כוחה המרפא של המילה הכתובה: ביבליותרפיה בטיפול

אנו מזדהים עם הגיבור הסיפורי, דווקא משום שקשייו רבים ועליו לצאת לדרך ולנסות להכניע את המכשולים הניצבים בפניו. אנו מזדהים עם הסבל שלו, ואף לעיתים עם הבדידות או תחושת הנון קונפורמיזם ובידולו של הגיבור וניכור החברה כלפיו. אנו מזדהים עם הכאב בנפשו, עם האומץ שלו להמשיך במסע למרות הסבל והקשיים. הזדהות זו היא עצמה למעשה סוג של תרפיה – אנו משקפים לעצמנו את רגשותינו באמצעות רגשות הגיבור עמו אנו מזדהים, לעיתים גם נוכל להבין דמויות אחרות בחיינו כמו :אם, אב, ילד, חבר או בן זוג באמצעות הדמויות שבסיפור אותו אנו קוראים.
בבריטניה, שם ההמתנה לטיפול מקצועי יכולה לקחת זמן רב, אימצה מערכת הבריאות הבריטית את הביבליותרפיה ככלי עזר נוסף הננקט במצבים של טיפול שאינו חירום. מטרת התכנית הבריטית היא להמליץ על ספרים שהוכח מחקרית בקבוצות מיקוד כי הם אכן יכולים לתרום להורדה משמעותית של סימפטומים של חרדה ודיכאון. משרד הבריאות הבריטי אישר כ – 35 ספרים כאלו.

כמעט בכל ההמלצות מדגישים אנשי המקצוע כי הטיפול ב"בביליותרפיה" אינו אמור להחליף טיפול פסיכותרפי או פסיכולוגי רגיל, אלא להוות כלי נוסף המאפשר למטפל לעזור למטפל לייצר קשר עם המטופל ולעזור למטופל להתקרב אל עצמו ביתר קלות, דווקא בשל ההרחקה המרגיעה אותה מייצר הסיפור. כמו כן יש לציין כי ההתייחסות במאמרים ספציפיים אלו הייתה לפגיעות נפשיות כגון: דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה ולא קיימת בהם אזכור של מחלות כרוניות כגון סכיזופרניה למשל ולשאלה האם במקרים של סכיזופרניה יכול הסיפור הדמיוני בחלק מהמקרים לעורר גם תוצאות לא רצויות כמו חיזוק הטשטוש והחרדה הקיימים בין המציאות לדמיון אצל חולים אלו?
ההמלצה הרשמית של רוב המטפלים היא שימוש בביבליותרפיה בנוסף לטיפול הרגיל או בשילובו בתוכו.