הדלת - מאת יפה שוהם

בבית, הוא מעולם לא בחר בלבוש בבוקר או חלק של העוף בארוחת הערב אלא הירשה לאמו להניח לפניו את מה שהיה נוח לה.

את זמנו הפנוי הוא העביר לבדו, חף מיוזמה כלשהי, ורק מדי פעם היה יוצא בחברת שכנו שהזמינו לפאב הסמוך כשהלה נתקע ללא תכנית לאותו הערב.

הדפיקות בדלת האיצו. בכך האיץ גם הדופק שלו. לפתוח או לא לפתוח? לתת לעולם המטורף שם בחוץ להיכנס לד` אמותיו המסודרות?
לא. הוא מעדיף להישאר לבד אבל בטוח. הוא בחר.

ולפתע, באותה השנייה, הדפיקות על דלתו נדמו. הם עברו לדלת אחרת...