בשנותיה האחרונות, כך לפי תלמידותיה, לא הסכימה לגלות פניה גם בפני התלמידות. היא ביקשה להכתיב את תורתה בקולה בלבד. תלמידותיה מספרות כי הייתה אישה מאוד צנועה וענווה. מכל הארץ עלו אליה לרגל תלמידותיה הרבות כדי ללמוד מפיה כיצד עליהן לתחום בין המיותר והפיזור למקור האור והשמחה ולהתמקד בהבנה כיצד לעשות זאת.
ימימה אביטל נולדה בקזבלן. כשעלתה לארץ הכירה את בעלה, כאן נישאה והקימה משפחה. לאחר מות בעלה התגוררה בתל אביב. מעט מאוד ידוע על חייה הפרטיים, מאחר וראתה את עצמה כצינור לידע מיעטה לדבר על חייה הפרטיים ולא אהבה להצטלם.
הלומדות בשיעוריה היו רובן נשים מאחר וימימה האמינה כי הלימוד לגברים שונה מהלימוד שיינתן לגברים.
למרות שימימה עצמה הייתה אדם דתי, החומרים אותם העבירה ברובם מתייחסים לתורת הנפש והרוח, ומעט מאוד לדת או אמונה. עיקר התכנים עוסק בנפש שלנו. בתודעה. כיצד עלינו לתחום בין העומס המייצר אצלנו פיזור וכעס לדיוק השמחה, כיצד להחזיר את השמחה אל חיינו ואל נפשנו וכיצד לדעת להבחין מתי אנו שרויים בעומס ומייצרים תגובות אוטומטיות המנהלות אותנו.
\
15 שנות מ סתורין, זעקו הכותרות בתקשורת. "מי את ימימה אביטל?". התקשורת הסקרנית ביקשה לחקור, אבל ימימה הייתה ונשארה אישה צנועה, שאינה אוהבת להצטלם או לדבר על עצמה.
על שיטת ימימה
שיטת ימימה עוסקת כאמור במקומו ויחסו של אדם לעצמו ומתוך כך כפועל יוצא גם ביחסו על האחרים בחייו - מערכות היחסים של האינדיבידואל, ברובן קשורות כולן למערכת היחסים שלו עם עצמו.
הכרת תודה למשל היא אחד הדברים אותם הדגישה ימימה בשיעוריה. "לומר תודה על הכל" הכתיבה לתלמידותיה בשיעוריה "יום, יום, שעה, שעה, שנייה שנייה".
שיטת ימימה מנסה לעזור ללומדות וללומדים (כיום יש גם קבוצות גברים רבות) כיצד הם יכולים לעזור לעצמם להתקרב אל המהות הפנימית שלהם. כיצד להתנהל מול הילדה הפנימית" שמנהלת אותנו, כיצד יש לזהות בינה לבין הבוגרת ברגעים שקיימת בהם תגובתיות אוטומטית או עומס רגשי ולייצר הפרדה בין הילדה לבוגרת, כך שהבוגרת היא זו שלוקחת את המושכות כאשר יש צורך להגיב, לדייק או להבדיל בין עומס רגשי והמיותר לחלקים אחרים באדם המאפשרים לו אור, שמחה ואחדות עם האחר שבחייו.
את טקסטים בשיעורים שהעבירה כינתה ימימה" חלקים. חלקים שהוטמעו בנפשו, מוחו של האדם נקראו הבנות. שפתה הייתה עשירה וגבוהה. תפקידן של תלמידותיה שהפכו ברבות הימים למורות בשיטה, היה להעביר את הידע הלאה ולבאר אותם
מלאכות, היו אותן הבנות של החלקים של ימימה שנמסרו לתלמידותיה ואותן רשמו במחברותיהן. מודל זה קיים עד היום.
שיטת ימימה מאפשרת לנו להתבונן בעצמנו לעומק, לגלות את עצמנו דרך חשיבה הכרתית. חשיבה זו מאפשרת מקום להתפתחות, צמיחה ושיפור יכולותינו להבין מדוע וכיצד אנו מגיבים או פועלים כמו שאנו פועלים וכיצד אנו יכולים להתבונן בעצמנו מתוך אותו מקום מופעל, לדעת לזהות אותו להפרידו מחלקים אחרים.
הבסיס בתורתה היה קבלי בשילוב תורת הנפש.
כמה מושגים בסיסיים תורתה של ימימה:
כעס
ילד /המיותר - במושג ילד ימימה אינה מתכוונת לילד בכללותו - הילד הפנימי שיכול להיות גם, עליז, שמח ואוהב. במושג ילד/מיותר/ עומס ימימה מתכוונת רק לאותם חלקים בנפשנו המשבשים לנו את היכולת להתחבר למהות הפנימית האמיתית שלנו. אותם חלקים המגיבים באופן אוטומטי
הילד או הילדה בשפת ימימה הם החלקים הכואבים המפעילים את האדם ומרחיקים אותו ממהותו הפנימית. הילד הוא כל אותם מקומות בהם אנו חשים חוסר אונים, פגיעות, כעס, זרות, חוסר,.עומס, זרות, קוש, עצב, ריחוק משמחה. הצריבות שנחרטו בנפשנו כילדים ואותם אנו מביאים אל חיינו הבוגרים.
תיחום - תיחום הינה היכולת להבחין בין המיותר בחיינו, העומס, לדיוק שהוא ההבנה והיכולת של האדם לראות את כל חלקיו הנפשיים. לדעת לתחום בין חלקי הבוגר והילד ולהבדיל ולהפריד ביניהם.
דיוק - דיוק על פי ימימה, הינו המקום שבו אנו יכולים לייצר הבנה כלשהי לגבי חלק בילמוד או בחיינו ולדייק לעצמנו את המקום בו ממנו אנו מגיבים, פועלים ומופעלים כרגע.
עומס עומס הוא המקום שבו הילד הפגוע מנהל את הסיטואציה. לדוגמא: ילד שהיה מנודה בילדותו,מגיע לפיקניק עם אנשים זרים, הוא מביט בעוינות בכולם והמחשבה מופנית כולה למקום שיש בו זיכרון של כאב ופגיעה שנצרבו בזיכרון. הוא חש זר בפיקניק ובטוח שכולם עונים אותו.. הוא ממהר להתרחק ולשבת בצד. הוא אינו מודע לכך, אבל למעשה מה שגורם לו להיות בעומס (ביטוי של ימימה) הוא הילד הפגוע והמנודה. אם היה יכול לדייק לעצמו את מקומו ואת הסיטואציה ולייצר בידול בין הילד הפגוע לבוגר, ייתכן והיה מצליח למצוא את מקומו נשל הבוגר בתוכו, לייצר הבנות ולהבין כי הילד הפגוע כרגע מפעיל אותו והוא זה שמייצר את העומס. הבנה כזו הייתה יכולה לאפשר לו בחירה חופשית כיצד ואיך להגיב, כיצד ואיך לפרש את הסיטואציה. אבל מאחר והוא מגיב מאותו חלק של עומס, הוא מתקשה להבדיל ולייצר תיחום.
הבוגר - הבוגר הוא אותו חלק באדם, המאפשר לו להבדיל בין החלקים השונים ולדייק אותם להבדיל בין התגובות האוטומטיות של הילד הפגוע, ליכולת הבוגר להחליט להגיב באופן חופשי וממקום שאינו קשור עוד לסכמות הילדות ולאמונות המקובעות איתן גדל ובהן דבק והאמין.
מהות - כאן נבדלת שיטת ימימה מכל השיטות פסיכולוגיות קונבנציונליות העוסקות בנפש האדם , מאחר ובמקום זה היא מביאה תובנות ותודעה שאינה רק פסיכולוגית אלא גם תובנה ותודעה רוחנית. המהות לתפיסתה של ימימה, היא אותו מקום בו אנו מסוגלים להשיל מעלינו את שכבות ההגנה שרקמנו בילדותינו: הפחד, הכעס, חוסר מוגנות, חוסר נראות, ולהגיע למהות הפנימית האמיתית שלנו שלפי תפיסתה של ימימה היא הרצון של כל אדם להתקרב אל הטוב שבו ובאחרים, למצוא ולגלות את השקט הפנימי, הידיעה שנמצאת עמוק מתחת לכל השכבות והעומס של הילד. הוודאות המוחלטת בטוב שבו ובאחר, מציאת גרעין הטוב שבנו ובאחרים המאחדים ביננו.
זיהוי: הזיהוי מאפשר לנו לזהות ולתחום את המקום בו אנו נמצאים. אותו אדם שהגיע לפיקניק שבו הרגיש דחוי, יכול לזהות מה נוכח אצלו בסיטואציה הנוכחית. האם באמת האחרים אינם רוצים בחברתו? האם מדובר בכולם? האם יש אדם אחד כלשהו שממנו הוא חש שהגיעה אנרגיה שונה? האם הוא יכול להתבונן באחרים ולהבחין גם אצלם ברגעים שבהם קיים עומס הנובע מילד פגיע ונבוך. האם קירבה אל המהות הפנימית האמיתית שלו יכולה לאפשר לו לזהות ולשקף לו את החלקים בתוכו גם אצל האחר ובכך בעצם לשנות את תחושותיו בסיטואציה בה הוא נמצא כעת?
ביבליוגרפיה:
שיטת ימימה - האתר הרשמי שהקים בנה
https://toratyemima.co.il/
\
שיטת ימימה בטיפולנט
https://www.betipulnet.co.il/particles/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99_%D7%91%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%94
שיטת ימימה פסיכולוגיה עברית
https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4086
