"אני אשתגע אם תאמר שלום" – התמודדות עם פרידה אצל נפגעי נפש

לעיתים קיימת נטייה אצל פגועי נפש להאשים את עצמם, לומר לעצמם שיתכן ואלמלא המחלה הזוגיות הייתה טובה יותר. לעיתים אף ינמק בן הזוג העוזב את הפרידה בכך שאינו מסוגל להתמודד עם הפגיעה הנפשית של בן או בת זוגו, מה שעלול להעצים אצל פגועי הנפש את רגשי האשם, הכאב, כמו גם תחושת העצמת הסטיגמה העצמית והנמכת הערך העצמי.

המצב בו כל ריב קטן הופך להטחת אשמות מכאיבה (אתה בדיכאון ולכן אתה מתנהג ככה, יש לךOCD ולכן את רוצה שהבית יהיה נקי כל הזמן), והכאב כשבן הזוג הופך את הפגיעה הנפשית שלך נגדך, גדל, מתעצם ומייסר במיוחד בשעת פרידה.

אז איך מתגברים על פרידה כשבנוסף נלווה לה גם הכאוס של מחלה או פגיעה נפשית שצריך להתמודד איתה? איך מתגברים על תחושות כואבות כשבן זוג בוחר לעזוב?

1. לבכות: כן, זה עוזר. זה טוב. זה משחרר. לבכות הרבה, לשחרר את הרגש ולא לעצור את הכאב בפנים. לא להדחיק רגשות, על מנת שלא יתפרצו אחר כך מאוחר יותר, בעוצמה גבוהה מזו.
2. האזנה למוסיקה: מוסיקה היא כלי תרפויטי, היא יכולה להקל על הכאב. היא יכולה להקל על הסבל. האזנה למוסיקה שאוהבים, לא מוסיקה עצובה, אלא דווקא כזו שמעודדת ומרימה את מצב הרוח ומאפשרת אופטימיות, יכולה להקל על הקשיים.
3. להרגיש. לתת לעצמנו להרגיש הכול. זה בסדר להרגיש, וזה בסדר לא להרגיש. אפשר גם לדבר עם חברים קרובים על התחושות. לדוגמא: "אני מרגישה מתה", "אני לא מרגיש כלום", "אני מרגיש כאב". לחוות את הרגשות ולתת להן להיות.
4. לדבר ולא לשמור בפנים: לדבר עם המטפל/ת, חברים, עם המשפחה, אדם קרוב על התחושות, הכאב, הפגיעה. להביע את הרגש ולא לעצור אותו בפנים. התחושה שיש מי שמקשיב, מכיל, שומע, יכולה להקל על הכאב. כאשר יש דחף להתקשר או לתקשר עם בן הזוג או בת הזוג לשעבר, אפשר להתקשר לחבר או חברה קרובים ולהיעזר בהם כדי לא לעשות זאת.
5. להקציב לעצמכם זמן מוגבל לאבל. להחליט על תאריך שעד אליו אתם מרשים לעצמכם, לבכות, לכאוב ולהתאבל ובתאריך הזה מסיימים את תקופת האבל. זה כמובן לא אומר שיש לכם רק 10 דקות להתאבל, אבל מומלץ להגביל בזמן את התקופה. להחליט שבתאריך האמור, קמים מהאבל והכאב, מתחילים מחדש ומבצעים שינויים חיוביים.
6. הערכת הקשר מחדש. זכרו כל הזמן למה זה לא הסתדר. האם הייתם קורבנות בקשר לא מכיל? האם בן זוגכם נטה להאשים אתכם? האם הייתם מאושרים בתוך הקשר?
7. "רחוק מן העין רחוק מהלב". כאשר אתם ממשיכים את הקשר שכבר נגמר, אתם ממשיכים להתייסר. החליטו על סיום גם של המעקב הווירטואלי. ללא ווטסאפים, לא לייקים או תגובות והודעות בפייסבוק. להפסיק לעקוב אחרי בן הזוג או בת הזוג לשעבר והעדכונים שלו או שלה בפייסבוק.
8. לצאת החוצה, לראות אנשים. לדבר עם אנשים. לא להיכנס למיטה ולא להסתגר. זו אולי אחת העצות שעוזרת במיוחד, למרות שהרצון במקרים כאלו הוא בהסתגרות והתבודדות, דווקא היציאה החוצה, החיבור והשיח עם אנשים אחרים, ואולי גם עיסוקים נוספים כמו תחביבים ועבודה, יכולים לעזור לשנות את המחשבות ולנתבן למקומות אחרים ולא לאפשר למחשבות על האובדן להמשיך להתרוצץ במוח ולייסר.
9. לעולם לא לאבד תקווה: לדעת ולהאמין כל הזמן שאפשר למצוא את האושר מחדש. ממערכות יחסים קודמות אפשר גם ללמוד הרבה, להאמין שגם כשמשהו מסתיים, משהו חדש יכול להתחיל ולהתחיל טוב יותר ונכון יותר עבורכם.

אנשים רגישים מאוד, בעלי נטייה לחרדתיות יתר או דכאון, כמו גם הלוקים בהפרעות אישיות כמו "הפרעת אישיות גבולית", עשויים לחוות רגש של כאב וסבל בעוצמה גבוהה יותר בשל אבדן זוגי, ובמשך זמן ממושך יותר מזה של אחרים. במידה והפרידה מעצימה תחושות ומייסרת עד כדי חוסר תפקוד או דיכאון מז`ורי, מומלץ ורצוי להיעזר באנשי המקצוע המטפלים בכם בקביעות בתדירות גבוהה יותר בתקופה זו. ייתכן וכדאי לשנות את תדירות הפגישות עם המטפל לתכופות יותר עד תום המשבר. מטפל ופסיכיאטר יכולים לעזור לכם לעבור את התקופה הקשה באמצעות טיפול תרופתי במידת הצורך המשלב טיפול פסיכולוגי תומך.