"האם זו האמת"?– מודל אפרת

כשאדם יקר לנו שרוי בכאב ובסבל, אנו מיד מגייסים אמפתיה וחמלה. סביר להניח שנדבר אליו ברכות, ננהג בו בעדינות ואהבה.
אבל מה קורה לנו כשאנחנו מצויים בסבל או משבר? מהי מידת החמלה בה אנו נוהגים כלפי עצמנו? אילו משפטים אנו נוהגים להשמיע לעצמנו בזמן של כאב וסבל? האם אנו יודעים להרגיע את עצמנו, ללטף, לומר דברים מעודדים, לנהוג בעצמנו ממש כשם שהיינו נוהגים בחיה פצועה או בילד קטן ופגוע?

"אתה מתעורר במקלט ,המקלט היחיד שהצלחת למצוא ולהיות בו לבד, אחד שהנרקומנים האחרים לא מצאו.
אתה שוכב על ערימת בגדים מטונפים שמצאת בפחי אשפה מזדמנים , שמשמשים כמזרון וערימת מגבות שמשמשות ככרית. מסביבך ערימה של כדורים - קלונקסים, ציפרלקס, לוריוון, אופטלגין ומה לא. ערימה של בקבוקים 200 מילילטר, הכי זולים שיש, וודקה, וויסקי, ג`ין. אתה גם נזכר, באופן מעורפל ברבע גרם הרואין שהרחת אתמול בערב, מה שקבצנות הנדבות האחרונה הצליחה להשיג.

פיקארו אסף היום כמה כוחות חדשים. ראיתי אותו מתקרב אלי, היו לו : כוח אש, כוח להעלים אחרים וכוח לגנוב כלי נשק חשובים, הוא עוד לא אסף כוח שהופך אותו לרואה ולא נראה, שזה הכוח שאני הכי רוצה להשיג והכי מ פחד שפיקארו ישיג לפני.
בחמש וחצי שני שלחה לי ווסטאפ ארוך ומתיש. רפרפתי מהר, היא כתבה שם כמה היא מתגעגעת, כמה היא רוצה שאצא לסאלון וכאלה, בינתיים פיקארו השיג חמישים נקודות חדשות, חסרים לו לפי החישובים שלי עוד כמה אלף חמש מאוד כדי להשיג את הרואה ולא נראה. אין מצב שאני נותן לו להגיע לשם לפני.

שלום מאיה,
האמת היא שאני קצת נבוכה. לא ממש יודעת איך להתחיל. הגעתי אלייך דרך נאווה כורש, חברה של שמרית, והיא המליצה עלייך מאוד. כבר כמה שבועות אני מסתובבת כמו פורפרה, לא יודעת מה לעשות, מחפשת הצלה. ניסיתי כמה מטפלים ולא עבד, לא רוצה לדבר או לרכל מעל גבו של מישהו, אבל לדעתי זה הזיק יותר משהועיל. הבנתי שאת מתעסקת בכל הנושא הזה של... אפילו לכתוב את זה קצת קשה לי, את יודעת.