אחד הקשיים הגדולים אותם חווים אנשים פגועי נפש היא ההתמודדות עם הסטיגמה כאשר לעיתים קרובות, גם הם עצמם למרבה הצער, מתחילים להרגיש ולהאמין ולהטמיע בתוכם את אותה סטיגמה חברתית ואת התחושה שהם "לא מספיק שווים", "לא ראויים" ונידונים לחיות בשולי החברה.
לאחרונה התחלנו לקיים עם חלק מהדיירים שלנו, מפגשים קבוצתיים בנושא סטיגמה עצמית, קראנו לדיירים שלנו, וגיבשנו קבוצה גדולה של כל אותם דיירים שהרגישו צורך לשתף בתחושות שלהם כלפי עצמם, כלפי היכולות שלהם, והסטיגמה העצמית אותה הטמיעו בתוכם במהלך כל כך הרבה שנים בהם הרגישו לעיתים שונים, נבדלים, בשולי החברה. במפגש הראשון השתתפו כ 15 דיירים, שהביעו נכונות גדולה להשתתף בקבוצה, כמות המשתתפים הגדולה והאינטראקציה החיובית ביניהם, ריגשה אותנו מאוד.
את המפגש הראשון שלנו פתחנו בשני משחקי הכירות, באמצעות כדור אותו העבירו הדיירים מאחד לשני כשהמשפט הפותח היה :"השמש זורחת על..." ושמו של הדייר אליו הם מוסרים באהבה את כדור השמש הסימבולי. התרגשנו מאוד לגלות מכנה משותף שנוצר במפגש בין חלק מהדיירים שלנו, (למשל שני דיירים שגילו שבעצם גדלו באותה שכונה). לאחר הפסקת קפה קצרה, חילקנו חוברות וקראנו יחד קריאה משותפת מתוכן, תוך כדי עצירות להסברים ודיון משותף על פסקאות שונות. בכל משפט או פיסקה שכזו שנקראה בחוברת, ניתנה אפשרות לדיירים שלנו להעלות דוגמאות מחייהם האישיים, תחושותיהם, והלבטים הלא פשוטים איתם הם מתמודדים בינם לבין עצמם.
מרגש ומרטיט לב היה לראות כיצד נרתמו משתתפי הקבוצה לעזרת חבריהם, והסבירו בפתיחות ובסבלנות לחברים אחרים שלא תמיד הבינו את הכתוב, במה מדובר ואף חלקו עם הקבוצה דוגמאות מחיי היום יום שלהם. הקריאה בחוברת לוותה לעיתים גם בסיפורים אישיים שחלקו אתנו באומץ ובפתיחות רבה חלק ממשתתפי הקבוצה.
אחד הדברים שהורגשו כבר בתחילת המפגש, היה עד כמה הדיירים שלנו חווים את אותה סטיגמה עצמית שמקובעת ומושרשת בתוכם כל כך. "אולי החברה סביבי צודקת לגבי", אמר לנו אחד הדיירים, " אני באמת חולה, ולכן לא יכול לעבוד ".
הפתעה נעימה ומרגשת הייתה לנו במפגש, כשאחד הדיירים שלנו התגלה פתאום כבעל יכולת ורבלית מאוד מאוד טובה, שלא באה לידי ביטוי קודם. המפגש אפשר לו לבטא ולהוציא החוצה את מי שהוא, ולתת לנו הזדמנות להכיר צדדים אחרים שלו, זאת בשל האווירה הטובה, והתחושה שניתנה לו שאפשר לדבר על הכל ללא שיפוטיות ובתחושה של הקשבה, הכלה וקבלה.
המשתתפים בקבוצה יצאו מהמפגש בתחושה מאוד טובה ובציפייה למפגשי ההמשך, הלבטים שהיו להם בתחילת המפגש נמוגו והם הביעו רצון גדול להמשיך במפגשים, ולקבל כלים מהקבוצה שיעזרו להם להתבטא, להשמיע את תחושותיהם ואת קולם, וכן לנסות וללמוד ולקבל כלים כיצד להתמודד טוב יותר מול הסטיגמה העצמית, שמושרשת כל כך בתוכם.
אנו מחכות למפגשים הבאים בהתרגשות ובתקווה רבה שעוד דיירים יצטרפו אלינו לקבוצה וישמיעו גם הם צפונות ליבם ואת קולם ויקבלו כלים חדשים כיצד להתמודד, לחזק את כוחם ואמונתם ביכולותיהם ולקרוא תיגר כלפי הדימוי העצמי וסטיגמה שנטמעו בתוכם.
בחודש מאי 2024 קידום פרויקטים שיקומיים קיימה הכשרה קצרה בנושא "(כמעט) כל מה שחשוב לדעת על קנביס" בשיתוף פעולה פורה וכחלק מקשרי עבודה משמעותיים עם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, משרד הבריאות- המחלקה לטיפול בהתמכרויות ואילס"ם.
תראי את הידיים שלי, היא אומרת במבוכה, מפשילה שרוולים. על זרועותיה וגב כף ידה, כתמים אדומים. זה מהשטיפות, היא לוחשת. בתקופת הקורונה זה כמעט היה הסוף שלי. שטפתי בלי הכרה. גם היום אני לא יכולה להפסיק.
מאניה דיפרסיה, הידועה גם כדיכאון דו-קוטבי, היא אחת מהפרעות הנפש המורכבות והמשמעותיות ביותר. אנשים המתמודדים עם ההפרעה הזו חווים תנודות חדות במצבי הרוח, שיכולות לנוע בין אנרגיה גבוהה והתלהבות בלתי מרוסנת לבין עצב עמוק וחוסר תקווה. עידית, אישה בשנות ה-30 לחייה, חוותה את התנודות האלו בעוצמה רבה. הסיפור שלה ממחיש את המאבק היומיומי אך גם את הכוח וההתמודדות שנדרשים כדי לחיות חיים מלאים ומשמעותיים למרות האתגרים.
בני המשפחה ואחרים משמעותיים הם הגורם הקבוע והמשמעותי ביותר המלווה את האדם המתמודד עם מגבלה פסיכיאטרית ולעיתים קרובות גם המטפל העיקרי. לרוב המשפחה היא היחידה שתלווה את האדם לאורך חייו ברגעים היפים והשמחים וברגעים הקשים והכואבים.
