שבת אחים – תרפיה בקבוצה

מטרתו העיקרית של מנחה בקבוצה כזו היא לקרוא את הלך הרוח של הקבוצה, לדעת להכין מערכי שיעור המתאימים לקבוצה כולה. לדוגמא: אנו נעדיף לא להשתמש בדמיון מודרך בקבוצה שבה יש משתתפים שאינם מתחברים לדמיון מודרך. במקרה כזה נעדיף להשתמש באמצעים שמתאימים לקבוצה כולה.

קבוצה תהליכית
להיבטים תהליכים בקבוצה יש ערך עצום. הגיבוש בקבוצה כזו נעשה לאט ובהדרגה, במפגשים הראשוניים לרוב יינתנו תרגילי פתיחה למטרת הכרות וגיבוש בזהירות ובעדינות, על מנת לבדוק את רמת השיתוף והאמון של המשתתפים וכדי לייצר אמון. לרוב נלך מהקל אל הכבד, כך שהתרגילים הראשוניים יכולים להתבסס על טכניקות סוציומטריות כמו סוציוגרם הבודקות את היחסים הקבוצתיים בקבוצה, עד כמה כל משתתף בקבוצה מסוגל לתת או לקבל מקום ועל מנת לתמוך במשתתפים להרחיב את הרשת החברתית שלהם כשקבוצה מאפשרת להם התבוננות עצמית על מערכות היחסים בחייהם גם מחוץ לקבוצה ולעיתים גם מאפשרת חיזוק מערכות אחרות על ידי תמיכת הקבוצה וחוויה מתקנת ומאפשרת.

המנחה עצמו מהווה מודלינג עבור הקבוצה. הוא נדרש ליכולת הקשבה,רגישות ואמפטיה מנחה טוב הוא מנחה שאינו מכוון את הקבוצה לרצונותיו שלו, אלא מקשיב להלך הרוח בקבוצה ומייצר תרגילים המתאימים לדרישות הקבוצה ורצונותיה. עליו לדעת לשים את עצמו ואת סיפורו האישי מחוץ לדלת כשהוא מגיע להנחות – תפקידו לפחות לשעתיים, שלוש של ההנחייה להיות בקשב ובאמפטיה לקולות הרב גוניים הנשמעים בתוך הקבוצה.

ויחד עם זאת לדעת להוביל באופן רגיש. עליו לדעת מתי להתערב על מנת לסייע לקבוצה לחזור להגדרות הסטינג שהציב, לא לשדר ריחוק ויחד עם זאת גם להימנע מהגנת יתר. לדעת לקבל רגשות שעולים גם במידה והם שליליים או ביקורתיים, לאפשר לכל הרגשות התובנות והמחשבות לעלות באופן חושי, וכאמור יותר מכל עליו לדעת לשים את צרכיו האישיים בצד בזמן ההנחייה.

חברי הקבוצה יכולים לזהות חלקים בתוכם בתוך האחר, להבין דברים על עצמם מתוך האחר . לעיתים קיימים חומרים נסתרים מהלא מודע, שדרך הדהוד קבוצתי, הופכים לגלויים, בתהליכים אלו אנו חווים לגלות סבלנות ואפטיה ורגישות גדולה.
חברים בתוך הקבוצה יכולים לגלות על עצמם דברים רבים מהמשתף בקבוצה. כיצד אני פועל מול אחרים כאשר ה"אני האמתי" שלי מתגלה דרך היצירה, מתי אני משתמש ב"אני כוזב" על מנת להגן על עצמי ומתי אני מאפשר לעצמי להרגיש שאיני זקוק להגנתו? איזו חברה ואילו אנשים יכולים לאפשר לי זאת וכיצד אני פועל כאשר אני פותח בפני עצמי דברים חדשים ובפני אחרים?

התרפיה לא רק ביצירה עצמה, אלא זו שמאפשרת אמפטיה ושיתוף, מאפשרת לנו לפרוק מעלינו עול חוויות וזיכרונות לא קלים, לקבל אמפטיה מהקבוצה ואף תחושות של קירבה והזדהות מאחרים, כך למעשה נוצר נרטיב או חוויה חדשה בתפיסת האירוע. ובמחשבה עליו.

עוד יתרון בקבוצה תרפויטית היא בעצם האפשרות
לסייע גם בהפגת הבדידות של המשתתפים. התחושה שיש מי ששותף, רואה, מקשיב מגלה עניין במה שעבר עלי, מייצרת תחושה של הקלה, מחזקת את הביטחון העצמי, אמון שלי באחר ובעצמי ולעיתים קרובות תאפשר לי לצאת מהתהליך מחוזק ומגובש יותר.

בקבוצות כאלו כמו זו של עמיתים למשל, הקבוצה ההטרוגנית הופכת הומוגנית לאחר תהליכים מגבשים בהם כבר אין עיסוק במי מתמודד ומי לא, אלא בסיפורים אותם מביאים המשתתפים
בתוך קבוצה מכילה ומוגנת, שאינה שיפוטית יכולים מרגישים חופשיים לשתף בדברים שלא ישתפו מחוצה לה.

על המנחה בקבוצה הטרוגנית משולבת לגלות רגישות ואמפטיה שדרושה בעיקר כאשר משתתף אינו מרגיש טוב, מצוי בסערת רגשות, מתקשה להגיע בשל מצב נפשי מסוים.

על המנחה לדעת כיצד לפעול במצב של התפרצות רגש – לדעת להיות אמפטי ולהכיל ועם זאת גם לשמר את גבולות הקבוצה.

לא תמיד קל לאנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים להתמיד ולהגיע לכל מפגש, ולכן כשזה קורה ואכן הם מגיעים למרות קשיים ופחדים, חרדות ורגשות מציפים, זהו סימן שאכן הקבוצה מצליחה לתת למשתתפים את מה שהם זקוקים לו. המשתתפים שמגיעים לאחר יום של התמודדות עם דיכאון, חרדה ואף פסיכוזה, ובכל זאת עושים את המאמץ להגיע, מגלים תעצומות נפש ואומץ ראוי לציון –כאשר בקבוצה רגילה, ההגעה עצמה למפגש, לא תמיד תhתפס כמשהו הראוי או המצריך מאמץ מיוחד, קבוצות שבהם קיימים משתתפים המתקשים להגיע לעיתים עקב קשיים נפשיים לא מבוטלים, א עושים בכל זאת את מירב מאמץ להגיע, מהווים מודלינג עבור הקבוצה כולה לכך שאפשר לגייס כוחות גם במצבים הקשים ביותר ואף להסתייע בקבוצה כולה בזמנים אלו.

קבוצות תרפיה נפוצות:
קריאה נוספת