המוזיקה מחברת נפשות - שירות חונכות

בכל פעם שאתם מסובבים את המפתח בדלת, חוזרים או יוצאים מביתכם באופן לגמרי אוטומטי, במהלך שיגרת חייכם, עצרו לרגע וחישבו על כל אותם אנשים שמתאווים לעשות זאת ממש כמוכם – לצאת החוצה, אל החיים, אל השמש, לראות אנשים. אבל לא יכולים: החרדה מאנשים, מהסביבה בחוץ ממה שיכול לקרות להם כשהם אינם מרגישים מוגנים, משתקת אותם ומשאירה אותם גלמודים, לבד בביתם, בתוך סבל עמוק ובדידות כואבת ועצובה.

חוסר ויסות רגשי, בזבוז כספי כרוני, התנהגות תוקפנית והפרעת אישיות גבולית קשה הרחיקו מנדיה (שם בדוי) כל גורם תמיכה חשוב שיכול היה לעזור לה לצאת מהכאוס בו חייתה.

נדיה הגיעה לשירות שלנו עצובה, תוקפנית ומיואשת. לא הייתה לה שיגרת יום , שנים רבות נהגה להסתובב ברחוב ללא מטרה, התנהגותה הייתה לא שקולה והחרדות שלקתה בהן, כמו גם פלאשבקים קשים וסיוטים שפקדו אותה בעקבות אירוע פוסט טראומטי בעברה, הפכו את התנהגותה מול אנשים אחרים לקשה ותוקפנית.

רובנו לא נדע לעולם מה זה אומר להיות גר וזר בארץ נכריה: כמה זה קשה להסתובב ברחוב כשאתה לא מבין מה אנשים סביבך אומרים, כמה זה קשה לשבת מול פקידה בביטוח לאומי או בקופת חולים כשאתה לא מבין מה היא מנסה להסביר לך. להתמודד עם קשיים בירוקרטיים ועם תרבות חדשה כשבנוסף לכל גם צילה הכבד של מחלת הסכיזופרניה בה לקית, מאיים עלייך כמעט כל הזמן, אבל קשיי השפה גם לא מאפשרים לך להסביר היטב מה בדיוק אתה מרגיש ולתאר את המצוקה שלך.