איני יודעת באיזה שלב אתם נתונים בחייכם. האם אתם מתמודדים עם מכשול כלשהו? כאב? נתונים במאבק או מלחמה?
אתם לחלוטין רשאים להתרחק מכל מי שלא מקבל אתכם כמות שאתם, שלא מקשיב לקולכם. מנסה לשנות אתכם, לא מסוגל לאהוב אתכם כשדעותיכם נוגדות לשלו. אתם רשאים להתעלם מאלו שירצו לחזור ולקשט את ראשם בנזרי פרחי פגיעותכם. מותר לכם להביט קדימה ולא לאחור כמו אשת לוט הקפואה, להעלים מחייכם כל מי שאי פעם זרע בכם זרעי כעס, אימה ופחד. כל מי שאי פעם נהג בכם ללא חמלה. לאדם אחד בלבד שנמצא בחייכם הייתי מבקשת מכם לתת צ`אנס נוסף.
ייתכן שכעסתם עליו לאורך תקופות ארוכות, לעיתים נהגתם בו ללא חמלה. האשמתם אותו בדברים שונים ולא תמיד בצדק, הוא ביקר אתכם ללא הפסק, ואתם בתמורה פגעתם בו וייתכן שלעיתים אף קרה וחשבתם עליו דברים קשים וכואבים. אנא, פיתחו לו את הדלת חזרה. הוא לא באמת התכוון לעשות לכם רע, הוא לא ידע איך להתקרב אליכם, תנו לו עוד צ`אנס. הוא כל כך רצה לאהוב אתכם, ולא תמיד ידע.
איני מתכוונת לבני זוגכם, משפחתכם, חבריכם. איני מתכוונת בדברי אפילו לילדיכם. אני מתכוונת לאיש או אישה עמם אתם מנהלים את מערכת היחסים הראשונית שלכם, הקדמונית והכי חשובה. אני מתכוונת למערכת היחסים החשובה והקדומה ביותר בחייכם : שלכם עם עצמכם
ממש כשם שקל לכם לחמול, לסלוח, לתת אהבה למשפחתכם, יקיריכם, ילדיכם וחבריכם כשהם נמצאים במצוקה, ממש כשם שאתם תמיד מצליחים לומר להם תמיד את אותה מילת עידוד ונחמה, להזכיר להם כמה הם שווים, טובים, חשובים ונחוצים, אל תשכחו לזרוק מדי פעם משפט נחמד ומכיל גם לעצמכם כשאתם מתאמצים או משיגים משהו חשוב, כשאתם עצובים וזקוקים לעידוד, זרקו מילה של חמלה וסליחה גם כשאתם מלאים ברגש אשמה, כשתתחילו להגיד לומר לעצמכם לפחות מילה אחת טובה ביום, אולי תזכו מחדש באהבתו של אדם חשוב מאוד בחייכם. אתם עצמכם.
בשלהי גיל ארבעים, שוב חציתי את כבישי נפשי כשאני לא מבחינה בתמרורי ה"עצור" שבדרך, או באיש האדום שהקיא נוזל סרוטונין עכור מהאמיגדלה המתנפחת במוחי, צועק לי שוב ושוב: "אסור לחצות, אסור לחצות". אילו רק הייתי יודעת שהאדס מלך השאול כבר מתקרב אלי במרכבתו החשוכה, אילו רק הייתי מקשיבה...
סביר להניח שבעברי, אם הייתי צריכה לתאר את מערכת היחסים שלי עם עצמי בפייסבוק הייתי רושמת: "זה מסובך"..היום אני יכולה להניח שהייתי רושמת משהו כמו :"נמצאת בזוגיות טובה". ואולי אולי אם יהיה לי אומץ גם אוסיף: והן חיות יחדיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה
.הכותבת שיר שוורץ מנחת סדנאות כתיבה אינטואיטיבית לפגועי נפש. עובדת בקידום "פרויקטים שיקומיים" המתמחה במתן שירותי שיקום למתמודדים עם הפרעות פסיכיאטריות כגון סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, דיכאון, OCD, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעה דו קוטבית.
בחודש מאי 2024 קידום פרויקטים שיקומיים קיימה הכשרה קצרה בנושא "(כמעט) כל מה שחשוב לדעת על קנביס" בשיתוף פעולה פורה וכחלק מקשרי עבודה משמעותיים עם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, משרד הבריאות- המחלקה לטיפול בהתמכרויות ואילס"ם.
תראי את הידיים שלי, היא אומרת במבוכה, מפשילה שרוולים. על זרועותיה וגב כף ידה, כתמים אדומים. זה מהשטיפות, היא לוחשת. בתקופת הקורונה זה כמעט היה הסוף שלי. שטפתי בלי הכרה. גם היום אני לא יכולה להפסיק.
מאניה דיפרסיה, הידועה גם כדיכאון דו-קוטבי, היא אחת מהפרעות הנפש המורכבות והמשמעותיות ביותר. אנשים המתמודדים עם ההפרעה הזו חווים תנודות חדות במצבי הרוח, שיכולות לנוע בין אנרגיה גבוהה והתלהבות בלתי מרוסנת לבין עצב עמוק וחוסר תקווה. עידית, אישה בשנות ה-30 לחייה, חוותה את התנודות האלו בעוצמה רבה. הסיפור שלה ממחיש את המאבק היומיומי אך גם את הכוח וההתמודדות שנדרשים כדי לחיות חיים מלאים ומשמעותיים למרות האתגרים.
בני המשפחה ואחרים משמעותיים הם הגורם הקבוע והמשמעותי ביותר המלווה את האדם המתמודד עם מגבלה פסיכיאטרית ולעיתים קרובות גם המטפל העיקרי. לרוב המשפחה היא היחידה שתלווה את האדם לאורך חייו ברגעים היפים והשמחים וברגעים הקשים והכואבים.
