הדיאלוג הפתוח – השיטה הפינלנדית לטיפול בפסיכוזה

פתיחות- פתיחות המאפשרת שיח בין בני המשפחה. ההנחה בשיטת הדיאלוג הפתוח היא כי קיימת חשיבות גדולה ועיקרית למערכות היחסים הקרובות של חווה המשבר עם בני משפחתו והאופן שבני משפחתו יגיבו למצבו, יכול לעזור ולסייע בהחלמתו. התפיסה היא שפסיכוזה אינה נוצרת רק בשל גורמים גנטיים כאלו או אחרים, אלא כתולדה של מערכות היחסים שלנו עם הקרובים לנו ביותר.

אותנטיות- (המטפל בשיטה זו אינו המטפל "יודע כל" אלא שותף מקצועי לשיח בעל כלים מקצועיים.

חמלה וקבלה- חמלה וקבלה ללא תנאי של המטופל וכן של דפוסים ודרכי ההתנהגות שלו בעת משבר פסיכוטי.
 

ההבדל בין טיפול משפחתי לטיפול בשיטת הדיאלוג הפתוח

עיקרי הדגש בשיטת הדיאלוג הפתוח הוא לא על ניסיונות שינוי ליקויים במשפחה, אלא התבוננות וחיזוק מערכתי ומשפחתי. צוות המטפלים מגיע למשפחה בידיעה כי המשפחה כולה נמצאת במצב משברי.

בניגוד לטיפול משפחתי רגיל, המטפלים מגיעים מתוך רצון לייצר דו שיח ולא לשנות תפיסות עולם או עמדה של "המטפל הכול יודע" אלא על מנת לייצר דינמיקה משפחתית מערכתית ועבודה משותפת מול המשפחה והקהילה כולה.

שיטת הדיאלוג הפתוח אינה רואה בלוקה באדם הלוקה בפסיכוזה, חולה חשוך מרפא שנגזר דינו לחיי סבל, אלא אדם המצוי במשבר ופסיכוטי, מה שמאפשר גם לבני משפחתו לראות זאת, וכך גם לטעת באדם החווה משבר פסיכוטי תחושה של אדם שזהותו כולה אינה המחלה או המשבר, ושהינו ראוי ויכול לחיות חיים טובים ולפתח את הפוטנציאל הטמון בו.

הדיאלוג הפתוח בישראל

בניגוד לפינלנד שכבר משתמשת בשיטת הדיאלוג הפתוח בשירות הציבורי, בישראל, עדיין הטיפול בהתקפי פסיכוזה בין אם מדובר בטיפול במוסדות ציבוריים או פרטיים, הינו לרוב טיפול המטיל את רוב הדגש על הטיפול התרופתי ומשלב גם טיפול רגשי פרטני לאדם הלוקה בפסיכוזה הדרכה הורית ומשפחתית. כמעט ולא ניתן למצוא כיום טיפולים בשיטות המשלבות בטיפול את ההיבטים המערכתיים והמשפחתיים השונים של הקשיים שאותם חווה האדם הלוקה בפסיכוזה ומשפיעים לא רק על משפחתו הקרובה, אלא גם על החברים, הקרובים והקהילה כולה.

כמה סנוניות ראשונות שכבר הוקמו גם בישראל בשיטה: "בית של תקווה" ," דיאלוג" ו הצוות הטיפולי של "מרחבים" המיישם גם את שיטת הדיאלוג הפתוח בעבודתו. עו"ס איתי קינדר, הקים לאחרונה מיזם ראשוני וייחודי החורט על דגלו את נושא קידום שיטת הדיאלוג הפתוח בישראל.

בעת כתיבת שורות אלו, עדיין לא ידוע על טיפולים מסובסדים או ציבורים בשיטה אם כי קיימת היום נכונות גדולה של מטפלים ללמוד את השיטה וליישם ולשלב אותה בעבודתם (בית סוטריה, כפר איזון וכו`...)

יש לציין כי שיטה זו נוטעת תקווה גדולה בקרב משפחות רבות שיקיריהם חווה הוויה של סבל ומצוקה ומשברי פסיכוטי. רוב הלוקים בפסיכוזה חוזרת, מאובחנים עם חשד לסכיזופרניה, בהיבטים ההשלכתיים ובתפיסה הרווחת נכון להיום של אנשי בריאות הנפש והפסיכיאטריה ובארצות המערב: (ישראל, ארה"ב וגו...), מדובר במחלה קשה, חשוכת מרפא שבעיקר הטיפול התרופתי יכול להקל מעט על הסימפטומים שלה.

מחקר מעניין אותו ערכה האנתרופולוגית טניה לורמן מאוניברסיטת סטנספורד, גילה למרבה הפלא, כי אנשים בתרבויות מזרחיות, בהן שולטות תפיסות בודהיסטיות והעדר סטגמטיות, דיווחו אנשים רבים עם התקפי פסיכוזה דווקא על קולות חיוביים ואמפתיים וטענו כי הקולות אף מעודדים ועוזרים להם.

האם מחקר זה יכול להוות אבן דרך חשובה לשאלה האם קיימות דרכים נוספות ואלטרנטיביות לטיפול בפסיכוזה? האם יתכן כי סיבה נוספת להצלחתה של שיטת הדיאלוג הפתוח מקורה גם (ואולי בעיקר) בתפיסה התרבותית בארצות המערב בשאלת הקשר זהותו האישית של האדם למשבר פסיכוטי או הוא חווה?

שיטת הדיאלוג הפתוח הפינלנדי שהחלה לטעת ניצנים קטנים גם כאן בישראל, נוטעת תקווה רבה באדם המצוי במשבר פסיכוטי, משפחתו ואהוביו והקהילה כולה אליה הוא שייך.