקבלה ההחלטה בוועדת סל-שיקום, יפנה המתמודד בעזרת המטפל העיקרי למסגרות שיקום שונות בקהילה המספקות שירותים, כפי שאושרו לו בוועדה. המתמודד בוחן ובוחר את השרות המתאים לו ולשאיפותיו.
שיקום בדיור
השיקום בדיור מחולק לרמות תפקוד שונות, שההפרדה ביניהן אינה דיכוטומית וניתנת לשינוי תוך כדי התהליך השיקומי. במערך השיקום בדיור נבנית לכל דייר, בשיתוף עמו, תכנית שיקומית המתאימה לשאיפותיו, יכולותיו והמוטיבציה שלו. התוכנית מתייחסת לכל תחומי החיים .
לאחר בניית התוכנית מתחילים לעבוד על פי אבני הדרך שהיא מתווה. מדריך השיקום הוא סוכן השינוי המסייע למתמודד להוציא לפועל את התוכנית. העובד הסוציאלי נפגש עם כל דייר לפגישה בה בה הם מעבדים את השינויים המתרחשים, מתמודדים עם הקשיים ובונים ללא הפסקה את התקווה והאמונה בעצמו וביכולותיו. מדריך השיקום והעובד הסוציאלי מיידעים את הדייר בזכויותיו ,ובעת הצורך מתווכים בינו ובין השירותים השונים בקהילה.
הוסטל כוללני: בתים בקהילה בהם מתגוררים כ- 30 דיירים (בחדרים בודדים או בזוגות) המצויים ברמת תפקוד המצריכה ליווי של אנשי צוות בכל שעות היממה. אנשי הצוות כוללים: מנהל/ת, עובד/ת סוציאלי/ת,מרפא/ה בעיסוק, רופא/ה פסיכיאטרי/ת, אחות פסיכיאטרית, מדריכי שיקום, מבשלת, איש אחזקה ועובד ניקיון. הדיירים מנותבים לצריכת השירותים בקהילה, כולל שירותי מרפאה, מעקב פסיכיאטרי, רכישת תרופות וכו`. בבתים אלה מושקעת עבודה רבה בלימוד הדיירים מיומנויות יומיום ,כגון: ניהול תקציב, ניהול משק בית, בישול, ניקיון, היגיינה אישית, מיומנויות בשוק העבודה וכד`. עבודה זו נעשית בשאיפה להחזיר לדיירים את המיומנויות הללו ולסייע להם להתקדם בתהליך. דיירים בהוסטל כוללני מופנים למסגרות תעסוקה שיקומיות המתאימות לרצונותיהם וליכולותיהם. העבודה עימם כוללת בניית תוכניות שיקום והצבת מטרות לקידומם.
הוסטל מתוגבר: בתים בקהילה בהם מתגוררים כ- 20 דיירים, המיועדים לדיירים בעלי יכולות תפקודיות ועצמאיות יותר מהוסטל כוללני. על הצוות נמנים: מנהל/ת, עו"ס, מדריכי שיקום, איש ניקיון ואיש אחזקה. הצוות נמצא בהוסטל בעיקר בשעות אחר הצהרים בהן חוזרים הדיירים ממסגרות התעסוקה השונות. בשעות הבוקר מרבית הדיירים יוצאים למסגרות תעסוקה מחוץ להוסטל. בשעות הלילה אין מדריך בהוסטל, וישנו איש צוות כונן המגיע בעת הצורך. העבודה בהוסטל מתוגבר מכוונת להעלאת רמת העצמאות של הדיירים, והשאיפה היא לסייע להם להגיע למיומנויות המאפשרות מגורים בדיור מוגן בקהילה.
הוסטל משולב: הוסטל בו מתגוררים דיירים המוגדרים הן כוללניים והן מתוגברים, וכל אחד מהם מקבל את רמת הליווי לה הוא זקוק. הצוות נמצא בהוסטל בכל שעות היממה, והדיירים מנהלים את חיי היומיום בסיוע ובהדרכת הצוות. בהוסטל משולב, הדיירים מהווים הן מערכת תמיכה וחיזוק לדיירים האחרים והן זוכים לסיוע ותמיכה מחבריהם.
קהילה תומכת: במרכז הקהילה נמצא הבית שמהווה את "לב הקהילה". זהו הבית המרכזי ובו מתגוררים כ14 דיירים. מסביב לבית זה, ברדיוס הליכה של כ- 5 דקות, נמצאות דירות הקהילה. בכל דירה מתגוררים כ- 4-5 דיירים. סה"כ 30 דיירים בקהילה. ישנן קהילות גדולות שמכילות 60 דיירים. העבודה המקצועית-שיקומית שנעשית דומה באפיוניה לעבודה שנעשית בהוסטל, אך המגורים בדירות נפרדות מאפשרים לדיירים איכות חיים עצמאית ונורמטיבית יותר הכוללת פרטיות והתפתחות.
דיור מוגן: הדיור המוגן מיועד לאנשים בעלי יכולות עצמאיות חלקיות, אשר זקוקים לסיוע בתחומי חיים שונים. על צוות הדיור המוגן נמנים איש מקצוע (עובד סוציאלי/מרפא בעיסוק) ומדריך שיקומי. בעבודה הטיפולית-שיקומית בונה כל דייר, בעזרת הצוות, תכנית שיקום אישית המתייחסת לנקודות החוזק ונקודות החולשה שלו. הצוות מסייע לדייר בתחומים בהם הוא זקוק לליווי (ניהול משק בית, ניהול תקציב אישי, תיווך עם גורמים שונים בקהילה , כגון – הרווחה, מרפאה, חשיפה למוקדי בילוי ופנאי וטיפוח הקשר עם בני המשפחה). הקשר הינו רציף ,והדייר יכול לפנות בכל עניין או בעיה למטפל האישי ולקבל סיוע מידי. שירות הדיור המוגן מאפשר לאדם, שאינו מעוניין לעבור למסגרת דיור אחרת, לשמור על עצמאותו ואיכות חייו בכל המישורים, מבלי לוותר על הפרטיות של ביתו ואורח חייו המקורי.
דירות מוגנות: דירות הנשכרות או נרכשות ע"י עמותות או חברות העוסקות בשיקום בתחום הדיור ומצוידות על ידי החברה. בדירות אלה מתגוררים כ- 4 דיירים בדירה ומנהלים חיי שותפים לדירה. הצוות מונה עובדים סוציאליים ומדריכי שיקום. העבודה הטיפולית-שיקומית בדירה נעשית הן במישור הקבוצתי והן במישור הפרטני. הדיירים מנהלים ,בעזרת הצוות ,את תקציבם האישי והקבוצתי ומשלמים את שכר הדירה וחשבונות הדירה. הצוות מסייע לדיירים לקיים משק בית פעיל ולמצוא איש ,איש את מקומו בקהילה הסובבת, מבחינה אישית, חברתית ותעסוקתית.
רמת הליווי של הצוות בדיור המוגן נקבעת ע"י ועדת סל-שיקום, בהתאם לצורך ולרמת התפקוד של הדייר. השוני בין הסטטוסים השונים מתבטא במספר השעות להן זכאי הדייר לליווי.
ההתייחסות ל"בודדים" בסטטוסים השונים מתייחסת לאנשים הגרים בגפם.
תעסוקה
מועדון תעסוקתי: למתמודדים הזקוקים לליווי צמוד והדרכה במסגרת העבודה. הליווי במועדונים התעסוקתיים מתמקד סביב רכישת מיומנויות בסיסיות בעולם העבודה.
מפעל מוגן: מפעלים שיקומיים בהם מתבצעות עבודות פשוטות לצד מורכבות, על פי יכולותיו של המשתקם. במפעלים המוגנים נדרשת מיומנות בסיסית והרגלי עבודה (הגעה בזמן, התמדה, מסוגלות למספר שעות עבודה רצופות ביום, יכולת למידה, קבלת סמכות, מיומנויות בינאישיות וכד`).
תעסוקה נתמכת: מיועדת לאנשים בעלי עצמאות תעסוקתית כזו המאפשרת התנהלות ללא ליווי צמוד. המשתקם ועובד ההשמה מחליטים על סוג העבודה המתאים לרצונותיו וליכולותיו של המשתקם, בהתאם לכך נערך חיפוש משותף בשוק החופשי. עובד ההשמה מלווה את המתמודד בתהליך הלמידה ובמציאת פתרונות לקשיים המתעוררים במהלך העבודה. במהלך תקופת העבודה מתקיים קשר משולש רציף בין המשתקם, עובד ההשמה והמעסיק.
שירותי חונכות
שירותי חונכות הינם שירותי שיקום המעניקים תמיכה ופיתוח מיומנויות למשתקמים עם מוגבלות נפשית החיים בקהילה, בביתם, או בבית משפחתם ,אשר שילובם האופטימלי בחברה מחייב אימון שיטתי וממושך, ו/או תמיכה ממושכת.
החונך המלווה את המשתקם באופן אישי, מנחה אותו לקראת חיים עצמאיים בקהילה בתחומי החיים השונים בהם הוא זקוק לליווי ותמיכה. מטרת הליווי היא להכשיר את המשתקמים לביצוע מיומנויות חיים יומיומיות, תוך מימוש הפוטנציאל השיקומי שלהם לקראת חיים עצמאיים יותר בקהילה.
טיפולי שיניים
זכאי סל שיקום ,(שעבר וועדה), וקיבל אישור מרכזת שיקום מחוזית, פונה לאחת ממרפאות השיניים הכפופות למשרד הבריאות. על המתמודד להמציא צילום פנוראמי מעודכן ולהגיע לבדיקה, אצל רופא השיניים. תכנית הטיפול שנקבעת, מאושרת ע"י משרד הבריאות - האגף לבריאות השן.
השלמת השכלה
סיוע בהפניה ובמימון של לימודים בתחומים שונים: לימוד עברית, אנגלית, השלמת בגרויות. קורסים להכרת המחשב ועוד.
תכנית עמיתים
תכנית עמיתים היא תוצר של שיתוף פעולה בין משרד הבריאות והחברה למתנ"סים. מטרת התוכנית, לסייע בשילוב נפגעי הנפש בפעילויות פנאי המתקיימות במתנ"ס ובמרחב הקהילתי באזור המגורים. זו תכנית ייחודית לשיקום חברתי, המאפשרת השתלבות בפעילויות במתנ"ס. לא מדובר בהצטרפות למועדון חברתי, אלא בחוגים המוצעים לקהל הרחב.
קרן שיקום
קרן של משרד הבריאות המיועדת למתמודדים ,שעברו סל שיקום, וקיבלו אישור מרכזת המחוז. הסכום ניתן אחת ל- 5 שנים , מיועד להצטיידות בסיסית למתמודדים המתגוררים בדירותיהם (כגון: מיטה, ארון, מצעים, מקרר, תנור וכד`), או לקידום אישי כחלק מתוכנית השיקום. (לדוגמה, חוג ציור/אומנות, חומרי יצירה וכד`).
מתאם טיפול
תיאום טיפול בקהילה נועד לתאם את מכלול שירותי הבריאות והרווחה הניתנים לנפגעי נפש, לאורך כל רצף הטיפול והשיקום; לסייע להם לפתח מיומנויות בכל תחומי החיים ולהדק את קשריהם החברתיים והמשפחתיים; להנחותם לניצול משאבי הקהילה ולסייע להם להשתלב בחברה ובקהילה, תוך התחשבות במגבלותיהם.
כל המסגרות נותנות השירות בכל תחומי הסיוע בסל השיקום , נמצאות בפיקוח משרד הבריאות. כל משתקם, בכל מסגרת, יגיע אחת למספר חודשים, תוך כדי התהליך השיקומי, לועדת מעקב בראשות רכזת השיקום המחוזית, או רכזת משנה, ובליווי איש המקצוע המלווה אותו,שם יציג את התהליך השיקומי אותו הוא עובר, את ההצלחות, את הקשיים עימם הוא מתמודד ובהתאם לכך יקבע המשך השירות ורמת הליווי.
כאשר משתקם נמצא במסגרת כלשהי ואינו שבע רצון מהשירות, יש באפשרותו לפנות לרכזת השיקום ולבקשה לדון בעניינו.
במסגרות השיקום השונות גישת העבודה הינה אישית, פרטנית המותאמת לכל מתמודד עפ"י הצרכים הייחודיים ובהתאם לרצונותיו ולשאיפותיו.
המתמודד נתפס כאדם שלם בעל רצונות , שאיפות, אהבות וחלומות מעבר למחלה. ההתמקדות הינה בחלקים הבריאים והמתפקדים, ובאיכות חיים בסביבות חיים טבעיות. השאיפות , החלומות והרצונות של המתמודד אינם נעלמים עם פרוץ המחלה. צריך לעודד אותו להעיז ולבחור, ולתת לו את ההזדמנויות לכך.
בגישה האישית מושם דגש על הרצונות, המטרות והשאיפות של המתמודד ועל בחירותיו, כל זאת בכדי שיוכל לחיות חיים מלאים ומספקים לצד המגבלות הקיימות עקב ההתמודדות עם המחלה הפסיכיאטרית.
מה בסל-שיקום
בני משפחה של נכי נפש מתמודדים לאורך כל חייהם עם הטיפול והדאגה לבן משפחתם החולה. ברחבי הארץ קיימים שרותי תמיכה וליווי למשפחות. השרותים כוללים קבוצות תמיכה לאחים, להורים, לילדים בוגרים ולאמהות. כמו כן כל בן משפחה זכאי למספר שיחות פרטניות. המרכזים מספקים מידע והכוונה למשפחות בנושאי סל-שיקום, חוקים, זכויות נכי נפש וכד`.
בנוסף, קיימים ארגוני משפחות, קהילת משפחות מתמודדי נפש באינטרנט, וקורסים לבני משפחה בבית ספר לשיקום.
