א` היתה תמיד ילדה שקטה וביישנית. כבר מגיל צעיר חששה ממצבים חברתיים והעדיפה להישאר בבית ולשחק במשחקי מחשב מאשר לצאת ולפגוש חברים. כשהגיעה לתיכון, החרדה החברתית שלה רק החמירה. היא חששה לדבר בכיתה, להציג עבודות בפני הכיתה ואפילו לשבת עם חברים בהפסקות. המצב הגיע לשיאו כאשר א` הייתה צריכה להציג פרויקט גדול בפני כל הכיתה. היא לא הצליחה לישון בלילה שלפני, ובבוקר לפני ההצגה הרגישה בחילה ודפיקות לב מהירות. כשהגיע תורה להציג, קפאה, התאבנה, לא הצליחה להוציא מילה.
מהי חרדה חברתית?
חרדה חברתית או, פוביה חברתית היא הפרעת חרדה המאופיינת בפחד עז ומתמשך ממצבים חברתיים או ממצבי ביצוע מול אחרים. אנשים הסובלים מחרדה חברתית חוששים כי יתנהגו באופן משפיל או מביך, יבוקרו או יישפטו לשלילה על ידי הזולת.
הסימפטומים כוללים: פחד משיפוטיות וביקורת. הימנעות מאינטראקציות חברתיות. תחושות פיזיות כמו דפיקות לב מהירות, מתח בשרירים, סחרחורת וקושי לנשום. הפרעה זו יכולה להשפיע על איכות החיים, אך קיימים טיפולים יעילים כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ותרופות.
כיצד ניתן להתמודד עם חרדה חברתית
טיפול קבוצתי מונחה קיימות כיום קבוצות טיפוליות מקוונות ולא מקוונות המאפשרות לאדם הסובל מחרדה חברתית להתנסות במפגש עם אחרים בליווי של הנחייה מקצועית ואמפתית. זוהי לדעתי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חרדה חברתית אך כמובן שקיימים טיפולים ודרכים נוספות.
טיפול התנהגותי (CBT): טיפול זה מתמקד בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים. המטופל לומד להתמודד עם מצבים חברתיים בצורה הדרגתית ומבוקרת. תרופות: ישנן תרופות נוגדות חרדה ודיכאון שיכולות לסייע בהפחתת הסימפטומים של חרדה חברתית. חשוב להתייעץ עם רופא לפני התחלת טיפול תרופתי. טיפול קבוצתי: כפי שציינתי לעיל אפקטיבי ביותר. השתתפות בקבוצות תמיכה או טיפול קבוצתי יכולה לסייע להפחתת תחושת הבדידות ולספק תמיכה לאנשים שחווים מצבים דומים. טכניקות הרפיה: תרגול יוגה, מדיטציה, נשימות עמוקות וטכניקות הרפיה אחרות יכולות לסייע בהפחתת מתח וחרדה. חשיפה הדרגתית: חשיפה הדרגתית למצבים חברתיים מאיימים יכולה לסייע בהפחתת הפחד והחרדה הקשורים אליהם. שינויים באורח החיים: שמירה על אורח חיים בריא, הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה ושינה מספקת, יכולים לסייע בשיפור המצב הנפשי הכללי.
פוסט לעמוד אוהדים
ולפתע הדופק מואץ, הפנים מתלהטות, הפה מגמגם. האנשים מסביב נראים מטושטשים. התקף חרדה. רק שלא ישפטו אותי, שלא יצחקו עלי
אז מהי חרדה חברתית? כיצד היא מתבטאת? איך ניתן להתמודד איתה? ארגונים שונים כמו רקפת למשל, מנסים לתת מענה דרך קבוצות טיפוליות ועוד
מאניה דיפרסיה, הידועה גם כדיכאון דו-קוטבי, היא אחת מהפרעות הנפש המורכבות והמשמעותיות ביותר. אנשים המתמודדים עם ההפרעה הזו חווים תנודות חדות במצבי הרוח, שיכולות לנוע בין אנרגיה גבוהה והתלהבות בלתי מרוסנת לבין עצב עמוק וחוסר תקווה. עידית, אישה בשנות ה-30 לחייה, חוותה את התנודות האלו בעוצמה רבה. הסיפור שלה ממחיש את המאבק היומיומי אך גם את הכוח וההתמודדות שנדרשים כדי לחיות חיים מלאים ומשמעותיים למרות האתגרים.
בני המשפחה ואחרים משמעותיים הם הגורם הקבוע והמשמעותי ביותר המלווה את האדם המתמודד עם מגבלה פסיכיאטרית ולעיתים קרובות גם המטפל העיקרי. לרוב המשפחה היא היחידה שתלווה את האדם לאורך חייו ברגעים היפים והשמחים וברגעים הקשים והכואבים.
בחודש מאי 2024 קידום פרויקטים שיקומיים קיימה הכשרה קצרה בנושא "(כמעט) כל מה שחשוב לדעת על קנביס" בשיתוף פעולה פורה וכחלק מקשרי עבודה משמעותיים עם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, משרד הבריאות- המחלקה לטיפול בהתמכרויות ואילס"ם.
תראי את הידיים שלי, היא אומרת במבוכה, מפשילה שרוולים. על זרועותיה וגב כף ידה, כתמים אדומים. זה מהשטיפות, היא לוחשת. בתקופת הקורונה זה כמעט היה הסוף שלי. שטפתי בלי הכרה. גם היום אני לא יכולה להפסיק.