קבוצת פרויקטים שיקומיים פיתחה בשנים האחרונות שירותי שיקום והחלמה ייחודיים עבור אוכלוסייה שמתמודדת עם תחלואה כפולה (תחלואה נפשית בשילוב מחלת ההתמכרות). אוכלוסייה זו, שנותרה במהלך שנים רבות ללא מענה זוכה כעת בהכרה ובמענה הולם ומותאם לצרכיה הייחודיים.
המסגרות והשירותים בחברה נולדו מתוך אמונה ביכולת של אוכלוסייה זו ובזכותה לקבל בית חם, הזדמנות "לעלות על דרך" ולהצליח בתהליך שיקומי מקדם, המכיר בקשיים השונים הנובעים מהתמודדות עם התחלואה הכפולה.
מסגרות ושירותים אלו הינם פורצי דרך בתחום,ומגדירים מתודות טיפוליות חדשניות, המבוססות על ידע וניסיון שנצברו במהלך שנים רבות.
מטרתנו היא לתת הזדמנות אמיתית למתמודדים מתוך ערכים של נתינה ואהבה לאנשים, ולאפשר להם ליצור חזון עבור עצמם, תקווה ומשמעות. קבוצת פרויקטים שיקומיים שמה לה למטרה להיות מובילה בתחום התחלואה הכפולה, ליצור, ליזום, להיות יצירתית ומקצועית ולהעלות מודעות לתחום התחלואה הכפולה בקהילה ובקרב גורמים מקצועיים משפיעים.
אודות הצוות: צוות השירות שהוכשר ללוות את המתמודדים במסגרות אלו, מיומן ומקצועי והתמחה בתחום ההתמכרויות, לצד העבודה בתחום בריאות הנפש. בצוות ההדרכה משולבים מכורים נקיים אשר מביאים עולם ידע וניסיון אישי ומקצועי רב.
מי זכאי לשירות: מי שאושר בוועדת סל שיקום לשירות זה והינו לאחר תקופת "ניקיון " משימוש בחומרים ממכרים.
מאניה דיפרסיה, הידועה גם כדיכאון דו-קוטבי, היא אחת מהפרעות הנפש המורכבות והמשמעותיות ביותר. אנשים המתמודדים עם ההפרעה הזו חווים תנודות חדות במצבי הרוח, שיכולות לנוע בין אנרגיה גבוהה והתלהבות בלתי מרוסנת לבין עצב עמוק וחוסר תקווה. עידית, אישה בשנות ה-30 לחייה, חוותה את התנודות האלו בעוצמה רבה. הסיפור שלה ממחיש את המאבק היומיומי אך גם את הכוח וההתמודדות שנדרשים כדי לחיות חיים מלאים ומשמעותיים למרות האתגרים.
בני המשפחה ואחרים משמעותיים הם הגורם הקבוע והמשמעותי ביותר המלווה את האדם המתמודד עם מגבלה פסיכיאטרית ולעיתים קרובות גם המטפל העיקרי. לרוב המשפחה היא היחידה שתלווה את האדם לאורך חייו ברגעים היפים והשמחים וברגעים הקשים והכואבים.
בחודש מאי 2024 קידום פרויקטים שיקומיים קיימה הכשרה קצרה בנושא "(כמעט) כל מה שחשוב לדעת על קנביס" בשיתוף פעולה פורה וכחלק מקשרי עבודה משמעותיים עם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, משרד הבריאות- המחלקה לטיפול בהתמכרויות ואילס"ם.
תראי את הידיים שלי, היא אומרת במבוכה, מפשילה שרוולים. על זרועותיה וגב כף ידה, כתמים אדומים. זה מהשטיפות, היא לוחשת. בתקופת הקורונה זה כמעט היה הסוף שלי. שטפתי בלי הכרה. גם היום אני לא יכולה להפסיק.