סיפורי הצלחה

אין סבל שאין לו סוף- על ריפוי, אמונה, תקווה ושמחת חיים - שירות חונכות

לעיתים חולפים הימים באיטיות מרגיזה, יום ועוד יום בתוך שיגרת קיום מתישה, לעיתים נדמים השבועות כמסע סיזיפי ללא תקווה. אבל לחיים יש את היכולת שלהם להפתיע אותנו תמיד במסע קיומנו. כוחות עצומים שמתגלים דווקא כשנדמה שאפסו הסיכויים . כשנדמה שאין עוד תקווה, פתאום קורה דבר מה מופלא, שמשנה הכל.
יום אחד, בעודי עסוקה במטלות הבית, נשמעות דפיקות רמות בדלת. הקול מעברה השני של הדלת נשמע חי, צוהל, חיוני ושמח כשפתחתי את הדלת, הופתעתי מאוד, נדהמתי! בפתח עמדה א`, אבל לא א` שהכרתי בעבר, לא א` העצובה, העייפה, הכואבת. בפתח הדלת עמדה הפעם א` אחרת, או שאולי אכן הייתה זו א` המקורית, שלא זכיתי להכיר, א` האמיתית ששבה לחיים? א שפניה זורחות מאושר, לבושה יפה, מאורגנת, מוכנה לצאת לחיים.

היא מחבקת אותי, מתעניינת בי ובשלומי, עיניה נוצצות ופניה מלאות אור, שמחתי הולכת וגדלה. פתאום החיים נראים אחרת - לא עוד שיגרה מעיקה, לא עוד ימים סיזיפיים הכל משתנה. משתנה כי א` היקרה שלי חזרה לחיים. אנחנו מתחילות לצאת יחדיו למקומות שונים. למוזיאון או לכל יעד אחר שקבענו לנו.

כשהיא חוזרת לבית האבות, היא מתבוננת בו כאילו ראתה אותו לראשונה בחייה: מחייכת ברכות, בחביבות לדיירים ולאנשי הצוות ומקבלת חיוכים ואהבה ואסירות תודה חזרה. כולם מאירים לה פנים, רוצים בקירבתה. היא מתפעלת מהחביבות שלהם.

א` האהובה והיקרה שלי שבה מהאבדון, מהסבל, מהכאב. בגיל 70 היא נולדה מחדש וקמה לתחייה.
יד ביד, אנחנו יוצאות יחדיו בהתפעמות והתרגשות לעולם הממתין לנו מחוץ לכותלי בית האבות.

לעיתים קורה, שאפילו במונית היא תתחצף קלות לנהג, נוכחת ומגיבה. ולא בטרוניה ובתלונות כמקודם. אלא כאישה בעלת שמחת חיים ואושר גדול. אישה החפצה חיים.

אנחנו מסתובבות במוזיאון, יושבות בקפטריה, משוחחות וצוחקות. השבוע החלטנו לנסוע למרכז העיר לבקר בבית אנה טיכו ולקנות לה מכנסיים חדשות. כשירדנו מהאוטובוס הייתה כולה בהתפעלות ובהתרגשות. היא סיפרה לי ששנים רבות לא היתה כאן, בעיניים צמאות לראות, לדעת, ובלב נרגש, היא בוחנת איך הכל השתנה והתפתח, מלאת סקרנות ועניין.
בחנות היא מודדת ומחפשת ויוצאת מתחדשת בשלושה זוגות מכנסיים חדשים, מה שאינו עניין של מה בכך בכלל!!
אני זוכרת היטב עדיין את אותן חמשת השנים שחלפו. זוכרת היטב את הסבל, הכאב, הצער והשתיקה. זוכרת כיצד הלכה והתכנסה, הלכה והצטמצמה בתוך צערה וחרדותיה, מה שדחק לקרן זווית את כל שחיכה לה כל אלתן שנים קשות: שמחת הקיום, האהבה, היצירה. .

מקרה זה מוכיח לי שוב את אשר תמיד ידעתי בתוכי, כמו בכל המקרים הקודמים, שהתקווה, האמונה, האהבה ובעצם למעשה כל מפגש יצירתי, מפרה ומכיל בין מתמודד לחונך שלו ובכלל בין שני אנשים המתחברים יחדיו, יכול להוביל למקומות מופלאים מלאי אושר, תקווה ושמחת חיים. החיים חזקים מכל, ולעיתים נחוץ לו לאדם רק עוד זוג אוזניים, עיניים ולב מכיל כדי להתחזק ולראות את כל הטוב סביבו, כל המתנות שנתנו לו החיים ושהחושך הסתיר ממנו עד כה

מעוניינים לשמוע על שירות החונכות שלנו? לחצו כאן

חזרה ל->
סיפורי הצלחה נוספים:

כאמא של מתמודד נבחרתי להיות אחת מהמנחים של יום העיון, נתבקשתי לספר את הסיפור האישי שלי. התהליך הזה היה קשה מבחינה נפשית והציף בי את הדרך הכואבת שעברתי.
אני רואה את עצמי ואת משפחתי כמשפחה בהחלמה!
אני מבקשת לשתף אתכם בסיפור האישי שלי בתקווה שהסיפור יסייע למשפחות של מתמודדים, ארגונים ועמותות המטפלים במצבים כאלו.

ראה מידע נוסף..

בכל פעם שאתם מסובבים את המפתח בדלת, חוזרים או יוצאים מביתכם באופן לגמרי אוטומטי, במהלך שיגרת חייכם, עצרו לרגע וחישבו על כל אותם אנשים שמתאווים לעשות זאת ממש כמוכם – לצאת החוצה, אל החיים, אל השמש, לראות אנשים. אבל לא יכולים: החרדה מאנשים, מהסביבה בחוץ ממה שיכול לקרות להם כשהם אינם מרגישים מוגנים, משתקת אותם ומשאירה אותם גלמודים, לבד בביתם, בתוך סבל עמוק ובדידות כואבת ועצובה.

ראה מידע נוסף..

חוסר ויסות רגשי, בזבוז כספי כרוני, התנהגות תוקפנית והפרעת אישיות גבולית קשה הרחיקו מנדיה (שם בדוי) כל גורם תמיכה חשוב שיכול היה לעזור לה לצאת מהכאוס בו חייתה.

נדיה הגיעה לשירות שלנו עצובה, תוקפנית ומיואשת. לא הייתה לה שיגרת יום , שנים רבות נהגה להסתובב ברחוב ללא מטרה, התנהגותה הייתה לא שקולה והחרדות שלקתה בהן, כמו גם פלאשבקים קשים וסיוטים שפקדו אותה בעקבות אירוע פוסט טראומטי בעברה, הפכו את התנהגותה מול אנשים אחרים לקשה ותוקפנית.

ראה מידע נוסף..

רובנו לא נדע לעולם מה זה אומר להיות גר וזר בארץ נכריה: כמה זה קשה להסתובב ברחוב כשאתה לא מבין מה אנשים סביבך אומרים, כמה זה קשה לשבת מול פקידה בביטוח לאומי או בקופת חולים כשאתה לא מבין מה היא מנסה להסביר לך. להתמודד עם קשיים בירוקרטיים ועם תרבות חדשה כשבנוסף לכל גם צילה הכבד של מחלת הסכיזופרניה בה לקית, מאיים עלייך כמעט כל הזמן, אבל קשיי השפה גם לא מאפשרים לך להסביר היטב מה בדיוק אתה מרגיש ולתאר את המצוקה שלך.

ראה מידע נוסף..
***