כשקשה לנו לתפקד

אבל קיימים מצבים בהם הקושי לתפקד אינו קשור לדיכאון דווקא. הוא לא תמיד גם קשור לחרדה. לעיתים הוא קשור לאנשים רגישים מאוד, שכל משימה מעייפת אותם, לכן הם זקוקים נואשות להפסקות למנוחה בין משימה למשימה. לעיתים להפרעת קשב קשה, ולעיתים קרובות גם לחלימה בהקיץ לא מסתגלת ( Maladaptive Daydreaming) כתבנו על כך כאן

הקושי לתפקד במקרים אלו, לא בהכרח נובע מפתולוגיה, לפעמים מדובר אפילו באישיות מולדת. הפסיכולוגית איילין איירון כבר כתבה על כך בספרה: אדם רגיש מאוד. התסמינים הם חוסר יכולת ל"עבור ממשימה למשימה בלי לנוח"וצורך נואש להקצות לעצמנו זמנים לסתם בהיה, שמיעת מוזיקה, קריאה הוא חמצן עבור אותם אנשים.

יחד עם זאת, מגיעה לרוב האשמה. אנשים שמתקשים לתקתק משימות לאורך כל היום, צופים באחרים שיכולים, ומרגישים לעיתים פגומים. לעיתים הם מסוגלים לעבוד רק 3 פעמים בשבוע, בשל הצורך לנוח. כל דבר קטן כמו להתקלח, לצאת מהבית, לעבוד, נראה כמו משימה בלתי אפשרית ואז מגיע התסכול. מה קורה לי? למה אני לא מצליח לעשות דברים שלאחרים מגיעים כל כך בקלות?

כמה טיפים עבור מתמודדים שמתקשים לתפקד

זכרו שנכון שאחרים מתקתקים יותר מכם, אבל תחשבו רגע על המתנות שקיבלתם בזכות זאת: רגישות גבוהה, יצירתיות (סביר להניח, מאחר שרוב רגישי או מתמודדי הנפש עוסקים ביצירה כלשהי), עוצמת רגשות ואמפתיה שלא כול "מתקתקי" הימים מרגישים.

נכון אנשי ה"צריך" מקבלים מחיאות כפיים מהמשפחה והחברה והעבודה על היכולת לתפקד שמונה תשע שעות ברצף. אבל תחשבו רגע על מה אתם מקבלים מהיכולת גם לייצר עצירות מדי פעם ולנוע בקצב שלכם. רק שלכם.

האם מדובר בקושי לתפקד בשל דיכאון/חרדה? אם כן כדאי לגשת לייעוץ מקצועי לקבל חוות דעת. במידה ואכן מדובר במצוקה נפשית, ייתכן ויינתנו לכם גם שיחות וטיפול תרופתי.

צעד קטן לאנושות

אחד הדברים החשובים ביותר, במקרה של קשיים מרובים בתפקוד, הוא לא לעשות בכוח את כל המטלות יחדיו. בחרו בכל יום במטלה אחרת. המטלות יכולות להראות מוזרות למי שרגיל לתפקד, אבל לכם הן כמו האפלה על האוורסט, אני יודעת. שטפו צלחת אחת. כתבו מילה או משפט אחד במחברת. נסו לקרוא בספר, משפט אחד או יותר (אם אתם לא מצליחים להתרכז). כל מטלה כזו, הנראית טיפשית אולי לאחרים, היא תחילתו של תפקוד איטי ויומיומי.

לעולם בעקבות השמש

צאו לשמש. לפחות לעשר דקות אם קשה לכם יותר. משהו בשמש מייצר מוטיבציה ורצון לעשות דברים.

אם אתם סובלים מהפרעת קשב, ייתכן וזו הסיבה לכך שאתם מתקשים לתפקד. כדאי להיוועץ עם נוירולוג או פסיכיאטר בנושא.

צעד אחד ביום זה מספיק. זכרו לרשום במחברת את אותו הצעד ולשבח עצמכם על כל צעד כזה.

קבעו לכם מטרות ברות השגה

מטרות במצבים כאלו הן דבר חשוב. הן מייצרות מוטיבציה ורצון לפעול. קבעו לכם מטרה משנית ורק אחריה מטרת על. מטרות משניות הן מטרות שאתם יכולים להשיג מדי יום (שטיפת צלחת, יציאה לשמש, קניה של שתיה בקיוסק). כל מטרה כזו שמושגת בעת תקופה שאתם מתקשים לתפקד, היא אכן מאבק, אבל מאבק שנצחתם בו.

זו לא בושה להיעזר באחרים

אלו ביניכם זכאים לסל שיקום, יכולים להיעזר במדריך השיקום מתאמי הטיפול או החונכים. לבקש עזרה בסיוע ניקיון, קנית אוכל, או סתם ישיבה בחוץ בשמש. לפעמים בשניים, קל יותר להתחיל לתפקד.

להתחיל בקטן

לפעמים צריך להתחיל בלי חשק. לדעת שאין חשק ולקוות שיבוא בהמשך. נסו להתחיל שורה בכתיבה, שטיפת כוס אחת, יציאה לבית קפה. אם אתם סובלים ומרגישים שזה קשה לכם, זה בסדר. עשו הפסקה. עשיתם השתדלות וזה כבר ראוי לגבורה ולציון.

יצירת סדר יום

גם אם קשה לכם עם ריבוי המשימות, נסו ליצור לעצמכם סדר יום שיכלול את כל המשימות שאתם כן יכולים לעשות: צחצוח שיניים, סירוק, לבוש, יציאה לשמש לכמה דקות. כל אלה יכול להיות יתנו לכם אפשרות להתחיל יום טוב יותר ואולי גם מוטיבציה לעשות דברים נוספים.

מציאת משמעות/מטרה ברת השגה

הדברים שיכולים לתת לנו מוטיבציה, כך לדברי ארגון ויקטור פרנקל בישראל, הן מציאת משמעות לחיינו כמו גם מציאת מטרה שהיינו רוצים לממש. נסו למצוא את מטרת העל שלכם. מטרה זו חייבת להיות ברת השגה. כלומר, מטרה לנצח באוסקר, היא נחמדה, אבל היא לא באמת מטרה. המטרה יכולה להיות: לשחק בסרט קצר, לכתוב סדרה, לכתוב סדרה. רצוי מאוד שמטרות יהיו ברות השגה. לדוגמא: אם שהצבתם לכם למטרה, למצוא עבודה, זוהי מטרה ברת השגה, מה שכמובן לא סותר את הקושי למי שמתקשה למתפקד.

יצירות מטרות משנה

מטרת משנה למטרת על יכולה להיות עלעול במודעת דרושים, חשיבה על "מה אני באמת רוצה לעשות" מטרות משנה נוספת - שליחת קורות חיים.

חשוב שתזכרו: העובדה שקשה לכם כרגע לתפקד, לא אומרת עליכם שום דבר רע. להפך, לכם יש את הנכסים שלכם, את היכולות שלכם. נכון, אנו חיים בחברה דורשנית מאוד, אבל זכותנו לחיות כפי שאנו יכולים ורוצים וזקוקים לחיות.

ובכל זאת אין כוח לקום?

הגעתם למצב שקשה לכם לצאת מהמיטה? לא להילחץ ולא להיכנס לחרדה. זה קורה כמעט לכולנו. נכון שזה יכול לקרות ביתר עוצמה ותכיפות למי שסובלים מדיכאון או חרדה, אבל זה יכול לקרות גם לאדם רגיש מאוד מרגיש מותש מעול היום יום.

הנה סוד שאגלה לכם, וסביר שרוב אנשי המקצוע לא יסכימו איתי: מותר לכם כשאתם מרגישים שאתם קורסים ואין לכם כוחות יותר, לקחת יום או יומיים לנוח במיטה. הכלים לא יצאו מגדרם, השמש לא תעלב ותסתלק, העצים לא הרכינו ראש. . אם הסיבה היא לא דיכאון, הפרעת אישיות, הפרעת קשב וריכוז או חלימה בהקיץ, ייתכן אתם פשוט זקוקים למלא מצבר ויום יומיים לקחת למצב של מנוחה אבסולוטית, בהחלט מותר לכם. אנשים רגישים מאוד, זקוקים כאמור להפסקות יזומות מטרדות היום יום. כשאין להם את הזכות להתבודד, לשמוע מוזיקה, לקרוא או פשוט לא לעשות שום דבר, החמצן שלהם עשוי להיגמר

אל תרגישו אשמים

אם הקושי לתפקד מגיע מאישיות רגישה מאוד, או מקושי בילדות שנמשך לאורך השנים, יותר מכל חשוב שלא תרגישו רגשות אשם. כאמור, לאנשים שרצים ממשימה למשימה, אין זמן להתבונן, לחשוב, לראות אנשים אחרים. לכם כפי הנראה יש גם את המתנות האלו. והן לא פחות חשובות מאותו מירוץ יומיומי, של רוב האנשים, שלעיתים מחמיצים דברים שאתם רואים מבחינים בהם, דווקא בגלל ההפסקות היזומות שאתם מייצרים בין משימה למשימה.

הכותבת: שיר שוורץ עובדת בפרוייקטים שיקומיים

מנחה סדנאות כתיבה טיפוליות

shir-schwartz.com