בלוג

רוב שעות היום שכבה אירה במיטתה ולא הצליחה להתרומם. מדי פעם ניגשה למקרר לאכול משהו מתוק, אבל אז מיהרה לחזור למיטתה, בהתה מעט בקיר המחוספס שלידה ונרדמה.

אבל אז במפתיע, התעוררה מצלצול הנייד שלידה. זו הייתה חברה שלא ראתה זה זמן רב. החברה, ששמעה על מצבה, הביעה דאגה וביקשה להגיע לביקור.

בבת אחת, כמו במטה קסמים, השתפר מצב רוחה של אירה. היא נשאה את רגליה הכבדות לאמבט, התקלחה ואף הצליחה להתאפר מעט.

כשהגיעה החברה, עמוסה בתבשילים ומתנות, נדהמה למצוא את אירה מחייכת אליה, מפטפטת, נזכרת בדבר מה מצחיק שקרה לה פעם.

חברתה של אירה הרגישה מרומה. "זו לבטח מניפולציה", חשבה לעצמה. "היא עושה זאת רק כדי לקבל תשומת לב".

החברה הטיחה בפניה של אירה מילים קשות. "את מתנהגת כתינוקת מפונקת", הפטירה בפניה של אירה בכעס ועזבה.

מצב רוחה של אירה העכיר. היא חזרה למיטתה ולא יצאה ממנה עוד במשך ימים שלמים.

לא לכולנו יש מעגל חברים או משפחה שניתן לבקרם בחגים, אם אנחנו מאושפזים במקום כלשהו, התחושה יכולה להיות אף קשה יותר.

לקראת ראש השנה, וכדי שתרגישו אולי קצת פחות לבד, הנה כמה מקומות במדיה שניתן לכתוב בהם, לפרוק, לקבל נחמה, להכיר אנשים חדשים ולהרגיש קצת פחות לבד.

יש המון קבוצות בעולם הווירטואלי שנפתחו עבור ולמען מתמודדי נפש. השתדלנו לבחור עבורכם בקבוצות מובילות הידועות כאיכותיות במיוחד.

במשך חודשים רבים התחננה סבתה של פטרישיה דיגן, היום הכוהנת הגדולה בבריאות הנפש, אז צעירה עצובה שלקתה בסכיזופרניה, אושפזה במשך זמן רב, ולא הצליחה למצוא לעצמה תקווה, שתצא איתה יחדיו לקניות. יום יום ביקשה סבתה שתצא איתה לקניות, ופטרישיה סרבה שוב ושוב, עד שיום אחד מבלי לדעת אפילו למה, פתאום הסכימה.

במשך חודשים רבים שכבה אורית במיטה ולא הצליחה לקום ממנה. היא לא הצליחה לקום אפילו כדי לצחצח שיניים. היא לא הצליחה להיכנס למקלחת, להכין ארוחה או סתם לשבת בנחת לראות טלוויזיה. היא שכבה במיטה במשך חודשים רבים ובהתה בתקרה. היא שקעה בדיכאון עמוק ולא הצליחה לצאת ממנו. הוריה היו אובדי עצות. כל ניסיון להוציא את אורית מהמיטה להתקלח, להתלבש שלא לדבר על לצאת החוצה מהבית, נכשל. כל מה שעשו, הבאת אוכל טעים, עזרה של חברים ואפילו אנשי מקצוע לא הצליחו להוציא את אורית ממיטתה.,

לפני שיצא מאור מפתח ביתו, שמע את השכנים מלמעלה מתלחשים :"הוא שוב הולך להתאשפז?" "איזה מסכן " נדו לו בראשם.

והוא רצה לעלות קומה ולספר להם שהוא לא מסכן וגם לא מסוכן אם זה מה שהם חושבים. שהוא התאשפז כדי לטפל בעצמו, שהוא בן אדם בדיוק כמותם, רק עם קשיים נפשיים וזקוק ומבקש עזרה.

במקום זה הוא שתק. הוא יצא מדלת הבניין כשגולה ענקית תקועה בגרונו.

פיקארו אסף היום כמה כוחות חדשים. ראיתי אותו מתקרב אלי, היו לו : כוח אש, כוח להעלים אחרים וכוח לגנוב כלי נשק חשובים, הוא עוד לא אסף כוח שהופך אותו לרואה ולא נראה, שזה הכוח שאני הכי רוצה להשיג והכי מ פחד שפיקארו ישיג לפני.
בחמש וחצי שני שלחה לי ווסטאפ ארוך ומתיש. רפרפתי מהר, היא כתבה שם כמה היא מתגעגעת, כמה היא רוצה שאצא לסאלון וכאלה, בינתיים פיקארו השיג חמישים נקודות חדשות, חסרים לו לפי החישובים שלי עוד כמה אלף חמש מאוד כדי להשיג את הרואה ולא נראה. אין מצב שאני נותן לו להגיע לשם לפני.

שלום מאיה,
האמת היא שאני קצת נבוכה. לא ממש יודעת איך להתחיל. הגעתי אלייך דרך נאווה כורש, חברה של שמרית, והיא המליצה עלייך מאוד. כבר כמה שבועות אני מסתובבת כמו פורפרה, לא יודעת מה לעשות, מחפשת הצלה. ניסיתי כמה מטפלים ולא עבד, לא רוצה לדבר או לרכל מעל גבו של מישהו, אבל לדעתי זה הזיק יותר משהועיל. הבנתי שאת מתעסקת בכל הנושא הזה של... אפילו לכתוב את זה קצת קשה לי, את יודעת.

תארו לעצמכם שאתם כבר בני תשעים או מאה, טד מזמינים אתכם לתת הרצאה עבורם. זוהי ההרצאה החשובה ביותר בחייכם. מה תכתבו, מה תגידו? מהו המסר שתרצו להעביר לדורות הבאים.

לכבוד חג השבועות, אגיש כאן מידע חשוב על מוצרי חלב וגבינה. על היתרונות, `למה`, `כמה` ותתפלאו, יש גם `איך`. ושום מילה על `מו`, כי בעידן שבו יש מודעות גוברת לבריאות, ולא מדובר רק בטרנד חולף, עז היא לא מילה גסה.

ברשותכם, לא אתייחס כאן לטענות השנויות במחלוקת בנוגע להיותו גורם ליחה או לתכולת האנטיביוטיקה שיש או אין בו, מכמה סיבות. ראשית, קצרה היריעה מלהכיל. מלבד זאת, אני דוגלת תמיד בעקרונות של מתינות וגיוון, וכאשר אוכלים על פי עקרונות אלו, לגוף יש את היכולת להתמודד בצורה טובה גם עם מה שעלול להזיק לנו במידה כזו או אחרת. מעבר לכך, אם מטופל ידווח כי אינו סובל מליחה מאז הפסיק לצרוך מוצרי חלב לא אתווכח איתו כמובן. ידוע גם, כי מערכת העיכול מושפעת ממזון (וגם מסטרס בין היתר) באופן אינדיווידואלי ושונה מאדם לאדם.

בהתחלה לא הרגשתי בזה. רק פתאום מצאתי את עצמי מחוייכת וגיליתי שמתחשק לי לצחקק. כאילו עישנתי משהו. (הפסקתי כבר לפני שנים). השתלטתי על עצמי מיד והמשכנו ללכת. רק יותר מאוחר גיליתי את עניין החץ. מרגע שיצא את ביתי ידעתי שזה אבוד. אני, אני, למען השם, הפוצית הגדולה ביותר ביקום וסביבתו - מאוהבת. הוא שלי, וכל ישותי רק מתבוססת בעובדה זו. רק כשנטש את אהבתנו הטרייה, חשתי בחץ. בלילה התפתלתי מכאבים לא ברורים, בבקרים הפריעני בעבודתי, ייחלתי לנשימות עמוקות שלא באו, שבועות הלכו וחלפו, חשבתי שאני מתאוששת רק כדי לגלות שפצע חמור נפער בקרבי, והוא מגליד מעט רק בשביל להתפרץ שוב ושוב.

כמה פעמים עברתם בין מדפי הסופר ותפסה את עינכם כותרת מפתה שגרמה לכם להוסיף מוצר מזון לעגלת הקניות, רק בזכות הכותרת המבטיחה שלו? זה כנראה קורה לרובנו, כי לא תמיד יש את הזמן או המודעות להתעכב על הפרטים הקטנים, על המילים הקטנות והמספרים שעל גבי האריזות.

חוץ מלהמליץ לכם על הימנעות מאכילה מוגזמת של אוזני המן בחג הזה (כן גם את אלה מחיטה מלאה), אני כאן גם כדי לספר לכם על כמה מהכותרות האלה, ומה באמת מסתתר מאחורי כל כותרת. חשוב לי לדייק ולהבהיר, שלא מדובר פה בשקר על פי הגדרה אלא בסוג של הטעיה או הסחת הדעת של הציבור. אזכיר בהקשר זה, כי על פי חוק, חל איסור לייחס למוצרי מזון הצהרות בריאותיות על גבי האריזות. כשהתעשייה מעוניינת למכור לכם מוצר מזון מסוים, היא תדגיש אפיון מסוים שלו, אשר עשוי להיות נכון, אך למעשה לא מעיד דבר וחצי דבר על היותו בריא או מזיק לבריאותכם.