1. הלם קרב
2. התעללות מינית, אונס או הטרדה מינית
3. התעללות נפשית או פיזית
4. חשיפה לטרור
5. אירוע אחר מסכן חיים
גם חשיפה לאירוע טראומטי של אדם אחר, וצפייה בו יכולה לגרום לפוסט טראומה.
לא כל אחד יחווה פוסט טראומה בעקבות אירוע קשה, לנפש שלנו מסתבר מנגנוני הגנה רבים, אך באירועים הקשורים לסיכון חיים או אבדן או פגיעה פיזית הסבירות יותר גדולה ללקות בPTSD
הסברה כיום היא שניתן לאבחן פוסט טראומה במידה ולאחר חודש חודשיים האדם עדיין מפתח חרדות ופלאשבקים בעקבות האירוע ובמקביל מנע מלהגיע למקומות או אנשים שיכולים בפרשנות סובייקטיבית של קרבן הטראומה לסכן את חייו.
רוב אירועי הטראומה אינם נשלטים וצפויים והאדם מרגיש שהוא היה חסר אונים במהלך האירוע וחשוף ללא כל אפשרות להגן על עצמו.
1. הימנעות ממקומות או בני אדם שבחוויה הסובייקטיבית עלולים לסכן אותו.
2. הצפה רגשית וחרדה – תגובה פיזית לכל מצב של סכנה ועוררות פיזית (דופק לב מואץ, הזעה וכו`...)
3. פלאשבקים מהאירוע הטראומטי, וחלומות ביעותים – האדם למעשה חווה מחדש את האירוע שוב ושוב מבלי שהוא יכול לשלוט בכך.
PE- Exposure therapy
שיטת טיפול התנהגותית קוגניטיבית שהוכחה כיעילה מאוד בהתמודדות עם פוסט טראומה השיטה מנסה לאפשר למטופלים להבין כי הם אינם נמצאים בסכנה בהווה על ידי שימוש בשיח, טיפול, הקלטת קול המטופל המדווח על אירוע הטראומה בהווה כשהוא מוכל ונתמך על ידי המטפל.
השיטה הוכחה מדעית כשיטה יעילה מאוד לטיפול בפוסט טראומה. יש להקפיד ללכת למטפל מנוסה בשיטה. מטפל זהיר בעל ניסיון יידע כיצד לטפל בזהירות ובהדרגה על מנת לא להציף, למרות שקיימים מטופלים שניתן לעמתם עם הזיכרונות והפלאשבקים בבת אחת, לרוב המטפלים יעשו זאת בזהירות מרבית ובהדרגה בקצב של המטופל.
בשיטה זו משתמשים גם בדמויים והרפיה, זאת על מנת לצייד את המטופל בכלים להתמודד עם הדברים שעולים וצפים בטיפול גם לאחריו. המטפל עובד עם המטופל לפי קצב ההתקדמות והנכונות שלו. המטופל לעולם לא יאולץ להתחיל תהליך חשיפה לפני שהוא מרגיש שהוא יכול להתמודד עם הדברים, לכן חשוב מאוד ללכת לפסיכותרפיסט שמתמחה בעיקר בנושא זה של טיפול בחשיפה בעקבות טראומה ובעל וותק.
טיפול בחשיפה כשמו כן הוא, המטופל נחשף לגורם ממנו הוא חרד, או משחזר את האירוע שעבר, וכך נוצר קשר אחר במוחו בין האירוע לבין האמונה שנוצרה בעקבותיו.
במקרים של טראומה מורכבת ייתכן והמטפל יחליט על שיטת חשיפה נרטיבית. בשיטה זו, מנסים המטפל והמטופל יחדיו למצוא נרטיב ולכתוב את הסיפור הנרטיבי של המטופל. טיפול בשיטה זו יעיל גם על מטופלים הסובלים מהתקפי חרדה.
שיטת הטיפול מחולקת לכמה חלקים שונים:
1. הרפיה, נשימות והרגעות.
2. מתן ציון דרגות המצוקה מ 0-100
3. חשיפה
4. שיחזור האירוע בזמן הווה בדמיון
בשיטה זו המטופל מתבקש לספר את סיפור האירוע בעיניים עצומות, ובזמן הווה כאמור ואז לדרג את רמת המצוקה.
יש לציין כי לא כל אדם מתאים לטיפול זה, ומטפל נכון יידע לאבחן מי מתאים לאירוע ומי לא יוכל לעמוד בו ועשוי לחוות דה טראומטיזציה. יחד עם זאת, מחקרים הראו כי גם אנשים הלוקים בדיכאון מגלים הטבה בטיפול מסוג זה. הטיפול כאמור אינו מתאים לאנשים הלוקים בפסיכוזה או הפרעה דו קוטבית והטיפול עצמו אינו מבטיח תמיד השתחררות מוחלטת וסופית, אלא הפחתת הסימפטומים.
EMDRשיטה שפותחה על ידי פרנסין שפירו בשנות השמונים, שפירו גילתה כי ניתן לעבד מחדש חווית פוסט טראומטיות אצל המטופל באמצעות עפעופי עיניים מהירים כמו בשנת REM כאשר רמת הפעילות במוח עולה. מטפלים בשיטה כיום נוהגים להשתמש גם ובעיקר באזניות ופחות בעפעופי עיניים, למרות מחקרים רבים שבהם נמצאה השיטה יעילה, היא עדיין שנויה במחלוקת בקרב חוקרים רבים שחלקים טוענים כי לא הוכחה יעילותה כמו שיטת החשיפה הממושכת.
כיום נהוג לשלב בין טיפול תרפיית החשיפה הממושכת לטיפול קוגניטיבי והתנהגותי CBT – שילוב זה נחשב יעיל במיוחד.
בשנת 2013 הוכרה שיטת טיפול זו על ידי ארגון הבריאות העולמית, כשיטה מומלצת לשימוש בטיפול בנוער וילדים.
המטפל יעבוד עם המטופל בכמה אופנים:
1. אבחון היסטוריה והאירוע. בשלב זה מכין המטפל את מטרות הטיפול – שלב זה
2. המטופל מתבקש להתמקד בנושא או באירוע שחווה.
3. המטופל מזיז את עפעפיו במהירות (כיום משתמשים כאמור באזניות ושמיעת מוסיקה באוזן אחת ופחות בשיטה זו, ומתבקש לשים לב למה שעולה במוחו. מטפל יעזור בשלב זה למטופל לייצר אמונות חיוביות כגון: :"אני מוגן כיום, אני יודע לשמור על עצמי , זו מעולם לא הייתה אשמתי, וכו`.....
חסידי השיטה טוענים כי כמו בשנת חלום, כך גם בעפעוף מהיר, מתאפשר למטופל לחוות את האירוע שוב הפעם כשהוא יודע שהוא מוגן ובטוח מול מטפל מכיל. אך עדיין אין מספיק הבנה כיצד עובדת השיטה. מחקרים אמנם הוכיחו כי היא יעילה מאוד במהלך אירועים טראומטיים כמו מלחמה, לדוגמא: פליטים בבוסניה שהתנסו בשיטה דיווחו על הטבה ניכרת. אך היא עדיין נחקרת.
הסברה היא שהשיטה משחזרת את שנת החלום בו האדם מעבד זיכרונות וטראומות. הטיפול מאשר עיבוד החוויה בדרך אחרת, הסברה היא שהטיפול משפיע על האופן שבו המוח לאחר טראומה מתפקד. האונה הימנית במוח האחראית על הרגש והדמיון יוצרת קשרים עם האונה השמאלית האחראית על השפה .הסדר והארגון וכך לדברי המאמינים בשיטה, נוצר קשר המאפשר שיחזור הטראומה ללא החרדות הנלוות אליה.
יש להדגיש כי גם טיפול זה אינו מתאים לכל מטופל, ומטפל מנוסה יידע לרוב לקבוע האם האדם יכול להכיל ולעמוד בו. שיטת טיפול זו היא שיטה קצרת מועד בין 6-12 מפגשים כ"א במשך שעה.
על שיטה זו כתבנו גם בעבר
תרפיה בשיטת החוויה הסומטית SE – הגוף זוכר
שיטת החוויה הסומטית היא שיטה שפותחה בארצות הברית על ידי ד"ר פיטר לוין.
לוין בדק ומצא כי בעלי חיים מתאוששים מטראומה מהר יותר מבני האדם, כשניסה להבין מדוע, הגיע למסקנה כי החזרה לרגיעה של בעלי החיים בניגוד לזו של האדם, מתרחשת במהירות גדולה יותר, על ידי שימוש במערכת העצבית והאנרגיה העצורה של בעל החיים שהיה מצוי במצב של "קפא או ברח" משתחררת . המנגנון ההישרדותי של חיות הבר מאפשר להן שחרור האנרגיה הפיזית לאחר שחלפה הסכנה על ידי רעידות והוצאת האנרגיה הקפואה באופן פיזי.
אם כן מדוע אצל בני האדם חווית הטראומה יכולה להישאר במשך שנים ואף למשך חיים שלמים ולהפריע לתפקודו בניגוד לבעלי החיים שלהם יכולת הישרדותית גדולה ואינם מפתחים תסמינים של פוסט טראומה לאורך חיים שלמים?
לוין בספרו " להעיר את הנמר:, לשכבות מתאר התפתחות אבולוציונית של שכבות המוח השונות אצל האדם: מוח הזוחלים ה מבטיח את פעילות המוח (זרימת הדם, נשימה וכו`...) (מוח יונקים (המוח הרגשי – המאפשר לנו לחוש ולהרגיש ) ו"קליפת המוח" – שכבה חיצוני, האחראית לקוגניציה, השפה, ההיגיון, האסוציאציות, החשיבה והרעיונות.
מטרת הטיפול - לווסת את ההצפה הרגשית והפיזית באמצעות קשב לגוף במצבים שונים של דחק ורגיעה, הטיפול בשיטה מאפשר קשב מלא והתמקדות בתחושות הפיזיות של המטופל במצבים שונים של לחץ, חרדה, רגיעה או מוצפות.
מחקר שנעשה בישראל על ידי המכון לטיפול במתח וחרדה וטראומה IT יחד עם המכון לפסיכוטראומה בראשות ד"ר קאת`י לאוו ופרופ` דני ברום תמכה בשיטה כיעילה
התבוננות וקשב לנעשה בגוף במצב של דחק ומצוקה, מודעות למועקות פיזיות, מציאת האיזון הרגשי דרך תחושות, רגשות ודימויים המעלים תחושות של הקלה פיזית, מאפשרים שחרור האנרגיה העצורה בגוף, והרפיית מערכת העצבים. המטופל עשוי לבכות, לצחוק, לצעוק, לכעוס במהלך הטיפול, כאשר בכל שלב קיימת התמקדות בנעשה בגוף בעת התחושות השונות, בהבאת חמלה ואמפטיה וביצירת תחושת מוגנות עד למקום שבו המערכת העצבית משתחררת מאנרגיה עצורה.
טיפולים נוספים המוצעים כיום הם טיפול בהיפנוזה, טיפול תרופתי בשילוב תרפיה, ביו פידבק ועוד. טיפול בקטמין וגראס רפואי.
יש לציין כי לא כל טיפול יעבוד על כל אדם, ויש להתאים היטב את סוג הטיפול למטופל לאחר אבחון מקיף.
