מתחילה ללמוד: התערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית בקרב מתמודדים

הייתי סקרנית ומלאת מוטיבציה לאחר שקראתי את החומר ששלחה לי. ההצעה ללמוד את הנושא הגיעה בדיוק בזמן הנכון עבורי. הנה סוף סוף יש לי הזדמנות ענקית לעזור לדיירים שלנו להבין כיצד הם רואים את עצמם, כיצד הם מקטלגים את עצמם תחת כותרות שונות וכיצד החברה שסביבם מגבה, מעצימה ואף מנפחת את הסטיגמה העצמית שלהם.

הקורס שאני מתחילה ללמוד עוסק בהתערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית בקרב אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית. סטיגמה היא למעשה תווית הנקשרת עם אדם או קבוצת אנשים וכוללת מאפיינים הנחשבים שליליים הגורמים לדחייה ואפלייה. לצערנו, הסטיגמה העצמית הינה תוצאה ישירה של הסטיגמה החברתית - המתמודד מפנים את הרגשות והמחשבות השליליים של הסטיגמה החברתית ומתחיל לחוות את עצמו באופן שלילי.

סטיגמה עצמית עשויה להוות מכשול בתהליך ההחלמה ולתחושת ערך עצמי נמוך, למרות שידוע שהחלמה אפשרית עבור אנשים המתמודדים עם הפרעה נפשית ושהם יכולים לחוות חיים מלאים ובעלי משמעות. התפיסה העצמית השלילית גורמת לאנשים לוותר על השאיפות שלהם בחיים ולקבל מבלי להיאבק את המאפיינים השליליים ש"הדביקו" להם. מטרת ההתערבות בקבוצה היא לעזור לאדם להרחיב את התפיסה העצמית שלו אל מעבר להפרעה נפשית ("אני זה לא המחלה") וזאת באמצעות למידת ידע הסותר עמדות סטיגמטיות (עובדות לעומת מיתוסים אודות מחלות נפש), חלק זה בקורס יעזור להעצים את המתמודדים.

בנוסף, נלמד דרכי חשיבה חלופיות, דרכים לשבירת מעגלי החשיבה השליליים ועיבוד והעצמה של הנרטיב האישי. אנו יכולים לקחת שליטה על חיינו וללמוד איך לא לאמץ סטיגמה ואף להתקומם נגדה – זאת המשמעות של הקבוצה שתכלול 20 מפגשים בסופם נקווה שהסטיגמה העצמית תקטן בצורה משמעותית.

נשמע מעניין? האמת היא שאני ממש סקרנית לראות מה תהיה תגובת הדיירים שלנו לקבוצה. האם יהיו אדישים ולא ירצו להשתתף? האם ירצו ללמוד הדרכים להפחתת הסטיגמה העצמית? האם הם בכלל מודעים לכך שהדרך להחלמה תהיה מהירה יותר במידה והסטיגמה העצמית שלהם תפחת? האם הם חוששים "לפתוח" ולהיחשף בפני חבריהם? האם הם יאמינו שהתהליך יצליח? האם נוכל לעזור להם להפחית את התחושות הקשות שמלוות אותם הקשורות לדימוי העצמי שלהם ולסטיגמה שלהם על עצמם?

אז זהו. אני יוצאת לדרך. נרגשת כולי ומלאת תקווה גדולה שאזכה להכיר טוב יותר את הדיירים
שלנו, לשמוע את סיפור חייהם וההתמודדות היומיומית שלהם עם העולם ולנסות לעזור להם ככל
שאוכל. אני רוצה לקוות שסיפור חייהם במפגש ראשון יהיה שונה מהסיפור שיספרו במפגש האחרון.

זהו הטיזר הראשון בסדרת פוסטים שיעסקו בנושא, אז אתם מוזמנים לעשות פאוזה לקפה ומנוחה ולחזור אלינו שוב לפוסט הבא, בו אשתדל להביא קצת יותר מתחושותיהם האישיות של הדיירים שלנו בנושא. אשמח לקרוא לדעת ולשמוע את חוויותיכם ודעותיכם בנושא.

רויטל.