על החברה

יום בחיים עם ליאת גורן – מאמנת תעסוקה, כושר ושיקום

איך נראים ימיהם של מלווים תעסוקתיים בתחום בריאות הנפש? מהם האתגרים המלווים אותם? מהן החוויות הרגעיות שנוטעות בהם כוחות? ליאת גורן מאמנת תעסוקה שיקומית: ”הבוקר שלי מתחיל ביזמות בחיפושי עבודה עבור מתמודדי הנפש ובניית תכניות עסקיותאני מגיעה לביתם של המתמודדים או נפגשת איתם בבתי קפה ובמשרדים ובונה איתם את כל התכניות. תכניות עסקיות, כלכליות.


תוכלי לתאר לי יום ממוצע בחיים שלך כמלווה שיקומית תעסוקתית?

בימי רביעי למשל, הבוקר שלי מלא בפגישות. לפחות ארבע או חמש פגישות. אני פוגשת אנשים בשלבי העסקה שונים. חלקם עובדים ואז אני מנסה לעזור להם להתמודד עם הקשיים שהם חווים בעבודה מול המעסיק מול קולגות, מול הדרישות. לפעמים צריך לייצר התאמות.


איזה התאמות?

למשל אם מישהו מרגיש שהוא עובד יותר מדי או רוצה לעבוד פחות.


איך באמת את עושה את ההתאמות?

במידה והליווי הוא גלוי, אני יוצרת קשר עם המעסיק ומנסה להתאים את המשרה ללקוח שלי. חשוב לי להתאים את העבודה ליכולות האדם.

עוד נושא מאוד דומיננטי זה הספק בעבודה. אם אדם עובד לאט אבל חשוב לו לשמור על מקום עבודה, אנחנו מתייעצים עם המעסיק. קיימות כמה אופציות או שהמעסיק סופג זאת, או שעושים התאמת שכר.


אז בעצם הבוקר שלך מתחיל חיפוש תעסוקה ללקוחותיך?

כן יזמות, חיפוש עבודה, ליווי עסקים של מתמודדי נפש. בניית תכניות עסקיות. אם מדובר בעסק של הלקוח אז אני מציעה עזרה בשיווק. אנו חושבים יחדיו איך להגדיל רווחים, למתג את העסק. נושא המיתוג מאוד חשוב.


מה האתגרים ביום יום שאת נתקלת בהם?

הקושי העיקרי הוא לנסות לגשר בין ניהול מחלה ויכולות האדם, לבין דרישות שוק העבודה. הצורך לייצר התאמות. נושא הסטיגמות למשל זה נושא כאוב ומאתגר מאוד שאני נאלצת להתמודד איתו.


את יכולה להרחיב קצת על האתגרים והקושי בנושא הסטיגמה

מאתגר לפעמים לשווק אנשים המתמודדים עם קושי נפשי. לצערי בשוק עבודה נורמטיבי, קיימת המון בורות, חוסר ידע, פחד.


ממה נובע הפחד?

הפחד נובע מבורות. מחשבות של מעבידים נובעות מבורות. למשל שהעובד יכול פתאום לתקוף אותם או לחטוף התקף בעבודה. המעביד חושש להתמודד עם זה. אלו המחשבות שלהם. אחד נושאים העולים רבות בשיח איתי, הם פחדי המעביד לתת הקלות לעובד. הוא חושש שזה יכול להראות לא טוב מול שאר העובדים. חלק מהמעבידים נמצאים בקונפליקט: הם רוצים ומעוניינים לתת הקלות ומאידך גם חוששים שהעובדים האחרים שלא מקבלים הקלות כאלו יכעסו ויחוו תסכול.


מהם האתגרים בהם את נתקלת מצד המתמודדים משתלבים בשוק העבודה או נמצאים בשלבי חיפוש עבודה?

המון פחד וחששות, חוסר אמון ביכולותיהם. לפעמים גם בררנות. באזור בו אני עובדת, לא חסרות הצעות עבודה, אבל אנשים מאוד בררנים. יש להם נטייה לוותר מהר מדי על עבודה. לא כולם, אבל בגלל שקיים פה היצע יחסית גדול של מקומות עבודה אנשים הרבה יותר בררנים פה, בניגוד לאזור הצפון הרחוק, שם דווקא בגלל שיש פחות הצעות עבודה ולכן אנשים לוקחים מה שמוצע להם.

אתגר נוסף הוא הפער בין איך שאדם רואה ותופס את עצמו. את יכולותיו ואיך אני רואה את הדברים.. מאוד קשה לגשר על הפער הזה. זה תהליך שלוקח זמן. לאורך הזמן, הבנתי שלא יעזור מה אומר - הוא צריך להתנסות בזה לבד. זה תהליך. אם אני אגיד לו שהוא לא מתאים או לא מסוגל, זה עשוי לייצר אנטי מאוד גדול כלפיי ואפילו כעס. חלק גדול מהעבודה שלי, אולי אפילו חלק מרכזי. לתת לאדם להתנסות ובמקביל גם לייצר בניית אמון ביני לבין הלקוח וזה לוקח את הזמן שלו.


איך את בונה אמון בינך לבין האנשים שאת מלווה?

בעיקר מקשיבה. מנסה לענות על הצרכים של הלקוחות. מנסה לייצר תיאום ציפיות, להגיע לעמק השווה בין הדרישות שלי כמי שעוסקת בתיאום תעסוקתי, לדרישותיהם. חשוב לי לציין שאני תמיד מגיעה לכל הפגישות. אני לא מוכנה לוותר גם שלקוח מסוים כועס עלי. אני מנסה לדבר עם עצמי ולהבין, שגם אם אדם יצא עלי לפני שנייה בכעס, אני לא הסיבה, אני פשוט הייתי שם באותו רבה. אני מבינה שהוא חווה המון תסכולים וכשאני נמצאת שם, הוא משליך אותם עלי ואני יכולה להבין ולקבל את זה. לא אוותר, אמשיך להגיע גם ולמרות תסכולים, קשיים וכעסים של הלקוח.


אז את בעצם נוטעת בהם תחושה שהם לא לבד?

אני אורחת רגעית בחיים של אנשים. יש לי לקוחות שנמצאים שנים רבות בהתמודדות נפשית וקשיים. הם חווים המון צוותים מתחלפים. התסכול שלהם מאוד גדול מכל הבחינות: משוק העבודה, מעצמם, מחוסר היכולת שלהם להשתלב בעולם הנורמטיבי.

בעבודה שלי אני מנסה לעשות סוג של תיקון. אני רוצה שאנשים ייחוו גם דברים אחרים. שיראו שיש אנשי שיקום שלא מוותרים עליהם, שלא נבהלים. אני מנסה להישאר עם הלקוח כמה שיותר. לפעמים לאורך שנים. אני לא עוזבת אחרי כמה חודשים.

אנשים שגם כך יש להם חרדת נטישה חווים קשיים מול צוותים ומטפלים.. מתמודדים רבים, חווים קשיי אמון. קושי לבטוח. הם חוו המון נטישות. הם מנסים לבדוק אם אני לא נשברת. אני מודעת לכך שהם מנסים לבדוק את הגבולות שלי.


איך מתחיל הבוקר שלך?

הבוקר מתחיל בתעסוקה ושלוש פעמים בשבוע אחר הצהריים אני עובדת בכפר איזון בתחום הכושר השיקומי.


כמה פגישות יש לך ביום ממוצע?

בתעסוקה, בממוצע חמש שש.


ואת לא מרגישה מותשת.

בהחלט. אני מרגישה מאוד שחוקה לפעמים. אני אמורה לעבוד במשרה מלאה – שזה בממוצע כ 25-30 לקוחות. עם כל אחד מהם אני מקיימת פגישות. בנוסף יש לי פגישות עם עם העו"סיות שלהם והמעסיקים של לקוחות שרק התחילו לעבוד לאחרונה. אני רכזת שיווק של אזור פתח תקווה ולכן עוד עבודה שיש לי לעסוק, זה להתחיל ליזום קשרים עם מעסיקים גם שם.


איך את מגיעה למעסיקים המעוניינים להעסיק מתמודדים?

כשרק התחלתי את העבודה בליווי ושיקום תעסוקתי, הייתי מחפשת עבודות כמו בלשכת התעסוקה, דרך עיתונים או מקומות כאלו..

היום אני פשוט יושבת יחד עם הלקוח ואנחנו יוצרים יחדיו סוג של סיעור מוחות. בוחנים את היכולות, הרצונות והשאיפות של הלקוחאיפה הוא היה רוצה לעבוד. אנחנו עושים מיפוי של כל המקומות שהיה רוצה לעבוד בהם. אני כבר ממש לא מסתכלת על דרושים. וכשיש לנו כמה רעיונות אני פשוט מרימה טלפונים למקומות בהם הלקוח שלי מביע רצון לעבוד.


איך את מציגה את הלקוח שלך בפני המעביד?

זה תלוי מאוד בסוג הליווי. אם הליווי הוא גלוי, אני מספרת קצת על עצמי ועל העבודה שלי. מספרת שאני מלווה אדם מאוד מוכשר דרך סל שיקום ומנסה לעזור לו למצוא עבודה, אני מנסה כמה שפחות להרחיב.


מה את עושה כשאת מגלה התנגדויות של המעסיק?

כשהם שואלים אני אומרת שמועמד לעבודה נמצא אמנם אחרי משבר, אבל עבר תהליך מאוד משמעותי. כשאני מגלה התנגדויות של המעסיק אני יכולה לומר משהו כמו: כמה עובדים אצלך מקבלים ליווי צמוד של יועצת תעסוקה שעוזרת להם מול משברים וקשיים? כמה מהם מקבלים ליווי ומוטיבציה ותמיכה כשהם חווים קשיים? יש לך כאן יתרון גדול כי יש מאחוריהם תמיכה מסיבית, מישהו שמלווה ועוזר להם בכל קושי. מה שאין לעובדים האחרים שלך.

להרבה מאוד מעסיקים מסתבר יש קרובים או בני משפחה וחברים שחווים קשיים נפשיים.. מקסים בעיני, שאנשים רגישים. שחלק מהעובדים מודעים לדברים האלו. שאכפת להם.


מה קורה למתמודד המתחיל לעבוד וחווה קושי נפשי? למשל מתקשה להגיע לעבודה?

קרה לי כבר שמנהל התקשר אלי, כשעובד לא הגיע והוא לא הצליח להשיג אותו. או כשקרה משהו בעבודה. היו גם מקרים בהם אחראי המשמרת התקשר לומר שהלקוח שלי עובד לאט מאוד

השבוע למשל ליוויתי לקוח שחווה אירוע כלשהו בעבודה. במקרים כאלו אני עובדת איתו על "מודל אפרת".


בין שאר הכובעים שלך את גם עוסקת בשיקום מתמודדים באמצעות ספורט וכושר, תוכלי להרחיב על כך?

ספורט שיקומי, זו עבודה על יכולות וכוחות, הצבה של יעדים. אני מציבה בהתחלה רק יעדים קצרים. כשהאדם מצליח לעמוד ביעד, אנחנו יכולים להשליך זאת גם על תחומים אחרים בחייו.. זו למידה מהצלחות.


האם קרה ששילבת בעבודה מתמודד וזה לסיפור הצלחה?

כן. זה קורה הרבה. לדוגמא: בחור שאני מלווה כבר הרבה זמן. לאחר שיחות והתלבטויות החלטנו יחד שכרגע מאתגר לו מדי לעבוד בתחום המקצוע שלו. מצאנו לו עבודה אחרת בתחום אחר. בהתחלה היו המון קשיים, היה לו קשה להגיע בזמן, לעמוד ביעדים, לקבל הוראות. היום הוא כל כך מאושר. הוא רכש המון ביטחון ולכן היום אנחנו כן מדברים על רעיון לשלב אותו חזרה בתחום העבודה שלו והמקצוע הקבוע שרכש.


איזו עבודה יכולה להתאים למתמודדים שקשה להם לקבל סמכות למשל?

במקרים כאלו אני מנסה למצוא מעסיק שלא דורש סמכות גדולה, או שאני והלקוח מחליטים יחד ללכת לכיוון של יזמות עסקית. במקרה של הקמת עסק, אין קושי עם סמכות של מעביד.


תוכלי להרחיב מעט על תחום היזמות בליווי שלך?

יש לי לקוחות שהמטרה שלי ושלהם ביזמות, היא למצוא תחביב או משהו שהם אוהבים לעשות ולעבור איתם תהליך שיקומי של סדר יום, עמידה ביעדים, תכנון וגם רצון להרוויח כלכלית. אבל הדגש פה הוא יותר סביב ההליך השיקומי, המשמעות, הסיפוק מהעבודה.

אם מישהי לדוגמא יודעת לאפות נהדר, נוכל לחשוב על כמות המוצרים שהיא צריכה לקנות כדי להתחיל לבשל. שיווק אורגני בתחילה למשפחות, לשכנים, לחברים. ככה מתחילים. בצעדים קטנים. הרעיון הוא למצוא את היכולת של האדם ולהפוך אותה לעיסוק שייתן לו סיפוק וביטחון עצמי ותחושת משמעות. לאנשים רבים שאני מלווה אין סדר יום ואין סיבה לקום. ברגע שהם מוצאים את העיסוק שמתאים להם, זה מייצר אצלם תחושה של משמעות לחיים, ביטחון עצמי, תחושת שייכות.

אני רוצה לציין שאימוני הספורט השיקומי שאני מלווה, מאוד דומים בעיני לתכניות האימון התעסוקתי. למעשה, אני בעצם עובדת עם אותם כלים של עמידה ביעדים, למידה מהצלחות, בניית תכניות. הסיפוק הוא מאוד גדול.


מה הדברים הקשים עבורך בליווי מתמודדי נפש?

חוסר הצלחה. זה מייצר אצלי תסכול עצוםלפעמים אני מרגישה שאני מאוד מתאמצת. מנסה ליצור קשרים, לעזור, ואז מגלה שאדם שאני מלווה בכלל נמצא במקום אחר. לא מזמן ליוויתי מישהו העוסקת בתחום האיפור. עבדתי קשה כדי ליצור עבורה קשרים בתחום. אבל עם הזמן הבנו אני והיא שהיא לא מסוגלת כרגע לצאת החוצה לעבוד בתחום. שיש לה המון פחדים וחרדות. היא כעסה בעיקר עלי, והתסכול יצא כלפי. זה מתסכל כשאת עובד מאוד קשה, עושה מאמצים עילאיים ואז חווה כעס והאשמות. אני מנסה להתגבר על זה, אבל לא תמיד מצליחה. 


מה הכי חשוב לך בתחום כדי שתוכלי להרגיש שיש לך מוטיבציה להמשיך לעזור וללוות?

הכרת תודה חשובה לי. אני לא מצפה שיסירו בפני את הכובע ויאמרו לי תודה כל יום, אבל כשאני מרגישה שהצלחתי לעזור למישהו, כן יש בתוכי מקום כלשהו בפנים, שמחכה למילה טובה.
 
 
 
הכותבת/עורכת שיר שוורץ, עובדת בחברת פרוייקטים שיקומיים, מנחת סדנאות כתיבה טיפולית וכלים וקלפים השלכתיים shir-schwartz.com

 
חזרה ל->
מאמרים שיכולים לעניין אותך:

"מתאים לך ללכת לסרט אחי"?

"לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק.

סטנד אפ? הצחקתם אותי

סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר



זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.


מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים

מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים


ראה מידע נוסף..

ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?


ראה מידע נוסף..
פוסטים שיכולים לעניין אותך:

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.


ראה מידע נוסף..

ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש

ומחברת הספר "בית משוגעים"


את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.



ראה מידע נוסף..
***