על החברה
יצירת קשר
קוד אבטחה:

"אני אשתגע אם תאמר שלום" – התמודדות עם פרידה אצל נפגעי נפש

במשך חודשים לא הצליח שמואל לקום מהמיטה. לאחר שבת זוגו עזבה אותו בתואנה שאינה יכולה להתמודד עם מחלת הנפש שלו, הרגיש שחרב עליו עולמו. הוא לא הצליח לתפקד, לקום מהמיטה, לתקשר עם אנשים. הפרידה נחוותה אצלו שבר ואבדן קשה שלא יכול היה להכיל וכשבנוסף המשיך להתמודד לבדו עם המחלה הנפשית, הרגיש שהוא קורס לגמרי. רק לאחר טיפול אינטנסיבי ממושך וטיפול תרופתי, הצליח לחזור לתפקד. הוא ייצר לעצמו תחביבים חדשים, בנה לעצמו חיים חדשים, השקיע בעבודה שאהב ולאט לאט חזר לחיים ואף מצא אהבה חדשה, מישהי שקיבלה אותו כמות שהוא, למרות הקשיים והמחלה.

פרידות הן דבר קשה, מייסר ומכאיב. לכולנו. גם לכאלו שאינם מתמודדים עם פגיעה נפשית. אבל הן עשויות להיות קטלניות, הרסניות ומייסרות במיוחד, כשמדובר באנשים שלוקים בפגיעה נפשית הצריכים להתמודד בנוסף לקושי ולכאב שבפרידה גם עם המחלה או הפגיעה שמעצימה את הכאב והסבל.
לעיתים קיימת נטייה אצל פגועי נפש להאשים את עצמם, לומר לעצמם שיתכן ואלמלא המחלה הזוגיות הייתה טובה יותר. לעיתים אף ינמק בן הזוג העוזב את הפרידה בכך שאינו מסוגל להתמודד עם הפגיעה הנפשית של בן או בת זוגו, מה שעלול להעצים אצל פגועי הנפש את רגשי האשם, הכאב, כמו גם תחושת העצמת הסטיגמה העצמית והנמכת הערך העצמי.

המצב בו כל ריב קטן הופך להטחת אשמות מכאיבה (אתה בדיכאון ולכן אתה מתנהג ככה, יש לךOCD ולכן את רוצה שהבית יהיה נקי כל הזמן), והכאב כשבן הזוג הופך את הפגיעה הנפשית שלך נגדך, גדל, מתעצם ומייסר במיוחד בשעת פרידה.

אז איך מתגברים על פרידה כשבנוסף נלווה לה גם הכאוס של מחלה או פגיעה נפשית שצריך להתמודד איתה? איך מתגברים על תחושות כואבות כשבן זוג בוחר לעזוב?

1. לבכות: כן, זה עוזר. זה טוב. זה משחרר. לבכות הרבה, לשחרר את הרגש ולא לעצור את הכאב בפנים. לא להדחיק רגשות, על מנת שלא יתפרצו אחר כך מאוחר יותר, בעוצמה גבוהה מזו.
2. האזנה למוסיקה: מוסיקה היא כלי תרפויטי, היא יכולה להקל על הכאב. היא יכולה להקל על הסבל. האזנה למוסיקה שאוהבים, לא מוסיקה עצובה, אלא דווקא כזו שמעודדת ומרימה את מצב הרוח ומאפשרת אופטימיות, יכולה להקל על הקשיים.
3. להרגיש. לתת לעצמנו להרגיש הכול. זה בסדר להרגיש, וזה בסדר לא להרגיש. אפשר גם לדבר עם חברים קרובים על התחושות. לדוגמא: "אני מרגישה מתה", "אני לא מרגיש כלום", "אני מרגיש כאב". לחוות את הרגשות ולתת להן להיות.
4. לדבר ולא לשמור בפנים: לדבר עם המטפל/ת, חברים, עם המשפחה, אדם קרוב על התחושות, הכאב, הפגיעה. להביע את הרגש ולא לעצור אותו בפנים. התחושה שיש מי שמקשיב, מכיל, שומע, יכולה להקל על הכאב. כאשר יש דחף להתקשר או לתקשר עם בן הזוג או בת הזוג לשעבר, אפשר להתקשר לחבר או חברה קרובים ולהיעזר בהם כדי לא לעשות זאת.
5. להקציב לעצמכם זמן מוגבל לאבל. להחליט על תאריך שעד אליו אתם מרשים לעצמכם, לבכות, לכאוב ולהתאבל ובתאריך הזה מסיימים את תקופת האבל. זה כמובן לא אומר שיש לכם רק 10 דקות להתאבל, אבל מומלץ להגביל בזמן את התקופה. להחליט שבתאריך האמור, קמים מהאבל והכאב, מתחילים מחדש ומבצעים שינויים חיוביים.
6. הערכת הקשר מחדש. זכרו כל הזמן למה זה לא הסתדר. האם הייתם קורבנות בקשר לא מכיל? האם בן זוגכם נטה להאשים אתכם? האם הייתם מאושרים בתוך הקשר?
7. "רחוק מן העין רחוק מהלב". כאשר אתם ממשיכים את הקשר שכבר נגמר, אתם ממשיכים להתייסר. החליטו על סיום גם של המעקב הווירטואלי. ללא ווטסאפים, לא לייקים או תגובות והודעות בפייסבוק. להפסיק לעקוב אחרי בן הזוג או בת הזוג לשעבר והעדכונים שלו או שלה בפייסבוק.
8. לצאת החוצה, לראות אנשים. לדבר עם אנשים. לא להיכנס למיטה ולא להסתגר. זו אולי אחת העצות שעוזרת במיוחד, למרות שהרצון במקרים כאלו הוא בהסתגרות והתבודדות, דווקא היציאה החוצה, החיבור והשיח עם אנשים אחרים, ואולי גם עיסוקים נוספים כמו תחביבים ועבודה, יכולים לעזור לשנות את המחשבות ולנתבן למקומות אחרים ולא לאפשר למחשבות על האובדן להמשיך להתרוצץ במוח ולייסר.
9. לעולם לא לאבד תקווה: לדעת ולהאמין כל הזמן שאפשר למצוא את האושר מחדש. ממערכות יחסים קודמות אפשר גם ללמוד הרבה, להאמין שגם כשמשהו מסתיים, משהו חדש יכול להתחיל ולהתחיל טוב יותר ונכון יותר עבורכם.

אנשים רגישים מאוד, בעלי נטייה לחרדתיות יתר או דכאון, כמו גם הלוקים בהפרעות אישיות כמו "הפרעת אישיות גבולית", עשויים לחוות רגש של כאב וסבל בעוצמה גבוהה יותר בשל אבדן זוגי, ובמשך זמן ממושך יותר מזה של אחרים. במידה והפרידה מעצימה תחושות ומייסרת עד כדי חוסר תפקוד או דיכאון מז`ורי, מומלץ ורצוי להיעזר באנשי המקצוע המטפלים בכם בקביעות בתדירות גבוהה יותר בתקופה זו. ייתכן וכדאי לשנות את תדירות הפגישות עם המטפל לתכופות יותר עד תום המשבר. מטפל ופסיכיאטר יכולים לעזור לכם לעבור את התקופה הקשה באמצעות טיפול תרופתי במידת הצורך המשלב טיפול פסיכולוגי תומך.
 
להמשך קריאה:
 
 
 
 
 הכותבת שיר שוורץ מנחת סדנאות כתיבה אינטואיטיבית לפגועי נפש. עובדת בקבוצת "פרויקטים שיקומיים" המתמחה במתן שירותי שיקום למתמודדים עם מחלות נפש סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, דיכאון, OCD, פיצול אישיות, הפרעה דו קוטבית.
חזרה ל->
מאמרים שיכולים לעניין אותך:

"מתאים לך ללכת לסרט אחי"?

"לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק.

סטנד אפ? הצחקתם אותי

סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר



זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.


מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים

מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים


ראה מידע נוסף..

ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?


ראה מידע נוסף..
פוסטים שיכולים לעניין אותך:

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.


ראה מידע נוסף..

ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש

ומחברת הספר "בית משוגעים"


את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.



ראה מידע נוסף..
***