על החברה
יצירת קשר
קוד אבטחה:

כוחה של חמלה עצמית – שיר שוורץ

כשאדם יקר לנו שרוי בכאב ובסבל, אנו מיד מגייסים אמפתיה וחמלה. סביר להניח שנדבר אליו ברכות, ננהג בו בעדינות ואהבה.
אבל מה קורה לנו כשאנחנו מצויים בסבל או משבר? מהי מידת החמלה בה אנו נוהגים כלפי עצמנו? אילו משפטים אנו נוהגים להשמיע לעצמנו בזמן של כאב וסבל? האם אנו יודעים להרגיע את עצמנו, ללטף, לומר דברים מעודדים, לנהוג בעצמנו ממש כשם שהיינו נוהגים בחיה פצועה או בילד קטן ופגוע?
רובנו נוהגים במשך שנים להאשים את עצמנו או לכעוס, להחמיר עם עצמנו, לשמוע את המבקר הפנימי שלנו מצקצק כשעשינו טעות אנושית. השיח הפנימי שלנו עם עצמנו לעיתים יכול להיות קשה עד אכזרי מאוד. אנו יכולים לחשוב או לומר לעצמנו דברים שלא נאמר לאף אחד אחר סביבנו. ההחמרה הזו שלנו עם עצמנו, מייצרת כאב, סבל, רגשות אשם וגם דיכאון וחרדות. אילו רק היינו יודעים לשנות את השיח הפנימי שלנו עם עצמנו.
 
אז זהו, שאנחנו יודעים, אבל אנחנו לא יודעים שאנחנו יודעים, אבל יש לנו בתוכנו מנגנון חמלה עצמית שנוכל לפתח בכל עת.

אז מהי זה חמלה עצמית?
 
קשה עד בלתי אפשרי להסביר מהי חמלה עצמית במילים. חמלה עצמית אינה רחמים עצמיים, אבל היא גם אינה אגוצנטריות או נרקיסיזם. היא היכולת לראות את עצמנו כלא מושלמים, כבני אדם אנושים – היא היכולת לייצר אמפתיה, הבנה, רוך וחום כלפי עצמנו או כלפי אדם אחר הסובל והמצוי בכאב וזוהי לדעת התפיסה הבודהיסטית הדרך העיקרית לשחרור והקטנת ממדיי ועוצמת הכאב והסבל בעולם.
 
כשאנחנו לומדים להיות בקשב ובחמלה עצמית גם כלפי חלקים כואבים בעצמנו, זוהי תחילתה של ידידות מופלאה.
אבל איך עושים זאת? איך הופכים את החמלה העצמית לדרך חיים, כיצד מכניסים אותה לשיח היומיומי שלנו מול עצמנו?
 
אז מסתבר שדרכים רבות מובילות לרומא, כמה מהם שאני עצמי מצאתי כיעילות מאוד
 
1. הטמעת קול טוב ומיטיב של חבר/ידיד/מטפל, הטמעת קול חיצוני חומל. בן זוג, ידידים, הורים, כל מי שמאפשר לכם בחיי היומיום לדעת חמלה. אפשר לכתוב את המשפטים, אפשר לומר אותם לעצמכם ברגעי כעס או כשאתם מרגישים אשמים או מבקרים את עצמכם, להיזכר באותו חבר שנטע בכם חמלה בעבר או בהווה , במה הוא היה אומר לכם באותו הרגע? האם היה כועס? מאשים? מבקר?
2. מדיטציה: הרגע המכונן שלי הרגע שבו חוויתי חמלה עצמית – היה לאחר שלמדתי את טכניקת המיינדפולנס. בעיצומו של תרגול מיינדפולנס, כאשר למדתי להתבונן במחשבות וברגשות שלי מבלי לשפוט ולא להזדהות איתן, מתפשטת בפנים אות התחושה של חום נעים, של הכרה בחלקים הכואבים ויכולת לטעת חמלה גם לחלקים המפוחדים, הכועסים, העצובים שבי ללא שיפוטיות
3. כתיבה: כתיבה של הקול התומך והמכיל ממש כפי שחבר או הורה או אהוב מדבר עלי. מה הייתי אני אומרת לאדם במצוקה במצב כמו שלי? לחיה פצועה או לילד פגוע. היכולת להתייחס לעצמי בעדינות וחמלה כמו שהייתי מתייחסת ליקרים לי בעת משבר או כאב היא התחלה נפלאה של שיח פנימי חדש לגמרי
4. פוקוסינג (התמקדות): הבאת אותו קשב החומל גם למקומות בגוף שכאובים או דורשים תשומת לב. בשיטות כמו התמקדות המלווה עוזר לאדם להתמקד במקום הכואב ולדמיין כיצד הוא נראה, מה צבעו, מרקמו, ומה הוא מבקש. מפליא כל פעם לגלות ש ברגע שאני מסכימה להיות בקבלה למה שמבקש ממני קשב חומל, פתאום הכאב פוחת. התובנה שהכאב לא בא להרע לי אלא (ממש כמו ילד קטן וכאוב), לבקש את תשומת ליבי ואת החמלה שלי – פתחה צוהר לעולם שלם שלא הכרתי קודם.
לאט לאט אנחנו מתחילים לגלות שבעזרת קשב חומל לכאב גופני או רגשי פחד יכול להפוך לעצב ואחר כך לאהבה, כעס למוטיבציה ושמחה ועוד
 
אז איך אנחנו גורמים לשיח הפנימי שלנו להשתנות, לקבלה וחמלה עצמית להפוך לדרך חיים? ואיך אנחנו יכולים לעזור לנס הזה לקרות?
 
בתרגול יומיומי, כמו שריר שלא השתמשו בו שנים. בתחילה לעיתים זה עשוי להחוות כמלאכותי, משעמם, טיפשי, תרגול חמלה עצמית דרך מדיטציה וכתיבה במשך רבע שעה כל יום, עשוי להפוך את חיינו, את השיח הפנימי שלנו לטוב ומיטיב, לצמצם למינימום את רגשות האשמה שמשתלטים עלינו, ולאפשר לנו לחוות רגשות גם כואבים מבלי לראות בם אויב מבית.
בספר "מיינדפולנס כאן ועכשיו" שערכה מתי ליבליך, ניתן למצוא היגדים שונים וכן רע יונות לפיתוח חמלה עצמית דרך מיינדפולנס, ניתן גם לתרגל מיינדפולנס וחמלה עצמית בקבוצות שונות.
 
מי שלמדו בודהיזם יודעים שהחמלה לכל יצור חב היא המתווה לכל פעולה ורגש, והחמלה לכל יצור חי, מבינים המתרגלים, היא גם לעצמנו אנו.
 
ביבליוגרפיה:
מיינדפולנס – להיות כאן ועכשיו – תרגול הגות ויישומים. עורכת: מתי ליבליך
עוצמת הרכות – טובי בראונינג
כשהדברים מתפרקים – פומה צדרון
מידע נוסף:
 
הכותבת/עורכת שיר שוורץ, עובדת בחברת פרוייקטים שיקומיים, תרפיסטית הוליסטית, מנחת סדנאות כתיבה וקלפים טיפוליים
shir-schwartz.com
 
חזרה ל->
מאמרים שיכולים לעניין אותך:

"מתאים לך ללכת לסרט אחי"?

"לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק.

סטנד אפ? הצחקתם אותי

סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר



זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.


מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים

מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים


ראה מידע נוסף..

ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?


ראה מידע נוסף..
פוסטים שיכולים לעניין אותך:

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.


ראה מידע נוסף..

ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש

ומחברת הספר "בית משוגעים"


את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.



ראה מידע נוסף..
***