כבר מימי דנא הוכח שקיים קשר ישיר בין בריאותנו הנפשית לבין הבריאות הפיזית שלנו. הנפש שלנו יכולה להשפיע על גופנו כך שכשנחוש מתח, חרדה או תסכול יתכן ונחוש בסבל פיזי כמו מיגרנות, כאבי ראש או קשיי נשימה שנובעים מחרדה.
אבל לעיתים הדברים הפוכים: לעיתים חוסר איזון פיזי, אכילה לא נכונה, בלוטת תריס שמפסיקה לתפקד, אנמיה או אפילו תסמונת השחלה הפוליציסטית, מחלת הנשיקה או בעיה הורמונלית יכולה לייצר מצב של דיכאון וחרדות שלא תמיד ברור לאדם הסובל הטריגר להם.
קיימים מחקרים רבים הקושרים בין רווחה נפשית לבריאותנו הפיזית. כשאדם מטפל בעצמו פיזית: תזונה נכונה, בדיקות תקופתיות אצל הרופא, ספורט ואורח חיים בריא יכול לעזור לאדם להרגיש הרבה יותר טוב גם מבחינה נפשית.
במקרים רבים שבהם פורצת הפרעה כלשהי כמו חרדה קשה, דיכאון או הפרעה אחרת, כדאי מאוד במקביל לטיפול תרופתי ופסיכולוגי גם להיוועץ ברופא משפחה, לדרוש בדיקות דם מקיפות, בדיקות של בלוטת התריס ולוודא שאין מחסורים הנגרמים עקב תזונה לקויה.
אנשים שאינם צורכים מספיק בשר למשל או תחליפים יכולים לסבול ממחסור בויטמין B12 מה שעלול לגרום למצב של דיכאון המלווה בעייפות או אנמיה קשה. גם העדר צריכת מספיק פירות וירקות יכולה לגרום לכך.
אחד הדברים החשובים ביותר בהקשר זה זו חשיפה מבוקרת לשמש, בארצות קרות ובסקנדינביה אנשים רבים נוטים לסבול מדיכאון בשל מחסור בשעות שמש, למזלנו בארצנו שלנו השמש נדיבה מאוד וניתן להחשף אליה מדי יום בשעות שבהן היא אינה חזקה מדי. למרות זאת מחקרים רבים מדווחים על כך שגם אנשים בישראל סובלים ממחסור בויטמיןD שנובע מהעדר חשיפה לשמש ולאור. הפיתרון הוא לקחת טיפות ויטמין יומיומיות.
גם מזון כמו דגים שבאים ממים מתוקים כמו סלומון יכולים לעזור לטפל בבעיות דיכאון הנובעות מתזונה לקויה.
גם הרפואה המודרנית היום מתחילה להבין את הקשר בין הגוף לנפש ולהתייחס לחולה לא רק כאל גוף חולה או נפש פגועה, אלא לבדוק את ההקשרים בין הגוף הפיזי לנפש האדם.
הפרעה פסיכוסומטית למשל היא לרוב תולדה של חרדה המתבטאת במצוקה גופנית. ניתן לראות זאת לרוב אצל ילדים קטנים המצויים בחרדה מפני מורה שהפחידה אותם למשל, שיעורי בית קשים וכו`... הם מפתחים כאב בטן, כאבי ראש ובשל חוסר יכולתם לדבר על רגשות, הם מביעים את הכאב והחרדה באמצעות הכאב הגופני. חשוב להבין שהם אינם ממציאים כאב, הם אכן מצויים בכאב פיזי הנובע לעיתים ממצוקה נפשית ועל ההורה להיות מודע לכך ולטפל בזה.
גם מחלת הפיברומיאלגיה לדברי רופאים רבים קשורה למצבים נפשים שונים, היא יכולה לבלבל מאוד את החולה הסובל בדרך כלל גם מעבר לכאבי השרירים גם מדיכאון וחרדות קשים ותשישות קשה. פיברומיאלגיה מאוד מבלבלת מאחר ואין לה הוכחות בבדיקות מעבדה או ממצאים פיזיים, ולרוב היא נובעת מתשישות נפשית או טראומה כלשהי, ולכן מטופלת באמצעים של הפחתת חרדות וטכניקות הרפייה.
הפרעה נוספת ידועה שפרויד עצמו טבע לה את המונח היסטויה קונברסיבית - גם היא מצביעה על קשיים ומצוקה פיזיולוגית שהרופאים לא מוצאים לה כל סיבה רפואית. פרויד הסביר זאת כביטויים משתנים של קונפליקט נפשי. במקרים אלו יש לטפל במצוקה הנפשית של החולה ולא רק בזו הפיזית, יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי במקרים רבים אחרים, המצוקה הנפשית, הדיכאון והחרדות יכולים בהחלט להיות מושפעים כאמור גם מתסמינים גופניים ופיזיים ולא רק נפשיים שנובעים מהעדר טיפול נכון בגוף ובתזונה כגון: אנמיה, בלוטת התריס שלא מתפקדת, בעיות הורמונליות, מחסור חמור בויטמינים ובשמש וכו`...
אם אתם חשים שאתם נמצאים במצוקה ובחרדה ודיכאון, במקביל לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, אנא פנו ובקשו לערוך גם בדיקות דם מקיפות כדי לשלול מחסור בויטמינים חיוניים לגופכים כמו גם בדיקות תפקוד בלוטת התריס ואולי אף בדיקה מיוחדת לגילוי מחלת הנשיקה, כדי לשלול תסמינים פיזיולוגיים המסוגלים גם הם להשפיע על בריאותכם הנפשית והפיזית.
סביר להניח שאם תשמרו על גופכם, על בריאותכם הנפשית באמצעות טיפול מול איש מקצוע, על חשיפה מבוקרת לשמש ולאור, תזונה נכונה במקביל לטיפול הנפשי (שחשוב לא פחות יש לציין), גופכם יוקיר לכם תודה ויתמוך בכם בנסיון לצאת מהמצוקה.
הכותבת/עורכת שיר שוורץ מנחת סדנאות כתיבה אינטואיטיבית לפגועי נפש. עובדת בקידום פרויקטים שיקומיים המתמחה במתן שירותי שיקום למתמודדים עם מחלות נפש סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, דיכאון, OCDDD, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעה דו קוטבית.
