פרס הצטיינות ממשרד הבריאות לקידום חרדי פרויקטים שיקומיים

מבוא
גישת ההחלמה מובילה את הפרקטיקה השיקומית בבריאות הנפש בעולם ובישראל. החלמה היא תהליך אישי שבו האדם עובר שינוי לנוכח משבר נפשי, ומתאים מחדש את מטרותיו, ערכיו ואמונותיו לגבי עצמו וסביבתו. משמעות ההחלמה היא אישית לכל אדם וכוללת גילוי מחדש של העצמי (Anthony, 1993).
חברת קידום פרויקטים שיקומיים מתבססת על ערכי גישת ההחלמה ומפתחת שרותי דיור (הוסטלים ודיורים מוגנים) ברחבי הארץ משנת 2001 לאוכלוסיות מגוונות בחברה הישראלית. בשנת 2009 חברת קידום פיתחה שרות דיור מוגן ייחודי לאוכלוסייה החרדית.

האוכלוסייה החרדית בתוך החברה הישראלית
האוכלוסייה החרדית היא קבוצת מיעוט בתוך החברה הישראלית (קלעג`י, 2007), המורכבת מקבוצות ופלגים שונים. ישנן שלוש קבוצות מרכזיות: ליטאים, ספרדים וחסידים, כאשר קבוצות אלו מתחלקות לתתי קבוצות נוספות (רביצקי, 1993). לכל פלג באוכלוסייה יש את הרבנים המנהיגים את הציבור אשר מהווים מורי דרך לכל נושא בחיי האדם.
כלל האוכלוסייה החרדית מתאפיינת בהשקפה וניהול אורח חיים ייחודי משלה. במסגרת זו לימוד תורה הינו ערך עליון. אורח החיים מתבסס על יהדות ושמירה קפדנית של הלכות ואמונות יהודיות מסורתיות. קיימת הפרדה כמעט מוחלטת בין המינים. באוכלוסייה החרדית יש ערך למקום המשפחה בחיי הפרט וערך להמשך העברת המסורת מדור לדור (Greenberg,et al., 2010).
כך, בחלק מן האוכלוסייה החרדית קיימת עמדה חשדנית כלפי קבוצות אחרות בחברה הישראלית ותחושת איום מפני השפעותיהן השליליות. עמדה זו מתבטאת בהקמת שירותים מגוונים המשרתים את צרכיה של החברה בנושאים כגון: דיור, רפואה, חינוך, טיפול בקשישים, כלכלה, תרבות ובריאות הנפש (קפלן, 2003). מציאות זו מאפשרת שמירה קפדנית של הערכים ללא פשרות. כמו כן, חלק מהאוכלוסייה החרדית מתקשה בקבלת ערכיה של מדינת ישראל ונמנעת מהשתתפות בחיי התרבות הישראלית (קלעג`י, 2007; קפלן ושטדלר, 2009;Greenberg & Witztum, 1991).

האוכלוסייה החרדית ובריאות הנפש
גם בתחום בריאות הנפש, ערכיהם האישיים וצורת חייהם של החרדים אינם תמיד עולים בקנה אחד עם המדיניות וקובעי השירותים בכלל, ובתוכם, עקרונות השיקום הפסיכיאטרי, כחלק מתהליך ההחלמה, אשר נגזרות מתוך התרבות המערבית. (2002) Leighton טוען במחקרו שהאידיאולוגיה מאחורי השיקום הפסיכיאטרי בנויה על עקרונות העולם המערבי. הוא בדק תפישות של אנשי צוות ומתמודדים בעניין תהליך ההחלמה. נמצא כי הגדרת אנשי הצוות את ההחלמה שונה מהגדרתם של המתמודדים עצמם. אנשי הצוות ייחסו חשיבות לנושאים פיזיים, פסיכולוגיים ומשפחתיים, תוך הדגשת עצמאות אישית כערך עליון, אשר אלו תפישות מערביות המתייחסות להישגיות וכוח אישי. לעומת זאת, מתמודדים הדגישו את החשיבות של נושאים חברתיים, תרבותיים ורוחניים. הם העדיפו תנאי חיים בקבוצה/קהילה מאשר גישה אינדיבידואלית המדגישה את עצמאות הפרט. בהמשך לכך Deva (2006) מציין כי לא כל ההיבטים של השיקום הפסיכיאטרי ומונחי ההחלמה מתאימים לכל חברה. היוצא מכך הוא, היות וגישת ההחלמה צומחת מתוך
העולם המערבי, הרי שבהכרח יהיו קונפליקטים בין גישה זו לבין ערכים של חברות אחרות.
מתוך כך עולה הצורך שאנשי מקצוע העובדים עם מתמודדים חרדיים ובני משפחתם, יהיו מודעים ורגישים למשמעות הייחודית של מושגי השיקום וההחלמה כפי שנכונים עבור אוכלוסייה זו. גישת ההחלמה שמה דגש לצורך כי יש לראות את האדם במרכז ועל פי זאת לבנות יחד איתו תכנית מקדמת החלמה (Slade, 2009), ובכך להתאים את השירותים לאוכלוסיית מתמודדים מהמגזר החרדי.

גישת הציבור החרדי לאוכלוסיית נפגעי הנפש
הקהילה החרדית מהווה מערכת תמיכה משמעותית לאוכלוסיית נפגעי הנפש. עם השנים הקהילה החרדית פיתחה אנשי מפתח הממונים על איתור משאבי תמיכה למצוקות השונות. בנוסף קיימים ארגוני חסד רבים המסייעים למשפחות ולמתמודדים. יחד עם זאת, קיימת הסתרה רבה. דבר זה בא לידי ביטוי באיחור משמעותי בפנייה לעזרה. לאחר הפנייה לעזרה, ברוב המקרים המתמודד ומשפחתו יפנו לרופא פרטי ולא לרפואה הציבורית. אחד ההסברים לכך הוא כי האיחור בפנייה לעזרה וחוסר הרצון לפנות לשירות הציבורי הוא בעקבות הסטיגמה השלילית הקיימת כלפי אוכלוסיית נפגעי הנפש. רמת הסטיגמה הגבוהה באה לידי ביטוי גם בסוגיית השידוכים. קיים פחד גדול להינשא עם מתמודד ואף עם בני משפחתו. על כן, לעיתים המשפחה והמתמודד יעדיפו כמה שיותר להסתיר את הבעיה (( Greenberg & Witztum, 2001.

מאפיינים ייחודיים של מתמודדים מהאוכלוסייה החרדית
האמונה- האמונה היא היסוד לערכים ולכל צורת ניהול החיים הייחודית של היהדות, ואשר הציבור החרדי חי על פיו. הפרשנות של האמונה לקשיים והאפשרות להבין סבל אישי בקונטקסט רחב יותר נותנת כוח ותקווה למתמודדים. עניין זה מתחבר ישירות לדבריו של החוקר סלייד (Slade, 2009) המונה מרכיבים של החלמה, כאשר מרכיבי המשמעות והתקווה תופסים מקום נרחב.
חשיבות לחיי הקהילה- חיי הקהילה של החברה החרדית מייצרים רשת מגן למתמודדים. כפי שמציין קפלן (2003), העובדה כי החברה החרדית אינה מתפשרת על הערכים שלה מצריכה פיתוח שירותים פנימיים. נושא החסד ההדדי והאחריות שהאחד חש כלפי השני מייצרת מענים ייחודיים בתוך החברה, אשר גם אם אינם מוכרים לרשויות המקומיות, וגם אם אינם עונים על כל ההגדרות המקצועיות, עדיין מהווים השתייכות לקהילה. השתייכות קהילתית נתפשת כמדד בתהליך ההחלמה (Slade, 2009).
חשיבות הנישואין- הקמת משפחה הינה ערך בעל חשיבות רבה בחברה החרדית. המחויבות העמוקה למורשת הדורות והשאיפה להמשיך את קיומה מעמידים את מטרת הקמת המשפחה כמטרה מרכזית אליה שואפים צעירי החברה החרדית(ממן, 2014). גם בקרב אוכלוסיית המתמודדים אנו רואים את מטרת הקמת המשפחה כמטרה מרכזית שהמתמודדים מציבים לעצמם.

יצירת מענים כשירי תרבות לאוכלוסייה החרדית
בשנת 2006 החלו ניסיונות להנגיש את המענים הקיימים לאוכלוסיה החרדית. ניסיונות אלו נכשלו ברובם, היות שרק מעט מהמתמודדים החרדיים נקלטו לשירות והשתלבו לאורך זמן בשירותים הקיימים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היו הפערים על רקע תרבותי בין נותני השרות ללקוחותיו. נדמה כי ניתן ללמוד שהניסיונות "להלביש" שרות קיים על אוכלוסייה ייחודית ללא התאמה תרבותית עתיד להיכשל.
על בסיס הבנה זו הוחלט בחברת קידום על בניית מודל טיפולי שיקומי חדש המותאם לצורכי האוכלוסייה החרדית. נוצרה הבנה כי הכרת אוכלוסייה זו מהווה גורם מפתח ביכולת השירות שלנו להתאים את המענה לאוכלוסיה זו.
במטרה להעמיק את הידע נערכו מספר פעולות. ראשית, התקיימו פגישות עם מנהיגים בחברה החרדית והדמויות המרכזיות בקהילה אשר עסקו עד כה במתן מענה לאוכלוסיית נפגעי הנפש. שנית, נערך מחקר איכותני שמטרתו לשמוע את חוויותיהם של אנשי מקצוע הנותנים שירות למתמודדים מהציבור החרדי ומתוך כך לאתר קווים מנחים לעבודה עם ציבור זה. בנוסף, קיום התייעצויות עם אנשי צוות, מתמודדים ומשפחותיהם מהחברה החרדית.

מודל העבודה השיקומית בציבור החרדי
בשנת 2009 הוקם שרות דיור מוגן לאוכלוסייה החרדית שהחל בירושלים וכיום מתקיים בפריסה ארצית בכ10 ערים בארץ. השירות פועל בעיקר בערים ובשכונות החרדיות ונותן מענה למגוון זרמים מהאוכלוסייה החרדית.

שלבי הטיפול – תיאוריה
ניהול שירות שיקומי לנפגעי נפש מן המגזר החרדי דורש תהליך אבחון וזיהוי צרכים רב תרבותי. תהליך זה איננו אירוע חד פעמי אלא תהליך מתמשך. Arkin (1999) מציגה במאמרה מודל של ניהול רב תרבותי. להלן סכמה המתארת את הממדים המרכיבים את התהליך:

נציג בקצרה את ארבעת הממדים המתקיימים בכל שלבי הטיפול:

ממד המודעות- מתייחס לחובתו של איש המקצוע להיות מודע לערכים התרבותיים והאישיים שלו כגון: סטריאוטיפים, דעות קדומות והטיות, כמו גם להבדלים בין איש
המקצוע למתמודד בערכים, בסגנונות תקשורת, באוריינטציות קוגניטיביות ובתגובות רגשיות.
ממד הידע- מתייחס לעובדות ולמידע על התרבות שעל אנשי הצוות לרכוש. מידע זה כולל בין היתר את המרכיבים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים, וכן מחקר ותיאוריות שפותחו על התרבות המתייחסות לעמדות, תפיסות עולם וקודים תרבותיים. בנוסף, על אנשי הצוות לרכוש ידע ספציפי הקשור לקשיים שעולים במהלך הקשר, הנובעים ממקור תרבותי כדוגמת המשמעות של פסיביות, של שתיקה, של שימוש בשפה מילולית ושפה בלתי מילולית לביטוי רגשי.
ממד היחסים- נדרשת בדיקה של היחסים הטיפוליים במונחים תרבותיים, כלומר, כיצד הבדלים בין מטפל למטופל מבחינה תרבותית משפיעים על מערכת היחסים של הטיפול.
ממד המיומנות- על המנהל לפתח מיומנויות שתאפשרנה עבודה רב תרבותית, כלומר, את היכולת להתערב בצורה רגישה תרבותית מבלי לגרוע מהאיכות של ההכשרה המקצועית. על כן עלינו להפעיל מיומנויות טיפול אוניברסאליות, תוך מתן דגש להיבט התרבותי.

טרום ההתערבות
היבט זה מתמקד בהון האנושי והלוגיסטי.
איתור עובדים- איתרנו עובדים מקצועיים וסמך מקצועיים הבאים מעולמות תרבותיים דומים ככל האפשר לאוכלוסיית מקבלי השירות. העובדים נדרשים להיות מסוגלים לתהליך אינטרוספקטיבי, לשנות דעות קדומות וסטיגמות אישיות שהם נושאים בקרבם, כך שההתערבות עם המתמודד תהיה מתאימה למערכת האמונות והערכים האישיים של האדם איתו הם עובדים(Greenberg, Kalian & Witztum,2010) .
הכשרת עובדים- במסגרת האוריינטאציה, העובד נחשף לגישת שיקום והחלמה ובמקביל למאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה החרדית בבריאות הנפש. אלה כוללים היכרות עם מגוון הזרמים הקיימים באוכלוסיה החרדית, קודים מיוחדים המאפיינים קהילות שונות, מקומו של המתמודד בציבור החרדי ומאפיינים נוספים.
מבנה ארגוני- המבנה הארגוני בנוי באופן המאפשר טיפול של גברים בגברים, נשים בנשים ובתהליך מקביל ישיבות הצוות למדריכים/ות מתקיימות בהפרדה מתוך חשיבות לתת לצוות כמו הדיירים מקום נוח ומכבד את תרבותם.
תשתיות- משרדי שרותי הדיור, דירות שותפים ומבני ההוסטלים קיימים בתוך השכונות החרדיות ומאפשרים נגישות ולגיטימציה לקבל שרותי שיקום לנפגעי נפש.

שלב האבחון
שלב האבחון, הוא שלב משמעותי לתהליך השיקום, מטרתו היא להכיר את עולמו של הפונה בקשת רחבה ובכך לבנות תוכנית שיקום משמעותית עבורו. שלב האבחון מתמקד בשלושה מרכיבים: המרכיב השיקומי, המרכיב הרפואי והמרכיב התרבותי.

1. אבחנה שיקומית
בסיס גישת ההחלמה היא כי "האדם במרכז". על כן בבואנו לערוך תהליך אבחון נתייחס לכוחות של המתמודד, מוטיבציה לשיקום, תקווה, שאיפות, אמונה, משמעות ואחריות של
האדם. בנוסף נבחן מערכות תמיכה טבעיות עבור המתמודד כגון מערכות משפחתיות, קהילתיות וחברתיות. נמנה מספר עקרונות שמנחים אותנו בתהליך האבחון:
מתן דגש על ידע המתמודד ומשפחתו כמומחים לחייהם- בבסיס גישת ההחלמה עומדת הנחת יסוד כי המתמודדים הינם בני אדם בעלי כוח, ידע ויכולת שינוי Slade,2009)). לכן חשוב לנו לשמוע מהמתמודד ומשפחתו על תפישותיו, ערכיו ושאיפותיו בתהליך השיקום. ניתן לשאול שאלות כמו מה התפישה שלך לגבי המחלה? מה הם הדברים שיכולים לעזור לך בתהליך השיקום? מהם סימני ההידרדרות ומה היית מצפה מאיתנו בזמן זה?. יש להעלות שאלות אלה כבר בפגישת האינטייק בכדי ללמוד מהמתמודד כמה שיותר על חייו.
מתן הסבר על גישת השיקום- בפגישת האינטייק ניתן הסבר למתמודד ונשאף שגם בני משפחתו יהיו. ההסבר יתמקד במה היא מחלה ומה היא החלמה, מה היא גישת השיקום ואיך השרות שלנו עובד. זאת מתוך אמונה כי כאשר ואנחנו מציגים בעיני המתמודד ומשפחתו את עקרונות השיקום וגישת ההחלמה, אנו פותחים עולם חדש בו ההתמקדות היא באדם, יכולותיו, רצונותיו, תקוותיו ועוד. זאת בניגוד להתמקדות במחלה ובסימפטומים שלה. מציאות זאת מפחיתה את הסטיגמה, נותנת לגיטימציה לדבר על הקושי ומפיחה תקווה אצל המתמודד ומשפחתו.
הצגת הזכויות והחובות של המתמודד במסגרת השרות- אנו מאמינים כי לכל משתקם ומשתקם יש את הזכות לדעת ולהבין היטב מה הן הזכויות שלו בשירות אליו נכנס, מהן חובותיו ובמקביל לכך להבין כי לצד העזרה שיקבל ישנה אחריות אישית שלו לתהליך השיקומי.

2. אבחנה רפואית, פיזית ונפשית
במסגרת קידום בריאות כחלק מתהליך השיקום, עלינו לדעת מה היא האבחנה הרפואית, הנפשית והפיזית של האדם. מאידך גיסא, עלינו לא לאפשר לידיעת האבחנה להגביל את האדם בתכנית השיקום שלו.
האבחנה הרפואית של האדם כוללת הן את האבחנה הרפואית הגופנית כגון יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה או סוכרת והן את האבחנה הנפשית הכוללת אבחנה פסיכיאטרית מציר I או II של ספר האבחנות הפסיכיאטרי DSM-IV-TR. האבחנות חשובות בכדי לסייע לאדם ולצוות להבין כיצד לשמר ולפתח את בריאותו הגופנית והנפשית במסגרת תכנון תכנית שיקום רחבה.
בשלב זה אנו בודקים עם הדייר ומשפחתו מה ידוע להם על האבחנה, על התנהגויות מקדמות בריאות ועל התנהגויות סיכון ושואלים מה עוזר בעת מצבי התדרדרות גופניים ונפשיים. כל זאת מתוך גישת ההחלמה המדגישה את מרכזיותו של האדם, הבנתו ורצונותיו בתהליך השיקומי.

3. אבחנה תרבותית
את כל שלב האבחון ילווה המרכיב התרבותי. כפי שהוצג לעיל, Arkin (1999) מתארת שירות כשיר תרבות. היא מתייחסת למספר ממדים הבונים את התהליך. ברצוננו להתבונן על הממדים השונים בהקשר לשלב האבחון.
ממד המודעות- מתייחס לחובתו של איש המקצוע להיות מודע לערכים התרבותיים והאישיים שלו ולהיות מסוגל לשנות דעות קדומות וסטיגמות אישיות. פגישת האינטייק נערכת עם שני אנשי צוות, מנהל ומתאם הטיפול, במטרה לקיים חשיבה משותפת סביב הצרכים של המתמודד מתוך כבוד לערכיו ותפישותיו.
ממד הידע- מתייחס לעובדות ולמידע על התרבות שעל איש המקצוע לרכוש. מידע ממוקד על קבוצה מסוימת יכול לפתוח לאיש המקצוע נקודת מוצא אשר תסייע לו להבין חוויות אישיות של האדם הניצב מולו (, Slade2009).בפגישת האינטייק ובפגישות הטיפול הראשונות ניתן מקום מרכזי להכרות עם המתמודד בהיבט התרבותי. על כן נבדוק עם המתמודד לאיזה מגזר הוא משתייך, נשאל על תפישותיו, העקרונות המנחים אותו, מי היא הקהילה שלו, מי הרב שלו ושאלות נוספות בכיוון דומה. כמו כן, ננסה לתת מקום למשפחה של המתמודד.
המשפחה בציבור החרדי תופסת מקום משמעותי בחייו של אדם וממילא גם בתהליך השיקום של האדם (ממן, 2014). על כן נרצה לשמוע מהמשפחה את העמדות, התפישות והשאיפות שלה מתהליך השיקום. חשוב לציין שלא בהכרח הערכים התרבותיים שמנחים את המשפחה הם אלו המנחים את המתמודד. לעיתים מציאות זו מעוררת קונפליקט בין המתמודד למשפחתו ו/או בין המתמודד לעצמו. נושאים אלו ועוד אחרים יצופו בתהליך השיקום ומחובתנו להכיר את הניואנסים הקטנים של התרבות בכדי לצעוד עם המתמודד בדרכו השיקומית שלו.
ממד היחסים- המטפל כ"לא יודע". במפגש השיקומי בין איש המקצוע למתמודד יש הזמנה לשאילת שאלות הדדית ולבדיקה משותפת בתוך המרחב שנוצר בין השניים. נוכחות מלאה ופתיחות של איש המקצוע יאפשרו לו ללמוד עוד מהמתמודד על הידע הקיים ברשותו כדרך לעזור לו. בדרך זו מתבצע ארגון מחודש של הידע הקיים ומגיעים למסקנה לגבי דרכי פעולה מועדפות (ימין, מתן 2013). הדגש הוא על מערכת היחסים השיקומיים בין איש המקצוע למתמודד ומשפחתו בהיבט התרבותי. כשירות כשיר תרבות אנו אומרים למתמודדים ולמשפחה כי הצוות הוא מהמגזר הדתי-חרדי ובכל זאת עלולים להתקיים חילוקי דעות או תפיסות שונות בין המערכת למתמודד ומשפחתו. אנו נשתדל להיות מכוונים ורגישים לתרבות של המתמודד ובמקביל אנחנו מזמינים את המתמודד ומשפחתו לשתף אותנו באם מתעורר קונפליקט או אי הבנה. לדוגמא, עבור דייר חסידי שמבקש להשתלב בדירת שותפים, היה צורך לעשות התאמות מי יהיו השותפים, איזה כשרויות יאכלו בדירה וכן הלאה. דוגמא אחרת היא דייר המשתייך למגזר קיצוני באוכלוסייה החרדית. סביב יום העצמאות הדייר העלה כעסים והתבטאויות קשות מול איש המקצוע שנמנה מהציבור הדתי לאומי. מציאות זו הצריכה את בדיקת היחסים וקבלת החלטה משותפת על מה מדברים ולא מדברים בחדר הטיפול.
ממד המיומנויות- ממד זה מתייחס לפיתוח מיומנויות טיפול מקצועיות רגישות תרבות. גישת ההחלמה רואה חשיבות רבה לשלב ההערכה, בו אנו לומדים מהמתמודד על כוחותיו, שאיפותיו, תקוותיו וערכיו. תפקידנו בשרות כשיר תרבות להשתמש במודלים מקצועיים תוך התאמה לתרבות של המתמודד. לדוגמא, בבואנו לבחון את היכולות של המתמודד נרצה לדעת על תחומים כמו תעסוקה או השכלה. אולם, תחומים אלו לא בהכרח רלוונטיים עבור המתמודד החרדי מבחינת יכולתם לתת לנו מידע על יכולותיו. במקום זאת, אנו נבחן התמדה/אי התמדה בכולל או במסגרת של השכלה תורנית.

שלב הטיפול
ראשית, נבצע סקירה בקצרה לגבי עבודה שיקומית/טיפולית בדיור מוגן.
הדיור המוגן נותן מענה לאנשים הגרים בקהילה ומעוניינים לנהל חיים עצמאיים הן בדירתם הפרטית והן בדירות קבוצתיות. מטרתו לתת ליווי, הדרכה ופיתוח מיומנויות אישיות הדרושות לניהול חיים בקהילה. לכל דייר מותאם צוות, הכולל איש מקצוע ומדריך/ת שיקום הבונים יחד תוכנית שיקום אישית לפי שאיפותיו ויכולותיו של המתמודד. איש המקצוע הינו גם מתאם הטיפול של הדייר/ת ותפקידו לרכז את כלל הטיפול המערכתי בדייר/ת ולדאוג לקיומו. בנוסף על איש המקצוע ליידע את הדייר לגבי הזכויות המגיעות לו ולעזור לו לממש אותם. זכויות אלה הן מתחומים שונים כגון מיצוי זכויות מול משרדי ממשלה, מציאת מקום לימודים/תעסוקה, התערבויות קצרות מועד בתוך המערך המשפחתי, תמיכה והדרכה יומיומיים, התארגנות ביתית וחוץ ביתית וכיוצא בזאת.
כמו שציינו בשלב האבחון גם בשלב הטיפול על איש המקצוע להתייחס לארבעת הממדים ההופכים שרות לכשיר תרבות (המודעות, הידע, היחסים והמיומנויות). נתמקד בתפקידיו העיקריים של איש המקצוע בעבודתו מול המתמודד ומשפחתו תוך התייחסות לממדים השונים.
בניית תוכנית שיקום- במסגרת עבודתנו (בדיור מוגן לבודדים ובדירה מוגנת) נבנית תכנית שיקום ייחודית. תוכנית השיקומית נכתבת בשיתוף מתמודד, מדריך שיקום ואיש מקצוע. התוכנית נכתבת אחרי שיחה בה המתמודד מציג את הנקודות בהן הוא רואה קושי או רצון לשינוי. הצוות מציג את נקודת מבטו ותוך דיאלוג משותף נכתבת תוכנית בה יש מטרות לטווח קצר ומטרה לטווח ארוך.
במסגרת החשיבה על תוכנית השיקום על הצוות להיות ערים לעולמות התוכן ממנו מגיע המתמודד. גישת ההחלמה רואה כערך עליון את העצמאות האישית של המתמודד. מדובר בתפישה מערבית ואינדיבידואליסטית לעומת קבוצות קולקטיבי סטיות הנותנות משמעות לנושאים רוחניים, חברתיים ותרבותיים ( (2002, Leighto. כתוצאה מכך על איש המקצוע לערוך אדפטציה של גישת ההחלמה לעולם התוכן ממנו מגיע המתמודד החרדי. לדוגמא, דיירת צעירה חרדית מבקשת דיור עם שותפות. אנחנו נבדוק מה מביא אותה לחשוב על דיור עם שותפות ולא להישאר בבית ההורים (כפי שמקובל בחברה החרדית) לעומת החברה הכללית בה נדבר על הרצון לעצמאות והתפתחות אישית. בנוסף, גם והיה ואותה דיירת תיכנס לדירה, אנו נגדיר את המטרה כהכנה לחיי נישואין במקום פיתוח עצמאות (כמובן בהנחה שזו מטרתה). דוגמא אחרת היא דייר המביע קושי רב על כך שלא מגיע לתפילה בבוקר ולא מניח תפילין. מציאות זאת מדכדכת אותו ולא מאפשרת לו לתפקד במהלך היום. מצוקה רוחנית זו תיכתב בתוכנית השיקום ובמקרה המתואר ננסה לתת מענה למצוקה מתוך עולמו של המתמודד. במקרה זה דבר ראשון בררנו עם המתמודד מיהי הסמכות הרבנית שנוכל להתייעץ איתה בעניין וכחלק מתהליך השיקום פנינו לרב של המתמודד. הצגנו לרב את הדילמה ויחד איתו בנינו תוכנית התערבות.
תאום טיפול- תפקידו של איש המקצוע הוא לתווך את המתמודד למערכות השונות (כמו שתואר לעיל). החברה החרדית חשדנית כלפי הקדמה ומתאפיינת בתחושת איום קיומי מפני השפעותיה השליליות וההרסניות. עמדה זו מתבטאת בהקמת מוסדות חינוך נפרדים וניהול חיי קהילה עצמאיים. במסגרת זו קיימים שירותים מגוונים המשרתים את צרכיה של החברה בנושאים כגון: דיור, רפואה, חינוך, טיפול בקשישים, כלכלה, תרבות ובריאות הנפש (קלעג`י, 2007; קפלן ושטדלר, 2009;Greenberg & Witztum, 1991 ). לאור זאת על איש המקצוע להכיר את המערכות הפנים קהילתיות ולתווך את המתמודד ומשפחתו בעת הצורך. לעיתים רבות איש המקצוע והמתמודד נתקלים בקושי בכך שחסרים שירותים ייחודיים לאוכלוסיה החרדית. גם במצב זה על איש המקצוע לכבד את ערכי המתמודד ולא לשכנעו לפנות לשירות שלא מתאים לו תרבותית.
ברמת המאקרו- אנו רואים את תפקידינו כשירות כשיר תרבותית לזהות צרכים של אוכלוסיית המתמודדים ולנסות לפנות ולהשפיע בפיתוח שירותים נוספים המותאמים לקהילה החרדית. זה בא לידי ביטוי בהנחלת הידע שהצטבר אצלנו לחברות ועמותות אחרות ובשיח משותף מול ממונה השיקום על הצרכים העולים מהשטח.

כלים פרקטיים הבאים לידי ביטוי בעבודה השיקומית
הכלים הפרקטיים הבאים לידי ביטוי בעבודה השיקומית נובעים מתפישת השיקום וההחלמה ומהבנת התרבות והערכים של המגזר החרדי. הפרקטיקה הטיפולית כוללת הערכת צרכים ובניית תכניות שיקום מותאמות אישית ותרבותית ויישומן. לצד זאת, פיתוח קבוצות המקדמות ערכי שיקום והחלמה על בסיס רגישות תרבותית סביב צרכים העולים מן הדיירים. קבוצות אלו שוקדות על פיתוח מיומנויות אישיות תוך בנייה על ערכיהם התרבותיים של הדיירים. לדוגמא, הוקמה קבוצת הכנה לנישואין.



הון אנושי
על מנת ליישם את הכלים הפרקטיים בשדה יש צורך בפיתוח כישורים צוותיים. פיתוח הכישורים הצוותיים מתחיל במפגשי אוריינטציה לעבודה במסגרות שיקום והחלמה ובהתאמה תרבותית למגזר החרדי. בהמשך היכולות המקצועיות מועמקות באמצעות ישיבות צוות, מפגשי הדרכה קבוצתיים, קורסים עם אוריינטציה תרבותית בבית הספר לשיקום וקיום מפגשי היכרות עם דמויות מפתח מהקהילה החרדית.

פיתוח ארגוני תשתיתי
• הכשרת אנשי צוות באמצעות אוריינטציה, הדרכות מקצועיות פרטניות וקבוצתיות, השתלמויות ומפגשים עם דמויות מפתח מן הקהילה החרדית.
• פתיחת דירות בקהילה החרדית- כחלק מהניסיון לאפשר שיקום משמעותי תוך הדגשת השייכות לקהילה נפתחו שתי דירות יזם ושלוש דירות שותפים באזורים חרדיים.
• פעילויות פנאי למתמודדים בהפרדה סביב חגים וראשי חודשים. פיתוח קבוצות מקדמות החלמה בראיה רגישת תרבות. בשנה האחרונה התקיימה קבוצה לגברים בנושא "הכנה לחיי נישואין" וקבוצה לנשים בנושא "חכמת נשים בראי היהדות"
• הנגשת מידע על שירותי השיקום בבריאות הנפש אל המגזר החרדי, תוך תהליך נורמליזציה והפחתת הסטיגמה המלווה. זה בא לידי ביטוי בחשיפת נושאי תפקידים שונים מהאוכלוסייה החרדית בכללם, רבנים, אנשי חינוך, מנהלי מתנ"סים, מנהלי ארגוני חסד ועוד.
• הנגשת מידע לאוכלוסייה הכללית על מאפייני האוכלוסייה החרדית בכלל ומאפייני אוכלוסיית המתמודדים החרדים בפרט. זאת לצד מתן הדרכה לעבודה רגישת תרבות עם ציבור זה.

רגישות תרבותית - מגדר
הפרדת ישיבות צוות של המדריכים לישיבות נפרדות למדריכים ומדריכות על מנת לאפשר להם להתבטא ולהרגיש בנוח בישיבות.
התאמת עובדי שיקום גברים ללקוחות גברים ועובדות שיקום ללקוחות נשים.

רגישות תרבותית בסביבת העבודה
• מזכירה חרדית – גיוס מזכירה מתוך החברה החרדית על מנת לוודא שהמשרד נח לפונים מתוך המגזר החרדי.
• טלפונים כשרים – בעקבות הרגישות התרבותית במגזר החרדי לטלפונים כשרים, רכזי השירות משתמשים בטלפונים כשרים על מנת להתאים תרבותית לערכי המגזר.
• מיקום משרדים בקרבת ריכוזי אוכלוסייה חרדיים על מנת להקל על הנגישות למשרדים תוך שמירה על זכויות הלקוחות לפרטיות.
• כשרות – הקפדה על כשרות בד"ץ העדה החרדית בכדי לאפשר לעובדים החרדיים וללקוחות החרדיים לאכול בנוחות.


סיכום

לאור כל מה שכתבנו לעיל, ניתן להבין כי שירות כשיר תרבותית חשוב מאין כמוהו באם רצוננו לקדם תהליכים מעמיקים ומקדמים. זהו תהליך מורכב, הדורש הסתכלות ותשומת לב תמידית, אך בו בעת זהו אתגר מספק.

רשימה ביבליוגרפית
יונה י`. ושנהב, י`. (2005). רב תרבותיות מהי? על הפוליטיקה של השונות בישראל. הוצאת בבל.
תל אביב.
ימין, ע. ומתן, א. (2013). אבני היסוד בעבודת המדריך ויישומן בשיקום בבריאות הנפש- הלכה
ומעשה. בתוך ירושלמי, ח. ובלוש-קליינמן, ו.(עורכים) הדרכה בשיקום מוכוון החלמה בבריאות הנפש מתיאוריה ומעשה: הקריה האקדמית אונו.
ממן, ר. (2014). נטל סובייקטיבי בקרב הורים למתמודדים עם מוגבלות נפשית מהחברה החרדית. עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך", בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
סואן, ד`. (2003). ארץ עברה וזעם – שסעים וזהות בחברה הישראלית. הוצאת "אח" וסמינר
הקיבוצים. תל אביב.
קלעג`י, ת.(2007). שמרנות ופתיחות בחברה פונדמנטליסטית מתבדלת- המאבקים סביב תהליכי אקדמיזציה במגזר החרדי בישראל בראשית המאה העשרים ואחת: הקמת המכללה החרדית ירושלים. עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך", בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.
קפלן, ק. (2003). חקר החברה החרדית בישראל: מאפיינים, הישגים ואתגרים. בתוך: ע. סיון וק. קפלן (עורכים), חרדים ישראלים: השתלבות בלא טמיעה?, ירושלים: מכון ון-ליר, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
קפלן, ק. ושטדלר, נ.(2009). מנהיגות וסמכות בחברה החרדית בישראל: אתגרים וחלופות, ירושלים: מכון ון-ליר, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
רביצקי, א. (1993). הקץ המגולה ומדינת היהודים: משיחיות, ציונות ורדיקליזם דתי בישראל,
תל-אביב: עם עובד.
Arkin, N.(1999). Culturally Sensitive Student Supervision: Difficulties and Challenges,
The Clinical Supervisor, 18(2), 1-16.
Anthony, W.A. (1993). Recovery from mental illness: The guiding vision of the mental health service systems in the 1990s. Psychosocial Rehabilitation Journal, 16(4), 11-23.
Deva, P. (2006). Psychiatric rehabilitation and its present role in developing countries. World Psychiatry,5, 164-165.
Greenberg, D., Kalian, M. & Witztum, E. (2010). Value-sensitive psychiatric rehabilitation. Transcultural Psychiatry 47(4), 629-646.
Greenberg, D. & Witztum, E. (1991). Problems in the treatment of religious patients. American Journal of Psychotherapy ,55, 554-566.
Leighton, K. (2002). A sociological study of bed blocking in psychiatric rehabilitation units. Journal of psychiatric and mental health nursing,9, 447-456.
Slade M. (2009) Personal recovery and mental illness:A guide for mental healthprofessionals. Cambridge University Press.