פצעים ונשיקות – זוגיות ומערכות יחסים

העיתונאית, אשת הטלוויזיה והסופרת "אושרת קוטלר" יצאה למסע מטלטל שנמשך מעל שנתיים, בו ראיינה זוגות נשואים, גרושים, רווקים, אנשי טיפול ופסיכולוגים על מנת לפצח את התעלומה והסוד של מערכות היחסים בחיינו כמו גם להבין את השאלה: מדוע אנו נמשכים מתאהבים באנשים מסוימים ולמה? ומדוע כל כך הרבה מערכות יחסים שמסתיימות כאב לב שברון.

"פרופ` אהרון בן זאב", פילוסוף, ראש המחקר לחקר הרגשות באוניברסיטת חיפה, טוען בספר כי המשיכה הראשונית דווקא מפריעה לנו לראות את הדברים האחרים שהם תנאי הכרחי להמשך.

אז, האם קיימת למעשה סתירה בין אהבה להתאהבות? במי אנו מתאהבים? האם אנו מתאהבים מבלי משים באותו אדם שטומן עבורנו הבטחה של ריפוי פצע או חוויה חסרה מילדות?

"סונדרה היי בספרה "סודות יחסי אהבה", טוענת כי "סינדרום אי שביעות רצון ההורים הוא רק אחד הגורמים המהווים חסם או קושי במערכות יחסים בחיינו. היא מונה בספרה חמישה גורמים לא מודעים בבחירת בני הזוג שלנו ואף לקשיים במערכות יחסים ארוכות טווח: טראומת הלידה, סינדרום אי שביעות רצון ההורים, מחשבות שליליות, דחף מוות לא מודע ותקופות חיים אחרות.

שיטת אימגו
"ד"ר הארוויל הנדריקס, פיתח את שיטת האימגו בשנות השמונים של המאה העשרים. לטענתו של הנדריקס באופן פרדוקסלי" דווקא אותם דברים שגורמים לנו להתאהב בבן זוג לראשונה כמו תכונות של בן או בת הזוג מהווים תשובה חסכי ילדות, הם אלו שמקשים עלינו אחר כך. כאשר אנחנו מגלים כי שוב נקלענו למערכת יחסים שאינה מאפשרת לנו תיקון אותם חסכים אלא להפך מעמיקה אותם, או כאשר בני הזוג אינם עונים על הרצון הגדול לתיקון הפצע, הזוגיות וההתאהבות לעיתים יכולה להפוך לאדישות, כעס או אפילו זירת קמילדות, רב.

לפי שיטת אימגו – אנו מגיעים למערכות היחסים הזוגיות עם מטען גדול מעברנו : חוויות חסרות מטענים ומודלים שונים שהוטמעו בנו כתוצאה ממערכות היחסים הראשוניות שלנו מול הורינו.
ההנחה הראשונית בשיטת אימגו היא שאנו בוחרים ומתאהבים בבני זוגנו לא בשל דברים שאנו מודעים להם ולא מבחירה מובנת ומודעת, אלא בשל דברים המקננים בלא מודע.

טיפול בשיטת אימאגו, מבוסס על דיאלוג התכוונותי. מטרתו לייצר מרחב זוגי בו יחושו שני בני הזוג בטוחים, מוכלים, נראים ומובנים.

ראיון עם שרה זלוף יועצת זוגית
״בפגישה ראשונה, בדרך כלל זוגות מגיעים לטיפול כאשר הם בקצר עקב משבר בזוגיות, הם טעונים ברגשות של כעס ופגיעות ובמקום להתחיל לשפוך את כל הכאבים שלהם, הם מתבקשים לספר, איך הם נפגשו״ אומרת שרה זלוף, יועצת זוגית ואישית. ״בדרך הזו הם נזכרים בטוב. עיניהם נוצצות, חיוך עולה על פניהם, והוויכוח היחיד בחדר, מי התחיל עם מי.

הם מתחילים מהמקום הראשוני בו חוו משיכה וניצוצות. לעיתים עוד לפני חתונתם, לפני שגם ילדיהם הצטרפו למשפחה, לפני שהחלו חילוקי דעות הנוגעים לגידול הילדים, לפני הבעיות הכלכליות, וההשקעה בקריירה, לפני שהאהבה הפכה לשגרה משעממת.

גם שרה זלוף, אחרי עשרים שנות נישואים עברה משבר גדול ובמקום להתגרש היא החליטה לעשות סיבוב פרסה ולהחליף את הזוגיות מבלי להחליף את בעלה. היום הם חוגגים 40 שנות נישואים ושרה משתפת אותנו בטיפים שלה לחיי נישואים מוצלחים.

מיד אחרי החתונה הבינה שרה שהפנטזיה שונה מהמציאות. "גיליתי שזוגיות היא לא בדיוק כפי שדמיינתי. שההבדלים שבינינו שגרמו לי להימשך אליו עכשיו גרמו לי להתעצבן. אנחנו שני אנשים שונים מאוד. אני אוהבת מסעדות ובילויים, סערות והתרגשויות, להכיר אנשים חדשים. הוא יותר איש של בית, יציב, לא זקוק להרבה ריגושים. זה סחף אותנו לריבים, לחילוקי דעות וויכוחים על חינוך הילדים ועל כל מיני הבדלים.״

"התחתנתי בגיל 18, ובנינו משפחה עם 3 ילדים. כשהתחתנתי לא ידעתי דבר על זוגיות, על תקשורת ועל ההבדלים החשיבה בין נשים וגברים".
"עם השנים הרגשתי שכל החום, הניצוץ, והלהט נעלמו. הרגשתי שהזוגיות משעממת וריקה מרגש. התחלתי לבוא אליו בטענות. `אתה לא שם לב אליי, לא נותן לי מחמאות`. התחיל לסבול מדיכאון ומין עצבות תהומית כזו. הייתי הולכת ברחוב ובוכה, ולא הבנתי מה קורה לי. זהו? זה האושר הגדול שהבטיחו לי? רציתי להרגיש אישה, רציתי להרגיש מושכת, מחוזרת. הפסיק להיות לי מעניין והכל נראה מגעיל. כל דבר קטן שהוא עשה הקפיץ אותי. הרגשתי שהוא ביקורתי מאוד, כל הזמן מבקר, קטנוני, פנקסן".

״יזמתי שיחות ארוכות שלא הועילו, הוא לא הבין מה חסר לי? למה אני לא מאושרת? שאני כל הזמן מקטרת ומאשימה. השיחות רק הגבירו את הדיכאון והעצב שלי, הרגשתי אבודה.״
יום אחד שרה התעוררה, היא הבנה שהטענות שלה כלפיו, גם אם הם צודקות, הם יוצרים מטען. שהיא צריכה לבוא מכיוון אחר, מכיוון אהבה.

מה הופך זוגיות טובה ואיתנה לדעתך?
שרה: זוגיות חזקה וטובה, היא זוגיות שיודעת להישמר גם בזמנים קשים של דיכאון או קושי של אחד מבני הזוג. אהבה אמיתית לא מפסיקה להתקיים גם כשאחד מבני הזוג חולה או נזקק לעזרה. השאלה המהותית שאנו צריכים לשאול את עצמנו בתוך מערכת היחסים היא האם נדע להביא אהבה גם כשבן זוגך שבור? האם נדע להביא אהבה גם כשאינו שמח ואינו חש בטוב?

זוגיות היא מחויבות מלאה אחד לשני ולא משנה מה קורה, גיבוש ומיקוד במטרה הזוגית. קחי לדוגמא חיילים בצבא שיש להם מטרה מסוימת. חובה עליהם להיות מגובשים. אם לא יהיו מגובשים הכל יתמוטט. אני בהחלט מסכימה עם העובדה שכל אחד מבני הזוג צריכים את המרחב הפרטי האינדיבידואלי שלהם, אבל הם זקוקים גם לגיבוש הזוגי וביחד. תמיכה, לרצון להיות יחד. אגואיזם זה דבר שלא עובד בזוגיות, ממש כפי שוויתור עצמי גם הוא לא עובד בתוך זוגיות.

מה זה אומר ויתור עצמי? כיצד בן הזוג יודע שהוא אכן נמצא במקום של ויתור עצמי?
ויתור עצמי זה למשל כשאישה אומרת לעצמה: "אעשה הכל רק כדי שהוא יהיה מאושר" כשאדם מוותר על עצמו בזוגיות, לרוב הוא אפילו לא מודע לכך. בזוגיות טובה, אנו חייבים גם ללמוד לאהוב את עצמנו, לעשות דברים גם בשביל עצמנו בתוך הזוגיות. לבדוק כיצד בן הזוג מדבר אלינו למשל בזמן כעס, כיצד אנו מגיבות לכעס שלו?

ציינת קודם זוגיות נמדדת גם בזמנים בהם אחד מבני הזוג חש ברע, האם קושי כזה מסכן את הזוגיות?
לאחר הלידה של בני הבכור, לקיתי בדיכאון לאחר לידה. היה לי קשה לטפל בתינוק. לא הייתי מספיק מנוסה. לא הצלחתי למצוא את עצמי. התחלתי להגיד לבעלי שאני רוצה להתגרש. הרגשתי שהוא לא מבין, אבל אז הוא שאל אותי: "מה בעצם את רוצה באמת"?
ואז עצרתי לחשוב. הבנתי שהרגשות שלי מנהלים אותי. מה שהציל אותי אז היה יציאה לעבודה. בילד השני כבר הייתי מיומנת יותר אבל בילד השלישי הדיכאון חזר בתחפושת שונה, הקושי שלי כבר לא היה מול התינוק, אלא בזוגיות עצמה. חשוב להבין שאישה אחרי לידה יש צרכים רגשיים עצומים. היא עוברת שינויים הורמונליים, לידה שלא תמיד קלה, נמצאת בנתינה אינסופית לתינוק ומאוד זקוקה מאוד לחיבוק, לחום ולנטינה . כשגבר עוטף את האישה בחיבוק, הוא נוטע בה כוחות. הגוף של האישה זקוק למגע. את כל היום בנתינה אינסופית לתינוק ואת זקוקה לקבלה. את רוצה להרגיש אישה, מושכת.

בילד השלישי זה חזר בתחפושת חדשה. הדיכאון כבר לא היה כלפי התינוק כי כבר ידעתי לטפל בילד ולא חששתי, הייתי מנוסה, אבל התחושה הייתה שהזוגיות שלי הסתיימה, שאין לי חום. צריך להבין שהצרכים הרגשיים של אישה לאחר לידה גדלים מאוד, היא זקוקה אף יותר מתמיד נואשות לאהבה, חום, לחיבוק. כשגבר עוטף את האישה בחום בחיבוק ואהבה הוא נותן לה כוחות. הגוף שלה במיוחד בתקופה רגישה זו זקוק למגע. לאחר הלידה, את נמצאת כאמור בנתינה אינסופית לתינוק, ולא תמיד יש לך גם קבלה וגם אם בן הזוג עוזר עם הילד והבית, את רוצה זקוקה להרגיש אישה ומושכת ונאהבת. נכנסתי למשבר של שלוש שנים מצאתי את עצמי עצב תהומי רוב הזמן, בוכה המון. כל השיחות שניהלתי עם בעלי כדי לתקן, לא עבדו.

למה זה לא עבד?
בדיעבד הבנתי שלא ידעתי לבקש את מה שהייתי באמת צריכה. לא ביקשתי חום דרך חום. לא ביקשתי אהבה דרך אהבה. ביקשתי חום ואהבה דרך דיכאון, דרך אשמה. זה לא עבד.
שלוש שנים לקח לי להבין את זה. הייתי כלואה בין שתי אפשרויות ששתיהן מאוד לא נראו לי. להישאר ככה זה אומר להישאר ולחיות במצב של דיכאון תמידי או להתגרש עם שלושה ילדים שזה כשלעצמו קושי גדול וכואב אף הוא.

איך הצליחו להיחלץ מזה?

אז מה בעצם על גבר או אישה לעשות מול בני זוג השרויים בכאב, דיכאון או פגיעה אחרת?
את מביאה נושא מאוד רחב וטעון. זה מאוד אינדיבידואלי, אבל לעניות דעתי, כשמישהו חולה, אחת הטעויות הגדולות, זה להביא לו מה שהוא רוצה תמיד. זה הפתרון הכי קל. כן לאהוב אותו, להיות איתו, אבל לא לעשות במקומו. לעזור לו להשיג בעצמו את מה שהוא רוצה, וכל הזמן לחזק ולתמוך ולהחמיא כשהוא מצליח לעשות.
ה"אני מאמין שלי" הוא כשמישהו חולה, הוא רוצה משהו באופן לא מודע וזה מגיע בצורה לא ישירה, אני לא מדברת על כל המחלות באופן כללי, אני מדייקת למצבים ספציפיים כמו למשל זה שבו אני הייתי , אבל לפעמים אנחנו לא מבינים שאנחנו באמת רוצים משהו ולא יודעים איך לבקש אותו, אנו מבקשים בדרכים הלא נכונות. ואז נותנים לזה לגדול ולגדול.
כשאני בוחרת בן זוג יש לי שתי אופציות : או שאתן לבן הזוג לטפל בי או אטפל בעצמי. אם למשל מעולם לא קיבלתי אהבה מאמא ויש לי בן זוג מכיל שנותן לי המון אהבה, אני יכולה להפוך לתינוקת שמאפשרת לו לטפל בה. אבל זו לא הדרך הנכונה בה אני צריכה לטפל בפצע שלי.

האם גם כשאחד מבני הזוג נמצא במשבר או מחלה אנו צריכים לדעת לייצר גבולות?
נתינה בלי סנסור של עצירה אינה באמת נתינה בריאה. זה גורם לזוגיות עצמה ולא רק לאחד מבני הזוג לחלות. כשאני מטפלת בעץ שאני אוהבת עלי לדעת מתי להשקות ומתי להפסיק. הרי אם אשקה בלי סוף הוא עלול לנבול. השאלה היא האם אני יודעת מתי לעצור? האם אני יודעת כמה לקבל וכמה לתת?
אנו צריכים למצוא את האיזון והאמצע. אני אוהבת מאוד את המשפט "מאלף עד תף", המילה "אמת" בה יש את האות מ` באמצע, מסמלת את המהות המגיעה מאיזון. אם אני רוצה מישהו שבאמת יאהב אותי, זה יהיה מישהו שלא יוותר לי הכל. כשאני מביאה מחויבות מלאה למה שאני צריכה ורואה ולומדת להגיד את האמת שלי, יהיה לי קל יותר. אני יכולה להביא את האמת שלי מול בן זוגי לא בסטירה אלא גם בחיבוק.

אני רוצה לחזור ברשותך לשאלה בה פתחנו את הראיון: מה גורם לאנשים לחוש שקשה בימינו למצוא זוגיות?
כי הלב שלנו סגור
אנחנו מפחדים, אנחנו פיגועים מהעבר, לא מחוברים לעצמנו למה מרגישים ראויים
מלמצוא מישהו שלא מתאים למגירות שהכנסנו אותו ואת עצמנו אליהם. למשל מישהו שאינו אקדמאי. יש לנו מדדים. סולמות כאלו של "שווה או לא שווה". הלוואי והיינו יכולים לדעת איך לאפשר לנימים הקטנים של הלב להרגיש,
רוב האנשים כיום לא באמת נמצאים שם במקום הזה של נימי הלב.

מדוע כל כך הרבה אנשים היום טוענים שקשה להם למצוא בן או בת זוג מתאימים?
כי היום באופנה להחליף כל הזמן. אין ממש מחויבות כמו פעם. המחויבות לאדם האחר כבר לא מה שהייתה פעם. אנחנו לא חייבים כמו פעם לכלום. לא למקום עבודה, ואפילו לא חברים טובים, אז גם מול בני זוג אנחנו מרגישים פחות מחויבים. כשבחורה מספרת לי על בחור שהכירה, הדבר הראשון שאבדוק בהקשר לאיכות הקשר ועתידו היא את יכולתו של בן הזוג להתחייב בזמנים של קושי דווקא או סבל.
איך בודקים אם אכן בן או בת הזוג יודעים להתמודד עם קושי של בן הזוג השני?
אפשר לבדוק את זה בדרך שבה הוא יודע לריב. אם הוא אדם שהפסיק לדבר במשך שבועות לאחר ריב או שאולי הוא רוצה להתנקם אחרי ריב. יש לי מטופלות שאומרות לי: אבל לא אמרת לי מה את באמת חושבת עליו, והתשובה שלי לרוב היא: כי עדיין לא רבתם, אני לא יודעת איך הוא מגיב במהלך של מריבה.

מהי זוגיות טובה ואיתנה לדעתך?
זוגיות חזקה וטובה, היא זוגיות שיודעת להישמר גם בזמנים קשים של דיכאון או קושי של אחד מבני הזוג. אהבה אמיתית לא מפסיקה להתקיים גם כשאחד מבני הזוג חולה או נזקק

6 עצות זהב שחשוב לשים לב אליהן, בין אם אתם בצד הפוגע או הנפגע, כדי שתוכלו לתקן את המצב או לשנותו במידת האפשר:

1. שימוש באהבה במקום בֿֿֿֿטענות ככלי עזר בתקשורת הזוגית.
אחד מהדברים החשובים ביותר בכל מערכת זוגית היא תקשורת מילולית בין שני הצדדים, והיכולת לבטא חששות או בעיות. כאשר אנחנו מגיעים לשיחה עם כעס ותלונות פנימיות אנו משדרים זאת שפת גוף, גלגול עיניים, זלזול, הרמת קול וכדומה.
השיחה תהפוך ויכוח או ריב, בן הזוג יתקיף או ירגיש מותקף ובסופו של דבר לא נתקדם.

לכן חשוב לשים לב לא להשתמש במחוות שליליות, המילים מתקיפות הרגשת דחייה וכעס

איך בעצם אפשר לעשות זאת?
מתחילים שיחה רק כאשר אתם רגועים.
במשך היום לא לטחון את הבעיה בלב- זה מלבה את הכעס שמשודר בדרכים שונות לשיחה לחייך ולהיות רגועים.
להתחיל כל שיחה בחיוב ולאחר מכן להעלות את הקשיים והצעות לשינוי..
מתחילים לחשוב על רגשות משמחים וחוויות חיוביות שהיו לנו עם בן הזוג וכך נשדר נעימות ונתחיל את השיחה ממקום של שיתוף פעולה במקום מריחוק.

2. בקשו פסק זמן.
בזמן ויכוח סוער, רגשות גואשים. במערכת יחסים טובה יודעים לעצור לפני שגולשים למקומות לא נעימים. במקום לעבור להתקפה, לטענות או פגיעות מסלימים את המצב, ביקש פסק זמן. זה יאפשר להירגע ולהתחבר לזה שאתם זוג אוהבים ולא אויבים.

תחזירו לנהל את השיחה אחרי שתשקלו באילו מילים להשתמש ולסנן את הדברים שלא צריך להיאמר. איך להגיע לעמק השווה בצורה נעימה ובצורה אוהבת.

איך בעצם אפשר לעשות זאת?
מנהלים שיחת הסכמה מראש, שבכל פעם שאחד ממכם מרגיש הצפה של רגשות כעס ופגיעות אתם מבקשים פסק זמן. הסכימו על משפט או סימן שאומר ״בוא נעצור כאן ונמשיך מחר״

3. התנצלות מכל הלב
כאשר אתם מבינים שבתקשורת שלכם יש מילה קשה או שבן הזוג נפגע, הדרך האוהבת ביותר היא להביע חרטה כנה. לא על המטרה אלא על הדרך למטרה. זה יביא לכך שהצד השני ירגיש שהדברים נעשים באהבה ולא משליטה או מאגואיזים. שבאמת, אכפת לך וחשובה האהבה בנוסף להשגת המטרה.

איך בעצם אפשר לעשות זאת?
מתנצלים באותו רגע.
עוצרים ומבקשים פסק זמן עם התנצלות סערת רגשות משפיעה עליכם.
אפשרי להתנצל גם למחרת ובכל רגע בעתיד.

4. תבלו וצרו זמן משותף.
בחיי היום יום אנחנו עמוסים בלחצים ומטלות רבים. החל מעבודה, סידורים ואחריות משפחתית היוצרים מתח במערכת היחסים. פנו זמן איכות ביחד. בסוף כל יום, שבו ותנו ביחד משיתוף בלי להוציא קיטור ותסכולים. העלו אתגרים וחפשו ביחד פתרונות.

5. שלב ההבנה והתמודדות עם פצעי העבר
הבנה המשבר הזוגי שפוקדים לפתע את בני הזוג ויוצרים מאבקי כוח וחוסר סיפוק קשורים לצרכים שלא מולאו שהמקור שלהם נוגע חוויות ילדות שליליות, טראומות ילדות, הרגשת חוסר שייכות, בדידות וחוסר ביטחון.

כשבני זוג לומדים לתמוך אחד בשניה, יכולים לשתף על התנהגויות פוגעניות ולקבל אמפתיה והקשבה. הם עוזרים לרפא את פצעי הילדות את זה ולחזור ולראות זה את זה כפי שראו בעבר, כשרק התאהבו.

איך בעצם אפשר לעשות זאת?
בזמן קושי של בן הזוג עם משפחתו, לפנות לזמן איכות שבו קושרים את הכעס בהווה לכעס בעבר.
להעלות זכרונות מהעבר ולשתף בהרחבה: ״החרימו אותי בבית הספר״ להעמיק, מי החרים, כמה זמן היה החרם, איך זה הפסיק, מה חושבים על כלך היום וכדומה.
יש גם להעלות זכרונות חיוביים מהעבר כדי לא להתמקד רק בשלילי אלא גם לראות חיובי שיוצא מכך עצמאות, חוזק נפשי, אחריות אישית וכדומה.

6. משפטים גאוניים שיעזרו בתוך כל תקשורת
בכל מערכת זוגית עולים רגשות של כעס, תסכול, עלבון וכדומה שמובילים לשיחות סוערות או וויכוחים לא נעימים. אמנם אפשר לנסות ולשנות את הריבים מלכתחילה, אבל אפשרי להשתמש במשפטי זהב הבאים:

"אני רוצה להבין, תסביר לי מה הכוונה״
לעיתים כאשר חוזרים על הד

״אני רואה שאתה כועס ולא מבינה מה מרגיז אותך״
ישנם מקרים שיעזור למספר להבין מה בדיוק מרגיז אותו ומסתכל אותו וכיצד אפשר למצוא דרכי גישור ביניכם.

״אני לא מבינה אותך כשאתה צועק״
בזמן שיחה כשהרוחות מתלהטות, מתחילים להרים את הקול שאינה מאפשרת
הקשבה והבנה. כאשר מבקשים בעדינות להוריד את טון הדיבור, כשהמטרה היא הבנה ושיתוף המדבר יהיה מודע יותר לדרך שהוא מדבר ולא רק למה שהוא אומר.

״אני מבינה את הזווית שלך, בוא נסתכל על כך גם בדרך אחרת.
ההזמנה להסתכל על שני צידי המטבע ולאמץ 2 נקודות מבט עוזרים להגיע להבנה בנועם ואף להגיע להחלטה בונה לעתיד.

״מה אפשר לעשות בנידון?״
זנ משפט שעוזר להתמקד במציאת פתרון במקום רק בתלונות ולמצוא דרך לטפל בבעיה ביחד.

ראיון עם שרה זלוף, יועצת זוגית ופרטנית
052-2661139
gold@saraz.co.il

ביבליוגרפיה
"אהבה תשוקה זוגיות – הדיאלקטיקה של האהבה – אושרת קוטלר, כנרת זמורה ביתן
"סודות יחסי אהבה" – סונדרה ריי – הוצאת שפע אור

שיטת אימגו

זוגיות בצל המחלה

לאהוב או להתאהב?