אני לא יכולה להבטיח לך שלא אומר לך ללכת שוב, אין לי שום יכולת להבטיח לך שאחיה איתך עד שהמוות יפריד ביננו, כי מדי פעם יש לי נוהג קלוקל כזה, למות עוד בעודי בחיים. אני לא יכולה להבטיח לך שמחר פרחי אביב יפרחו ונצא לטייל בשביל ירקרק שטוף שמש, מלא עצי פרי.
אני לא יכולה להבטיח לך שלמרות שתעשה הכל נכון, שתמשיך להיות עוגן, תמיכה, מכיל, אוהב ומלא חמלה וסליחה, אני לא אמשיך להכאיב לך ולעשות הכל כדי לפגוע בך כדי שתתן לי סוף סוף ללכת ולהתייסר לבדי בלי להכאיב לך.
איך אבטיח לך להישאר לנצח, כשבגללי מאדם אופטימי ושמח תהפוך איש כל כך עצוב. אכול ייסורים ואשמה?
אני לא יכולה להבטיח שתמיד ארצה בקירבתך כשכל נשימה שלך באותם ימי חורף כשנפשי שוב עולבת בי, מבלבלת כל כך.
אולי מחר אצליח סוף סוף? אצליח להדוף אותך שהפעם באמת תפגע ותמחק אותי סוף סוף מליבך? תערוך לי קבורה מהודרת תזמין ללוויה את כל קורבנות עברי, להקת המקוננות תצהל צהלולי שמחה: "קולולולו, קולולולו, קול ששון וקול שמחה, הפעם היא באמת הלכה".
האם יצר ההרס שלי שוב יכניע אותנו? ומי ינצח במלחמה הארורה הזו? הוא או אתה? בימי סערה, מתעוררת בי תשוקה לצאת החוצה, לרחוב ריק וקר, לתת לגשם להרטיב את בגדי, ולצעוק לך לפני שהגשם יטביע אותי: "לך מפה כבר, מהר, מהר, לפני שאדביק גם אותך".
כשהסערה חולפת גם אז אני מתאווה לצאת לרחוב בשמלה פרחונית קצרה, לעמוד מולך כשברכיי רועדות מאימה ותשוקה, אניח סוף סוף לשמש לגעת בנו, לדגדג בעורפנו בחיבה, אצעק לך מתוך תהומות נפשי: "אני אוהבת אותך. אתה שומע? אני אוהבת אותך".
בחודש מאי 2024 קידום פרויקטים שיקומיים קיימה הכשרה קצרה בנושא "(כמעט) כל מה שחשוב לדעת על קנביס" בשיתוף פעולה פורה וכחלק מקשרי עבודה משמעותיים עם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, משרד הבריאות- המחלקה לטיפול בהתמכרויות ואילס"ם.
תראי את הידיים שלי, היא אומרת במבוכה, מפשילה שרוולים. על זרועותיה וגב כף ידה, כתמים אדומים. זה מהשטיפות, היא לוחשת. בתקופת הקורונה זה כמעט היה הסוף שלי. שטפתי בלי הכרה. גם היום אני לא יכולה להפסיק.
מאניה דיפרסיה, הידועה גם כדיכאון דו-קוטבי, היא אחת מהפרעות הנפש המורכבות והמשמעותיות ביותר. אנשים המתמודדים עם ההפרעה הזו חווים תנודות חדות במצבי הרוח, שיכולות לנוע בין אנרגיה גבוהה והתלהבות בלתי מרוסנת לבין עצב עמוק וחוסר תקווה. עידית, אישה בשנות ה-30 לחייה, חוותה את התנודות האלו בעוצמה רבה. הסיפור שלה ממחיש את המאבק היומיומי אך גם את הכוח וההתמודדות שנדרשים כדי לחיות חיים מלאים ומשמעותיים למרות האתגרים.
בני המשפחה ואחרים משמעותיים הם הגורם הקבוע והמשמעותי ביותר המלווה את האדם המתמודד עם מגבלה פסיכיאטרית ולעיתים קרובות גם המטפל העיקרי. לרוב המשפחה היא היחידה שתלווה את האדם לאורך חייו ברגעים היפים והשמחים וברגעים הקשים והכואבים.