קבוצת סטיגמה עצמית – מפגש ראשון

את המפגש הראשון שלנו פתחנו בשני משחקי הכירות, באמצעות כדור אותו העבירו הדיירים מאחד לשני כשהמשפט הפותח היה :"השמש זורחת על..." ושמו של הדייר אליו הם מוסרים באהבה את כדור השמש הסימבולי. התרגשנו מאוד לגלות מכנה משותף שנוצר במפגש בין חלק מהדיירים שלנו, (למשל שני דיירים שגילו שבעצם גדלו באותה שכונה). לאחר הפסקת קפה קצרה, חילקנו חוברות וקראנו יחד קריאה משותפת מתוכן, תוך כדי עצירות להסברים ודיון משותף על פסקאות שונות. בכל משפט או פיסקה שכזו שנקראה בחוברת, ניתנה אפשרות לדיירים שלנו להעלות דוגמאות מחייהם האישיים, תחושותיהם, והלבטים הלא פשוטים איתם הם מתמודדים בינם לבין עצמם.

מרגש ומרטיט לב היה לראות כיצד נרתמו משתתפי הקבוצה לעזרת חבריהם, והסבירו בפתיחות ובסבלנות לחברים אחרים שלא תמיד הבינו את הכתוב, במה מדובר ואף חלקו עם הקבוצה דוגמאות מחיי היום יום שלהם. הקריאה בחוברת לוותה לעיתים גם בסיפורים אישיים שחלקו אתנו באומץ ובפתיחות רבה חלק ממשתתפי הקבוצה.

 

אחד הדברים שהורגשו כבר בתחילת המפגש, היה עד כמה הדיירים שלנו חווים את אותה סטיגמה עצמית שמקובעת ומושרשת בתוכם כל כך. "אולי החברה סביבי צודקת לגבי", אמר לנו אחד הדיירים, " אני באמת חולה, ולכן לא יכול לעבוד ".

 

הפתעה נעימה ומרגשת הייתה לנו במפגש, כשאחד הדיירים שלנו התגלה פתאום כבעל יכולת ורבלית מאוד מאוד טובה, שלא באה לידי ביטוי קודם. המפגש אפשר לו לבטא ולהוציא החוצה את מי שהוא, ולתת לנו הזדמנות להכיר צדדים אחרים שלו, זאת בשל האווירה הטובה, והתחושה שניתנה לו שאפשר לדבר על הכל ללא שיפוטיות ובתחושה של הקשבה, הכלה וקבלה.

 

המשתתפים בקבוצה יצאו מהמפגש בתחושה מאוד טובה ובציפייה למפגשי ההמשך, הלבטים שהיו להם בתחילת המפגש נמוגו והם הביעו רצון גדול להמשיך במפגשים, ולקבל כלים מהקבוצה שיעזרו להם להתבטא, להשמיע את תחושותיהם ואת קולם, וכן לנסות וללמוד ולקבל כלים כיצד להתמודד טוב יותר מול הסטיגמה העצמית, שמושרשת כל כך בתוכם.

 

רויטל.