רובנו מכירים היטב את התחושה של הצפה רגשית כאשר רגשות רבים עולים יחדיו בבת אחת. זה קורה למשל כאשר המציאות חושפת בפנינו את הפצע הפסיכולוגי העמוק שלנו. אם כילד הצרכים שלי לחום וקרבה לא נענו, בחיי הבוגרים כשאיחשף לחוסר התחשבות בצרכים האינטימיים שלי בתוך מערכות יחסים עלולה להיגרם הצפה רגשית של כאב, כעס, עצב, פחד. בהצפה כזאת אנו חשים מבולבלים ולרוב מאבדים את היכולת לעבד או אף לתאר במילים את מה שקורה לנו. הרגשות שעולים יכולים לסתור אחד את השני, מה שיוצר קונפליקט שמבלבל אותנו אף יותר. אם נתייחס לדוגמה שהוזכרה בפיסקה הנוכחית אנחנו עלולים להרגיש כעס ורצון להתנתק ובאותו זמן גם את התלות שלנו באדם הקרוב ואולי פחד לאבד אותו.
הצפה רגשית עלולה לגרום לקושי בוויסות רגשי. זה מתרחש כאשר האדם בזמן של הצפה רגשית לא מצליח לשלוט ברגשותיו או בתגובתו אליהם, הליקוי בוויסות הרגשי גורם לכך שהאדם מייצר תחושות רגשיות בלתי נשלטות לסיטואציות שונות בחייו בצורה מוגזמת ולא הולמת ולא מצליח לשלוט בתגובתיות שלו כלפי הרגשות שעולים בו. לעיתים יגיב בכעס או בהתפרצות זעם או בהתנתקות וריחוק. תחושה של אדם בעל ליקוי בוויסות רגשי, היא סערה מתמדת. לעיתים הרגש אינו מותאם לסיטואציה אותה האדם חווה והדבר גורם לאדם להגיב מידית ובאימפולסיביות ללא יכולת לשלוט ברגש, הרגש מנהל את האדם ולא להפך.
לעיתים קרובות, רגש יכול ללמד אותנו על מקום פצוע בנפש שלנו, לדוגמא: אדם המכעיס אותנו ללא סיבה נראית לעין, האם הוא משקף לנו משהו בעצמנו? האם הוא משקף דפוס או זיכרון כלשהו? דוגמא נוספת היא צעד בחיים- הרגש יכול לשקף לנו מה אנו מרגישים כלפי אותה בחירה. למשל אם החלטנו על בחירה כלשהי, ואחרי הבחירה אנחנו עצובים, כועסים או חשים ריקנות, נשאל את עצמנו האם אותו רגש משקף לנו משהו לגבי הבחירה שעשינו, הרגש יציף את העובדה שיתכן וטעינו בבחירה.
רגשות מובילים אותנו ומתווים לנו דרך. הם מניעים אותנו. המילה רגש באנגלית - e-motion מתארת רגשות כאנרגיה בתנועה. אם נשים לב לרגשות שלנו ולא נתעלם מהם נוכל לבחור מהי הדרך המדויקת לנו בסיטואציות שונות בחיים. הרבה פעמים אנחנו מתעלמים מהרגשות שלנו, לא נותנים להם מקום ואז בוחרים בחירות לא נכונות או עושים דברים שלא מתאימים לנו המביאים לחיינו כאב וסבל מיותרים. לחיות מתוך הקשבה לרגשות מביא הקלה ושקט.
כאשר רגשות קשים מופיעים במרחב שלנו אנחנו לא בהכרח מוכנים או רוצים לחוות אותם כי זה מכאיב לנו ואז אנחנו בוחרים בדרכים אשר ירחיקו אותם. אפשר למשל בכוח המחשבה להרחיק את הרגשות האלו על ידי הכחשה. מנגנון הגנה אשר מזיז הצידה את ההתעסקות ברגש הקשה. אנחנו נמצא את עצמינו נמנעים מלהרגיש על ידי עשיית פעילויות שיסיחו את דעתנו: טלוויזיה, מחשב, אכילה, התמכרויות למיניהם, ספורט ועוד…
אך מה באמת קורה כשאנחנו נמנעים מלתת לרגש מקום להתבטא, כשאנחנו מזיזים אותו כדי שלא נצטרך להרגיש אותו?
מה שקורה הוא שהרגש המודחק הזה גדל ,מתעצם ולא מרפה. בדומה לילד אשר מבקש תשומת לב וכשזאת לא ניתנת לו הוא ממשיך לנדנד ולנדנד . במקרים כאלו אולי לא נרגיש כעס, עצב או פחד אבל נהיה חסרי שקט, מוטרדים מתוחים ואולי נפתח תסמינים פיזיים או מחלות.
לעיתים קרובות אנחנו מזדהים עם הרגשות שלנו עד כדי שאנחנו חושבים שהרגש הוא אנחנו. בשעת כעס למשל אנחנו מגיעים למצב שאנחנו הכעס עצמו. אנחנו לא בשליטה על המעשים שלנו ועלולים להיות אלימים או אגרסיביים ללא יכולת לעצור.
לפי הפילוסופיה הבודהיסטית הדרך הנכונה להתנהלות עם רגש קשה היא פשוט
להיות אתו עד שיעלם באופן טבעי. וישתנה לרגש אחר. תיזכרו בפעם האחרונה שחוויתם עצב...אחרי זמן הוא השתנה למשהו אחר. מה הכוונה בלהיות עם רגש? הכוונה לא להדחיק ולא להזיז אלא להבחין בו לדעת שזה מה שיש עכשיו ולהסכים להרגיש. ברגע שנסכים להרגיש, ברגע שנקבל את הרגש תחול תזוזה והרגש ישתנה לרגש אחר. רגשות הם כמו גלי הים באים והולכים, מגיעים וממשיכים בדרכם כל עוד מאפשרים להם להתבטא. (אם יצא לכם מדי פעם להתבונן בילד קטן המשחק אל מול הגלים בים, יכולתם לראות שכלל אינו מפחד מהגל, הוא לא מנסה להילחם בגל, אלא בדיוק להפך, מאפשר לגל להיות ולחלוף).
דרך נוספת אותה ניתן להציע כדי להתמודד עם רגשות קשים היא לנסות להפריד בין הרגש לביני. לקבל את הרגש אבל לא להזדהות אתו מתוך ההבנה שהרגש שלי הוא לא אני. לדוגמא: במקום לחשוב: אני כועס לחשוב: כרגע אני מרגיש כעס או "יש כרגע כעס במערכת שלי". כשאני מסוגל לראות אותי בשעת הכעס כבר נוצר מרווח בין הכעס לביני וזה כשלעצמו מכניס יותר שליטה למערכת ובהתאם שליטה בכעס עצמו.
היכולת לזהות שאנו מוצפיים רגשית, לזהות אילו רגשות מקננים בנו באותו רגע, ומהו הרגש הדומיננטי ביותר עוזרת לשלוט בכעס ולווסת אותו.
חשוב גם לתת תיקוף לרגשות, לקרוא להם בשם, לזהות אותם ולשקף אותם. נתינת שם לרגש היא כבר כשלעצמה פעולה מרגיעה ומווסתת.
אימון מדיטטיבי הכולל הקשבה לגוף, שימת לב לנשימה, מאפשר ליצור גוף מתבונן וגם אפשרות לעצור רגע לפני שאנחנו מגיבים באימפולסיביות.
גוף מתבונן הכוונה להוויה שבה אני צופה על עצמי ועל ההתנהגות שלי. כלומר באותו הזמן אני גם מתנהג, מרגיש, חווה וגם רואה את עצמי עושה את זה.
אם נסכם: רגשות קשים הם לא נעימים ואנחנו מנסים להימנע מלהרגיש אותם בכך אנחנו יוצרים עומס ומתח ולא מאפשרים תנועה טבעית של הרגש להשתנות לדבר הבא שרוצה לקרות. בעזרת הקשבה לגוף ולנשימה ניתן לפתח גוף מתבונן וליצור מרחק מהרגש תוך כדי אפשרות להיות איתו ולתת לו מרחב לשינוי.
חיים מתוך נתינת מרחב לרגשות פשוט להיות, באופן טבעי ללא חסימה או הזזה ,מטיבה ומאפשרת פחות הצפות רגשיות ויותר ויסות רגשי.
באהבה ובברכת ימים טובים,
הכותבת:
דר` דלית מאייר כירופרקטית ופסיכותרפיסטית ברוח "האקומי".
מטפלת במושב עמיקם. 052-3556594
עריכה ושיכתוב: שיר שוורץ
מנחת סדנאות כתיבה יצירתית טיפולית. עובדת בקידום פרויקטים שיקומיים
shir-schwartz.com
