על החברה
יצירת קשר
קוד אבטחה:

יום בחיי מדריכי שיקום בבריאות הנפש

כתבה זו היא סנונית ראשונה בסדרת כתבות שמטרתן להנגיש לקוראים את סיפורם של מתמודדי הנפש וצוות השיקום שמסייע להם במסע השיקומי ובתהליך בדרך להגשמת החלומות שלהם.

 



ראיון עם ענת קורן שחם - מדריכת שיקום בדיור מוגן למתמודדי נפש בקהילה

 

מהם הקשיים של המתמודדים שאת מלווה?

המצוקה מתבטאת במגוון תחומים שונים כמו למשל: קשיים משפחתיים, קושי בקשרים בין אישיים, התמודדות לא קלה מול הילדים ולעיתים גם בעיות רפואיות ופיזיולוגיות. אני מנסה להקל ולעזור כמה שאפשר אבל הם באמת חווים המון קשיים וטריגרים.


ממה מורכב סדר היום שלך, באיזו תחושה את קמה בבוקר לעבודה?

לרוב אני קמה בשמחה רבה לעבודה. סדר היום שלי מורכב מפגישות עם הדיירים בביתם. יש לי ביום ממוצע בין חמש לשבע פגישות עם הדיירים שאני מלווה. בין פגישה לפגישה יש לי גם ישיבות צוות והדרכות


במה בא לידי ביטוי ליווי הדייר?

אני משתדלת לרכז עשייה סביב מטרות השיקום שלו, לעזור לו להגשים את חלומותיו

פעמים רבות הדיירים מבקשים ממני עזרה בכל הקשור לחיי היומיום, כל אחד לפי צרכיו. יש דיירים למשל שמתקשים להתנייד או להגיע למקומות ציבוריים בתחבורה ציבורית. במקרים כאלו, אני מתלווה אליהם בתחבורה הציבורית או קובעת איתם מפגש במיקום מסוים שהם מתקשים להכנס אליו לבד כמו בנק או דואר.

בחלק מהמקרים אני מלווה את הדייר גם לפגישה עם הפסיכיאטר. קורה במפגש מול רופא, שאדם מתבלבל, מתרגש, שוכח מה רצה לבקש. אני יכולה לעזור לו להיזכר לאפשר לו להשמיע את קולו.


במה מתבטא הליווי השיקומי בביתו של הדייר?

המטרה שלי כפי שאני רואה אותה, היא להכשיר את האנשים שאני מלווה לעצמאות ברמת התפקוד גם בבית.

התפקיד שלי הוא לעזור למלווה שלי ללמוד מיומנויות שיוכל אחר כך לבצע אותן בעצמו, כמו ניקיון, בישול, קניות, ניהול תקציב.


האם במסגרת עבודתך יש גם סיוע למתמודדים בפן הרגשי?

דיירים רבים זקוקים לאוורור נפשי. אני יושבת איתם ומקשיבה, מכילה. מאוד חשוב לי לתת לדייר בפגישה איתי את התחושה שיש מי שבאמת אכפת לו ממנו .יש מי שרואה אותו. יש מי שנמצא איתו ומכיל את המצוקה שהוא שרוי בה והוא לא באמת לבד.

 

האם את יכולה להיזכר בסיפור כלשהו בו הרגשת כי התהליך השיקומי שיפר משמעותית את שיקום הדייר

בהחלט. יש לי כמה וכמה דוגמאות כאלו.

היה לי למשל דייר שלא הייתה לו כל מודעות לכך שהוא זקוק לעזרה. לא הייתה לו מודעות להגיינה שלו עצמו, לניקיון מקום מגוריו. זה לא שלא היו בו הכוחות לנקות ולשמור על היגיינה. פשוט לא הייתה לו מודעות לכך.

תהליך שעברתי איתו, שלקח את הזמן שלו והיה מאוד הדרגתי, הצלחתי לגרום לו להסכים לבצע כל פעם משימה אחת או שתיים הקשורות בהיגיינה עצמית ובנקיון מקום המגורים.



הוא גילה שהוא מרגיש מאוד טוב ונעים עם עצמו וסביבתו. זה שיפר באופן משמעותי את מצב רוחו.

פתאום נוצרה אצלו פתאום מוטיבציה לעשות דברים נוספים. הוא ביקש למשל להתחיל ללמוד גם לבשל.


האם הצליח להגשים את מטרותיו?

חלומו הגדול היה למצוא את בחירת ליבו ולהתחתן. להקים משפחה.

כיום הוא נשוי באושר גדול ובאהבה לבת זוגתו מזה כשנתיים.


מהן ההנחיות שאת מקבלת בהדרכות?

חלק מהנושאים שעולים הם השמירה שלי על עצמי. על הגבולות שלי. שלא אהיה מותשת כך שלא אצליח לעזור. כשאני לא מגינה על עצמי ולא שמה גבולות, אני יכולה להגיע למצבים שלא יהיו לי כלים לעזור לאדם מולי, כי אהיה בעצמי מותשת ומוצפת.



ציינת בתחילת הראיון גם תחושה של סיפוק גדול.

נכון. בעיקר כשאני מרגישה שהצלחתי להקל ולעזור לדייר שאני מלווה בבעיה שהתמודד איתה, בין אם זו בעיה טכנית או קושי בתחום הרגשי, אני חווה תחושת סיפוק עצומה.

לרוב האנשים שאני מלווה אין מקורות תמיכה רבים אני באמת מהווה עבורם לפעמים משענת. תחושה שהם לא לבד בעולם.

מה שנותן לי את הכוחות והמשמעות להמשיך וללוות אנשים בכל תחומי החיים שלהם. להיות שם בשבילם, היא התחושה שאני באמת משמעותית עבורם.



ענת קורן שחם - מדריכת שיקום בדיור מוגן

הכותבת / עורכת שיר שוורץ עובדת בחברת "פרויקטים שיקומיים", מנחה סדנאות וליווי פרטני בכתיבה טיפולית וכלים והשלכתיים

shir-schwartz.com




חזרה ל->
מאמרים שיכולים לעניין אותך:

"מתאים לך ללכת לסרט אחי"?

"לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק.

סטנד אפ? הצחקתם אותי

סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר



זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.


מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים

מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים


ראה מידע נוסף..

ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?


ראה מידע נוסף..
פוסטים שיכולים לעניין אותך:

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.


ראה מידע נוסף..

ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש

ומחברת הספר "בית משוגעים"


את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.



ראה מידע נוסף..
***