נ` היה מבועת. אחרי עשרים שנה של חיים יחד, אחרי שהיה בטוח שחייו כבר ידועים ומסודרים, אחרי שהאמין כי כל ימי חייו, יחיה עם אותה אישה, פתאום הכל השתנה. משך ימים שלמים לא הלך לעבודה, נכנס לדיכאון עמוק, כל מה שאמר לאשתו כדי שתשאר, כל מה שעשה כדי לא לחוות את השינוי, לא עזר.
והכל כבר היה כל כך מאורגן ומסודר בחייו. עבודה קבועה, ילדים, אשתו. פתאום חש שהקרקע נשמטת תחת רגליו. שאין לו אחיזה. אפילו את הספה שאהב נאלץ למסור, שלא לדבר על הבית הגדול בו חייו עד כה, אותו נאלצו למכור.
הכל היה כל כך ברור וידוע, אמר לאחד מחבריו. ועכשיו אין לי כלום. נשארתי ללא אחיזה, ללא עוגן.
אז איך בעצם אנחנו מתמודדים עם שינויים בחיינו? שינויים לא צפויים? איך נתמודד עם שינוי במצב הכלכלי, בן זוג שחלה מאוד ופתאום מעוגן הפל למטופל, ילדים שבגרו ויצאו מהבית
הפחד משינוי
מדוע אנו כל כך מפחדים משינוי? מדוע אנו מנסים להיאחז בכל כוחנו במה שיש לנו כרגע, גם אם כרגע הוא כבר אינו משרת אותנו עוד. גם אם אנו לא מרגישים מאושרים בחיינו, עדיין נעדיף לעיתים קרובות להישאר במקום המוכר ולא להתמודד עם תחושות של אי ודאות, העדר אחיזה ולחוות אובדן עקב מוות, מחלה, גירושים ועוד.
שינוי מייצר אצלנו חרדה ולחץ. אנשים רגישים מאוד יכולים אף ליפול למצבים של דיכאון בעקבות שינוי לא צפוי. אנו שואפים להיאחז במה שמוכר לנו, מה שכבר ידוע. להאמין שתמיד יישאר כך. גם אם יציעו לנו את ההרפתקה המדהימה ביותר בעולם, לעיתים קרובות אנו נעדיף להישאר באזור הנוחות שלנו, גם אם בתוכנו מקננת תחושה כי אזור הנוחות שלנו כבר מזמן אינו כל כך נוח עבורנו עוד.
הבשורה המשמחת והעצובה כאחד היא ששינויים תמיד יגיעו לחיינו. שום דבר אינו קבוע ומוחלט. אנו יכולים לחוות אובדניים, כאב בשל מחלת חבר או אהוב וחרדה לאבדו, אובדן מקורות הכנסה שהבטיחו לנו חיים יציבים, מחלה שמפתיעה פתאום מבלי שנתנה התראה על כך שהיא עומדת להגיע.
למעשה גם כשאנו יודעים ששום דבר שנאחז בו לא יישאר כך לנצח, בתוכנו אנו רוצים להאמין שלעולם לא נצטרך להזיז את הגבינה שלנו ולרוץ כמו עכברים בלבירינט, מבועתים בשל הגבינה שאבדה ורצים אחריה מוכי אמוק, להחזיר את המוכר לנו חזרה לחיינו.
החיים הם זרימה מתמדת של שינויים. אם נאחז רק בעוגנים חיצוניים כמו עבודה וקריירה, תדמית שדאגנו לשמר, בעלי חיים יקרים לנו, חברים, מערכות יחסים, אנו עשויים למצוא עצמנו יום אחד ללא כל אחיזה ותחושת ריקנות חריפה.
היכולת לקבל שינוי באהבה ואף בציפייה לבאות. ההפתעות החדשות שהחיים מתכננים עבורנו, גם אם כרגע הם לא ידועות לנו, יכולה להתרחש רק אם נשחרר אחיזה מכל דבר חיצוני שאנו נאחזים בו,.
אם לא נדאג עוגנים פנימיים, אם לא נדאג לשמור עליהם, לייצר תחושת מלאות פנימית שאינה קשורה באירועים חיצוניים וללא כל תלות באחרים, רק אז נוכל להשתחרר מהמקום המבקש שהכל יישאר כפי שהוא כרגע לנצח ולהבין שזרימת החיים היא כמו נחל שזורם לעולמי עד, הנחל משתנה תמידית, מימיו משתנים, זרימתו משתנה, גם הגלים בים משתנים. אין גל אחד דומה לגל הבא, ולעולם לא נדע איזה גל צפוי לנו בעתיד, גדול, קטן? השאלה האם נוכל ליהנות מהגל כמו ילדים קטנים, או לפחד ממנו כשיגיע, תלויה רק בנו. ביכולת שלנו ליצור עוגנים פנימיים ולקבל כל שינוי הצפוי בחיינו לטוב ולרע, מבלי לחוש שאיבדנו כל מה שהכרנו ואהבנו עד כה.
כיצד נוכל להתמודד עם אירועי ושינויי חיים ? כמה טיפים ורעיונות
עוגנים פנימיים. אדם שמייצר לעצמו עוגנים פנימיים ויכול לחוש מלא מבפנים גם ללא היאחזות בעוגנים חיצוניים יוכל להתמודד עם שינוי ביתר קלות מאחרים. מהם עוגנים פנימיים? כל דבר שאינו תלוי באחרים. כשאנו לא מגדירים את התנאים לאושר בתלות באחרים או באירועי חיים שונים, נוכל לחוש מאושרים גם מבלי שנרצה לחייב את החיים בחוזה קבוע. עוגנים פנימיים יכולים להיות כל דבר שאינו תלוי באדם אחר או באירועי חיים אלא במודל הכוחות שלנו עצמנו והעצמתם: כישרון כלשהו בתחום מסוים, תחביבים, חמלה וקבלה עצמית, שינוי השיח שלנו מול עצמנו כמו גם שינוי הנרטיב עמו אנו יוצאים לחיים על עצמנו ומי שאנחנו.
היכולת לחוות את ההווה - כאן ועכשיו. לרוב אנו חיים בזמנים שאינם באמת קיימים. העבר איננו עוד, העתיד עוד לא קיים. מוחנו משייט בין הזמנים השונים והאשלתיים ואנו מחמיצים את ההנאה והיכולת למצות את הרגע הזה, כאן ועכשיו מבלי לדאוג למחר או לחשוש משינוי בחיינו בעתיד ומבלי לבחוש במה שהיה בעבר.
העדר האחזות - אנאט`צמנט: מתרגלי דרך הדהרמה מדברים רבות על כך שהסבל הגדול ביותר בחיינו מגיע מהיאחזות. אט`צמנט. אנו נאחזים בדברים הקבועים והידועים לנו ועוגנים חיצוניים מבלי לאפשר לעצמנו לא לייצר תנאים מקודמים לאושר לחיים. לחיות את חיינו שאנו מתמקדים בהנאה ובברכה בדברים הקיימים בהווה. אלו יכולים להיות הדברים הקטנים ביותר הגורמים לנו להנאה כאן ועכשיו: משב של רוח בין עלי עץ הצומח בגינתנו, יופיו של בוקר חדש, הנאה מספר טוב, שיח עם חבר, פריחת שקדיה, נופים מרהיבים. נשימה שעולה ומתרחבת.
טנהא - השתוקקות לעוד ניתן לעצמנו לחוות מבלי להיאחז בכל דבר חיצוני. שוקולד טעים לדוגמא, יגמר בסוף, ייתכן וההשתוקקות להיאחז תוביל אותנו לרצות לאכול עוד. לעיתים נוכל לחוות צמא שלא ניתן להרוות לעוד מהטוב הזה. אם נדע ליהנות מאותו שוקולד מבלי להיאחז בהשתוקקות לעוד ועוד, נוכל לתת לעצמנו מתנה גדולה - שמחת הקיום בהווה - ללא חשש שנאבד את ה"עוד" הזה ברגע הבא..
טנהא או השתוקקות בסנקסריט, הוא הרצון להיאחז באותו הדבר ולרצות ממנו עוד ועוד. אנו נאחזים בהתאהבות בתקווה שלעולם לא תסתיים בעתיד, מה שאנו עושים בעצם, זה מתנים תנאים לחיים. "אם יהיה לי עוד מכך וכך אהיה מאושר, אם זה יסתיים בעתיד - אהיה אומלל".
לא נתנה את לחיים תנאים. אם נוכל להשתחרר מהתחושה כי אם אעשה כך וכך אהיה מאושר. אם אתרגל שוב ושוב את חומרי הלימוד הטיפולי שלמדתי, אהיה מטפל טוב ואז אחווה אושר. אם אתרגל מדיטציה כל יום, אשתחרר מכל הרגשות השליליים ואחווה חופש, אם אהפוך לזמר ידוע אחווה אושר רב אבוא לסיפוקי, "רק אם יהיה לי סכום כזה וכזה של כסף, ארגיש בטוח ומוגן". "רק אם מערכת היחסים אותה אני חווה בהווה תימשך לנצח, אוכל לשמוח בחיי."
הכותבת/עורכת שיר שוורץ, עובדת בחברת פרויקטים שיקומיים, מנחת סדנאות כתיבה טיפולית וכלים וקלפים השלכתיים
