או שאולי אתם זוכרים רק את השנים האחרונות? הבכי הבלתי פוסק, הצעקות של אבא שיזמינו אמבולנס, הטיולים שלי אתכם לא לטבע הפעם, לחנויות בהן הייתי קונה לכם כמעט את כל החנות, ואתם הייתם מתחננים: אמא די, תפסיקי, יש לנו הכל בבית. כבר לא צריך כלום. אולי אתם זוכרים שנאלצנו לעבור לדירה קטנה של 2 חדרים, אחרי שאכלתי את כל הכסף שהיה לנו? את אבא מרוגז, כעוס, לא מתקשר. יושב בסלון ובוהה באיזה משחק כדורגל בשתיקה?
האם אתם זוכרים אותי מנקה את הבית בטירוף ולא יכולה להפסיק? מתחרפנת מכל כתם על הרצפה שלא הצלחתי להוריד? נעלמת לשעות שלמות וחוזרת אחר כך עם הדי אלכוהול ושקיות מלאות קניות, בגדים, אוכל, פיצפקס שלא היינו צריכים באמת.
ואולי, אולי אתם זוכרים את התקופה שבאה אחר כך, את הבכי, העצב, השכיבה במיטה, אבא מתחנן שאקום, מיליון טלפונים ושיחות לפסיכיאטרים ופסיכולוגים על התרופה ההיא והתרופה הזו, על חדרי מיון ומחלות כרוניות.
האם הבנתם אז בשלב הזה מה קורה לי? סביר להניח שלא, כי גם אני לא הבנתי ולא ידעתי להסביר. לא סיפרתי לכם כלום, גם לא על האנשים התמוהים שהתרועעתי איתם בימי הקניות המטורפים, על כך שנשכבתי יום אחד על פסי הרכבת כדי לגמור עם הכל, כדי שאולי אוכל לפנות מקומי לאם אחרת שאבא יכול להכיר, אישה אחרת, שפויה, שמתעוררת לעבודה בבוקר, חוזרת לקחת אתכם מהצהרונים, מכינה אוכל, משחקת איתכם, לא אוכלת את הכסף של משק הבית על אלכוהול, לא מנקה את הבית במשך שעות ומתעצבנת מכל פיסת לכלוך או ניירות זרוקים.
ואז נעלמתי לכם. לא ממש נעלמתי, הגעתי הביתה מדי פעם, אבל אתם לא הבנתם לאן אני הולכת כל הזמן ולמה אני גם ישנה שם. איך יכול להיות שאמא בבית חולים, כשאתם רואים את אמא שלכם בריאה לגמרי, הולכת, יושבת, מדברת. שום רגל לא הייתה גבוסה, לא היו פצעים בשום מקום. אז אולי בראשכם חשבתם שמצאתי תירוץ לעזוב אתכם.
אתם לעולם לא תדעו איזה מחיר הטיפול הזה גבה ממני. כמה רציתי להחלים ולהיות חזרה אתכם ועם אבא ומנשה החתול וכמה רציתי שוב את התקופה הנפלאה הזו של הטיולים בטבע, כמה ייחלתי שוב לשמוע את הצחוק שלכם, את התביעות הקטנות, את המריבות בינכם את ה"אמא תגידי לו".
חייתם בבית מואר, מוקף אהבה, ופתאום הכל נגמר. לעולם לא תדעו שנכנסתי לקזינו והימרתי על הכל. לעולם לא תדעו שהימרתי גם על הבית שלכם ושנאלצתי לפתוח את תכניות החיסכון שלכם כדי לשלם את החובות.
הגשם נפסק קצת. מחר יקומו החיפאים, כל אחד לעבודתו. אחר צהריים יחזרו הביתה לבשל ולעשות אוכל לילדים. אם הם ינקו את הבית, זה יהיה רק למשך שעה שעתיים מקסימום 4. הם לא יעשו זאת יותר. הם לא יצעקו ויתמוטטו בגלל כתם על הקיר שלא יורד עם ספוגית הפלא, או יגרדו במשך שעות את המשטח שליד הכיור כי למרות הצחצוחים לא ייראה להם נקי לעולם. הם לא ירוצו למלא לוטו באלפי שקלים או לעבור בחנויות ולקנות כל מה שיש בסייל וגם מה שהם יידעו שלעולם לא ילבשו.
איך אוכל להוכיח לכם שאני חולה? איך אצליח? איך תבינו? הרי חיצונית אין לאמא שום דבר.
אני רואה לפעמים את המבטים שלכם בודקים אותי מלמטה למעלה. אני רואה את הבעת האכזבה והכעס על פניכם. אין שברים, אין פצעים, אין דם. אמא המציאה שהיא חולה כדי לא להיות איתנו יותר. היינו קשים מדי כנראה, הכבדנו עליה יותר מדי.
כשאני מגיעה הביתה אתם כבר לא מעיזים לריב כמו פעם, אתם נחמדים מדי, אוכלים כל מה שאני מבשלת למרות שלא טעים לכם, מעיפים מבט באבא שמביט בי בציפיה: מסמן לעצמו את ההתקף הבא ומה יצטרך לעשות כשזה יקרה.
איך אצליח להסביר לכם שכל מה שעשיתי לא היה אני, לא הייתי מי שאני, המחלה הארורה הזו בתוכי גרמה לי לקחת מכם את אמא שלכם. המחלה האיומה זו הכריחה אותי לוותר על חדרי הילדות שלכם ולעבור לבית דירות קטן וצר.
אם אבקש מכם סליחה האם תסלחו? האם יבוא יום ותבינו שלא כל מחלה מתחילה ונגמרת בפצעים ובגבס? שיש מחלות שלא רואים חיצונית, שמשתוללות בנפש והופכות את האנשים לצללים כהים וקודרים של מי שהיו פעם?
יום יבוא ואצליח להביס אותה אהובים שלי, אני נלחמת בה עכשיו בשבילכם. גייסתי את כל כוחותיי כדי להזמינה לקרב, נושאי כלי הם הורי, הסבים האהובים שלכם, אבא שלכם הנפלא והמסכן, אחיותיי ומשפחתי. כולם התגייסו ועמדו לצידי כדי להילחם בזוועה הזו שפשטה בנפשי ולקחה ממני את עצמי, ומכם את אמכם.
ואז, כשאהיה חופשיה שוב, נוכל לחזור לטייל בטבע, לארגן קמפינגים ולריב על שקי השינה, אתם תמשיכו להתלונן בפני אחד על השני ולצעוק: אמא תגידי לו, אני אמצא עבודה חדשה ואחזיר את כל הכסף שלקחה המחלה שלי מכם.
הגשם נפסק כליל, אבל אני עוד ברחוב, חוששת להגיע הביתה. חוששת מהפחד והייאוש בעיניו של אבא, מהדאגה בעינכם ומהנסיון שלכם להיות הילדים הכי טובים בעולם, חוששת לראות שוב את הכתמים על השולחן, הרצפה, בשירותים ובכל מקום. משפחה במצור.
עורכת שיר שוורץ מנחת סדנאות כתיבה אינטואיטיבית לפגועי נפש. עובדת בקידום פרויקטים שיקומיים המתמחה במתן שירותי שיקום למתמודדים עם מחלות נפש סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, דיכאון, OCD, פיצול אישיות, הפרעה דו קוטבית.
