התמודדות עם אבל אובדן או פרידה מבן/בת זוג

מה למעשה קרה למ` ולג`? מדוע לא פרצו בבכי? מדוע לא צעקו? צרחו? כעסו? ביכו את אובדנם?

שלבי האבל הראשונים לאחר קבלת מידע חדש על שינוי בחיים, מאופיינים לעיתים רבות בהכחשת המידע והאירוע.

הפסיכיאטרית "אילזבת קובלר רוס", פיתחה את חמשת השלבים הידועים כיום כ"מודל שלבי האבל של קובל רוס" המודל מתאר את השלבים הכרחיים בהליך של אובדן ושכול. יש לציין כי רוס התייחסה בעיקר לאבל בעקבות מוות אדם אהוב, אבל המודל של רוס הורחב וכולל כיום גם תהליכי אבל אחרים כמו פרידה, גירושין ושינויי חיים דרמתיים.

אובדן או פרידה הינם חווית טראומטית קשה.
מסתבר כי אותו מודל שלבי האבל של רוס, מופעל עלינו גם בעת משברי פרידה או גירושין מבן/בת זוג. העובדה כי אנו אכן יודעים כי האדם עליו אנו מתאבלים עדיין נמצא בחיים, אינה מונעת ממוחנו להגיב כמעט כמו במצב של אבל על מות אדם אהוב.

מודל חמשת שלבי האבל עפ"י אליזבת` רוס:

1. הכחשה/הלם: קבלת המידע –אנו לא מבינים עדיין את מלוא המשמעות של האובדן ואת העובדה כי חיינו עומדים להשתנות. המוח עדיין אינו מסוגל לעכל את הבשורה, ההלם כל כך גדול, עד שההתמודדות הראשונית היא לרוב הכחשת האירוע והאבדן או תחושה של הלם כל כך גדולה שאין באפשרותנו להרגיש כלום עדיין: כאב, צער, כעס, חרדה. הנפש שומרת על עצמה ומגינה על ידי הכחשת האירוע משנה חיים והאובדן על ידי הכחשה וחוסר יכולת להפנים את המידע שקיבלנו.

2. כעס – לעיתים לאחר שלב ההלם הראשוני, מגיע הכעס. אם איבדנו אדם אהוב, אנו יכולים לכעוס על אל עליון או על הגורל ולעיתים( אף ללא שנעז להודות , גם על יקירנו שפגעו בנו בכך שאבדו לנו עקב תאונה או מחלה. במקרי אבדן בעקבות פרידה או גירושין, לעיתים קל יותר להוציא את הכעס על בן הזוג לשעבר: אם בן או בת זוגנו לשעבר היו אדישים כלפי הצרכים שלנו, אם נפגענו מהם במהלך הקשר, הנטייה הראשונית היא להתמקד בכעס ובאשמה. בניגוד למצב של אובדן אדם אהוב ,במצבי אבדן עקב פרידה מבן זוג בעקבות גירושין למשל אנו עשויים לחוות גם פגיעה באגו ותחושה של נטישה. אבל כדאי להבין ולהטמיע שהכעס בתהליך ההתמודדות עם פרידה או אבדן, הינו שלב הכרחי וחשוב בהליך האבל והקבלה. אם לא נרשה לעצמנו לעבור גם את תהליך ההתקוממות כנגד המצב החדש, אם נפחד להרגיש כעס על האובדן, לא נוכל גם לסלוח או לקבל את המצב החדש ולעבור את האבל, שהינו תהליך משמעותי ביכולת שלנו לחזור ולקבל את המציאות החדשה ולבנות לעצמנו חיים חדשים.


3. מיקוח/רגשות אשם: אצל חלקנו יופיעו גם רגשות אשם/כעס/הלקאה עצמית . אם לא נתנו מספיק תשומת לב בעבר לבן הזוג, אם היה אירוע כלשהו שבו הרגשנו שעשינו לו עוול, חלקנו יטה להרגיש אשם ולהלקות את עצמו על כך: לו רק היינו נותנים לו/לה יותר תשומת לב כשביקש, לו רק לא היינו אומרים לו/לה את המילה הפוגעת ההיא, לו רק היינו שומרים יותר על יקירנו ומתנדבים לנהוג במקומו באותו יום, או לבקש ממנו להישאר בבית. מחשבות והלקאה עצמית נפוצות מאוד בתהליך של פרידה ואבדן, רגשות האשם שלנו וכן מחשבות מיקוח ("מה היה קורה אם הייתי מתנהג אליה אחרת?", מה היה קורה אם הייתי מוצא את הכסף למימון ניתוח ומצליח להציל את חייה?, מה היה קורה אם לא הייתי מאפשרת לו לצאת מהבית ביום כל כך גשום) או אף מחשבות כואבות ומייסרות כמו "למה דווקא לי זה קורה"..

4. דיכאון – בשלב הזה מגיע גם הכאב שלעיתים קרובות מאוד מלווה בדיכאון. ההפנמה שהיינו השתנו לעד ולא יחזרו להיות מה שהיו פעם, שהאדם שאהבנו אינו עוד עמנו מכאיבה ומייסרת. אנו מגיעים לשלב שבו אנו מתחילים להרגיש מוצפים בגעגועים, כאב ותחושת אבדן קשה . בשלב זה יכול להופיע דיכאון קל, בינוני או מג`ורי (בהתאם לאישיותו ויכולת החוסן הנפשי של אדם). הדיכאון מחליף בשלב זה את תחושות הכעס, האשמה, המיקוח וחוסר הקבלה. זהו שלב קשה אבל חשוב בעיבוד הטראומה. קשה מאוד להגיע לשלב הקבלה של האירוע הטראומתי שעברתם, מבלי לחוות קודם את תחושת הכאב והדיכאון. דיכאון יכול להימשך בין כמה חודשים עד מעל לשנה ואף יותר. (במידה והדיכאון נמשך מעל לזמן האבל, מומלץ בנוסף לטיפול תרפויטי לפנות גם לאיש מקצוע ולהתייעץ בנושא הטיפול התרופתי כדי לייצב את המצב) .

5. קבלה: במידה ואכן עברנו את כל השלבים הקודמים, נוכל להתחיל לקבל את השינוי שארע בחיינו ולעבד את הטראומה שחווינו. עם זאת, יש לציין כי לא כל אחד מגיע לשלב זה בקלות ולבד. חלקנו לא מצליחים להגיע לשם גם לאחר שנים רבות, לעיתים עלינו להסתייע בקהילה, משפחה וטיפול כדי להגיע אליו או כדי לקצר מעט את שלבי האבל. לעיתים קורה שנתקע בשלבים מוקדמים של שלבי האבל והאבדן (הכחשה, כעס, מיקוח או דיכאון) ונתקשה לצאת מהם. במקרים אלו מאוד מומלץ לבקש סיוע בעיבוד האבל והטראומה על ידי איש מקצוע.
אז איך בכלל ממשיכים את החיים לאחר אבדן טראומתי של בת/בת זוג או כל אדם יקר לנו? איך קמים מהמיטה ומהאבל?

טיפים להתמודדות עם אבל ודיכאון בעקבות אובדן/ פרידה/ גירושין

חשוב לדעת ולהנטמיע כי מדובר בתהליך שלוקח זמן. הרשו לעצמכם להתאבל ולתנו זמן לתהליך האבל, תנו לכל הרגשות (הלם, כעס, כאב) להתקיים וקבלו אותם כחלק מהליך הכרחי להחלמתכם. אבל ואבדן הינם טראומה קשה, תנו לעצמכם זמן לעבד את הטראומה שעברתם.

1. קבוצות תמיכה: קבוצת תמיכה של אנשים שעברו דברים דומים, יכולה מאוד להקל עליכם. מי כמותם יכולים להבין את שאתם חווים. שם תוכלו להרגיש חופשיים להביע את הכאב, להתאבל, לבכות, לכעוס ולהוציא את הרגש החוצה ולחלוק אותו במקום מכיל, אמפטי ולא שיפוטי. כדאי להצטרף לקבוצת תמיכה שבה המנחה מקצועי, רצוי מטפל עו"ס או פסיכותרפיסט.

2. אל תחששו לבקש תמיכה ועזרה: דברו עם חברים או בני משפחה קרובים ובקשו סיוע דייקו להם את סוג התמיכה לה אתם נזקקים בשלב זה. (לדוגמא: אם אתם מתקשים לדבר ורק זקוקים לנוכחותם אמרו זאת ובקשו מהם. או במידה ואתם מתקשים בתפקוד יומיומי וזקוקים לעזרה בבישול או נקיון). דייקו את הבקשה על מנת שיידעו בדיוק למה אתם זקוקים כרגע ואיך לסייע.

3. תנו לעצמכם זמן ושהות להתאבל במידה ואתם ממשיכים לחוש לאחר תקופה ארוכה כי הדיכאון והכאב חזק מכם, ואינכם מצליחים לחזור לחיים או לתפקד לאחר שלבי האבל ההכרחיים, אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית כמו גם בדיקת אפשרות של טיפול תרופתי.

4. עדיף לחכות מעט ולא להיכנס בשעת אבל לקשר חדש ( בהנחה כי מדובר בפרידה/גירושין/אבדן בן/ת זוג ולא שינויי חיים אחרים). יתכן כי הדבר יגרום לכם בעיקר לעשות השוואות בין בני הזוג שאיבדתם לאדם החדש, להתגעגע ולכאוב אף יותר. היו סבלניים. תנו לעצמכם זמן לעבור את שלבי האבל, לעכל את הטראומה והאבדן, ולבנות את חייכם מחדש.

(יש לסייג ולומר כי ייתכן והטיפים שהמלצנו עליהם, אכן יכולים להקל במידת מה ,אבל אינם מחליפים כמובן קבלת סיוע מקצועי ותמיכה נפשית מאיש מקצוע מיומן)

ספרי עיון בנושא:

"המוות חשוב לחיים" – אליזבת קובלר רוס, כתר הוצאה לאור.
"גירושים רוחניים" – דבי פורד, הוצאת פראג

קריאה נוספת: