"דברים שרואים משם לא רואים מכאן" –מערכות יחסים עם בן משפחה הלוקה במגבלה נפשית

כוונותיכם היו טובות, אבל כדאי להבין שלעיתים קרובות בוחן המציאות של אדם הסובל מדיכאון הפרעת מצב רוח או קושי נפשי אחר, נפגע קשות.
אחד התסמינים הידועים הנלווים להפרעות מצב רוח למשל, הוא גם רגש אשם קשה העשוי לבוא לידי ביטוי בחלק מהמקרים גם בדרכים שונות של הענשה עצמית היכולה להתבטא במגווון דרכים, לא תמיד בפגיעה עצמית, לעיתים גם בניתוק קשרים ומערכות יחסים.

חשוב לנסות להפריד בין האדם עצמו למחלה או להפרעה שמלווה אותו ולהבין שלא הוא זה שפוגע בכם: הסבל, יצר ההרס העצמי, תחושת האשמה הם אלו שמניעים אותו לייצר התנהגות הרסנית.

בן הזוג/ההורה שאינו מתמודד עם מגבלה נפשית הופך עצמו (לרוב בלית ברירה, אם כי קיימים מקרים בהם נטילת תפקיד ה"חזק" של בן הזוג/ההורה/בן המשפחה, משרת גם צרכים נפשיים פרטיקולריים שלו עצמו) להיות תמיד העוגן בקשר, דמות התומך התמידי.

זו אכן עזרה נקודתית נכונה, חיובית ואפילו הכרחית במקרה של מצב נפשי אקוטי מאוד המצריך טיפול, הכלה ושמירה, אבל כאשר אתם ממשיכים לגלם את תפקיד העוגן בקשר מולו, אתם למעשה (לא במודע) משאירים אותו שוב להרגיש עצמו מוחלש, חסר הכוחות, נזקק.

אל חששו להיות אתם עצמכם, לשתף אותו בקשיים וחיי היומיום שלכם, לבקש גם אתם להיתמך מדי פעם.

ניתן להניח שבמצב של מצוקה וסבל אקוטי, סביר להניח שיתקשה להכיל או לעזור לכם, כשהוא עצמו מצוי בסבל וסערה נפשית וזקוק לתמיכה , אבל במצבים בהם אתם מזהים שבן משפחתכם אכן נמצא במצב תפקודי טוב וברמרסיה, נסו לתת לו מקום להרגיש שווה ערך במערכת היחסים אליכם, לתת לו את המקום להרגיש שגם הוא יכול לתמוך ולעזור.

נסייג ונאמר כי מאחר ובני אדם שונים אחד מהשני באישיותם ורצונותיהם, לא תמיד ואצל כל אחד זה עשוי לעבוד. (לדוגמא: אדם הסובל מהפרעת אישיות תלותית, ייתכן ויתקשה לוותר על תפקיד התלותי והנזקק מולכם ) במקרים אחרים ייתכן וזה אכן עשוי לחזק את הקשר ולגרום לאדם הלוקה בקושי הנפשי להרגיש שווה ערך אליכם ולייצר אצלו תחושה של חיוניות.

זיכרו כל הזמן שאתם איתו, לא בתפקיד המטפלים והשומרים. אתם שם כי אתם אוהבים אותו.