דניאל איבדה את בעלה במבצע חרבות ברזל הכאב היה עצום וכלל גם תחושת ריקנות שלא ידעה כיצד להתמודד איתה. היא ניסתה לחזור לשגרה, אך כל דבר הזכיר לה את בעלה ואת האובדן.
עם הזמן, דניאל הבינה שהאבל הוא חלק ממנה ושלא ניתן להעלים אותו. היא החלה להשתתף בקבוצות תמיכה ולשתף את סיפוריה עם אחרים שחוו אובדן דומה. דרך השיחות והמפגשים, היא מצאה נחמה והבנה שהיא לא לבד במסע הזה.
דניאל גם התחילה לכתוב יומן שבו תיארה את רגשותיה וזיכרונותיה. הכתיבה עזרה לה לעבד את הכאב ולמצוא משמעות חדשה בחייה. היא גילתה שהאבל יכול להיות גם מקור לצמיחה אישית ולחיזוק הקשרים עם האנשים היקרים לה.
היום, היא ממשיכה לחיות עם האבל, הכאב עדיין שם. מלווה תמידי בחייה אך היא למדה לשלב אותו בחייה בצורה שמאפשרת לה לצמוח ולהתפתח. היא מצאה דרכים חדשות להנציח את זכרו של בעלה ולהמשיך הלאה, תוך שמירה על הזיכרונות היקרים לה.
אובדן הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, אך ההתמודדות עם האבל היא חוויה אישית ומורכבת. כל אחד מאיתנו חווה את האבל בצורה שונה, ואין דרך אחת נכונה להתמודד עם הכאב. האבל יכול להיות תהליך ארוך ומפותל, מלא בעליות ומורדות, ולעיתים נראה שאין לו סוף ברור.
האבל הוא תהליך אישי ומורכב, אך הוא גם יכול להיות הזדמנות לצמיחה והתפתחות. חשוב לזכור שאין דרך אחת נכונה להתמודד עם האובדן, וכל אחד מאיתנו עובר את המסע הזה בקצב ובדרך שלו. התמיכה מהסביבה והיכולת למצוא משמעות בתוך הכאב יכולים לסייע לנו לצמוח ולהתחזק מתוך האבל.
אבל יכול להיות להיות תהליך קשה ומורכב. בימים אלה, כשמדינה שלמה מתמודדת עם כאב ואובדן הנה כמה דרכים שעשויות לעזור לכם להתמודד:
תנו לעצמכם זמן: כל אחד מתמודד עם אבל בקצב שלו. אין דרך נכונה או לא נכונה להתאבל.
שתפו את רגשותיכם: דברו עם חברים, משפחה או מטפל מקצועי על מה שאתם מרגיש.ים
שמרו על עצמכם: הקפידו לאכול טוב, לישון מספיק ולעסוק בפעילות גופנית.
מצאו דרכים לזכור: כתיבה, יצירה או פעילויות אחרות יכולות לעזור לכם לזכור את האדם שאיבדתם.
הצטרפו לקבוצת תמיכה: לפעמים, שיחה עם אנשים שעוברים חוויות דומות יכולה להיות מאוד מועילה.
אם אתם מרגישים שאתם זקוקים לעזרה נוספת, אל תהססו לפנות למטפל
מאניה דיפרסיה, הידועה גם כדיכאון דו-קוטבי, היא אחת מהפרעות הנפש המורכבות והמשמעותיות ביותר. אנשים המתמודדים עם ההפרעה הזו חווים תנודות חדות במצבי הרוח, שיכולות לנוע בין אנרגיה גבוהה והתלהבות בלתי מרוסנת לבין עצב עמוק וחוסר תקווה. עידית, אישה בשנות ה-30 לחייה, חוותה את התנודות האלו בעוצמה רבה. הסיפור שלה ממחיש את המאבק היומיומי אך גם את הכוח וההתמודדות שנדרשים כדי לחיות חיים מלאים ומשמעותיים למרות האתגרים.
בני המשפחה ואחרים משמעותיים הם הגורם הקבוע והמשמעותי ביותר המלווה את האדם המתמודד עם מגבלה פסיכיאטרית ולעיתים קרובות גם המטפל העיקרי. לרוב המשפחה היא היחידה שתלווה את האדם לאורך חייו ברגעים היפים והשמחים וברגעים הקשים והכואבים.
בחודש מאי 2024 קידום פרויקטים שיקומיים קיימה הכשרה קצרה בנושא "(כמעט) כל מה שחשוב לדעת על קנביס" בשיתוף פעולה פורה וכחלק מקשרי עבודה משמעותיים עם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, משרד הבריאות- המחלקה לטיפול בהתמכרויות ואילס"ם.
תראי את הידיים שלי, היא אומרת במבוכה, מפשילה שרוולים. על זרועותיה וגב כף ידה, כתמים אדומים. זה מהשטיפות, היא לוחשת. בתקופת הקורונה זה כמעט היה הסוף שלי. שטפתי בלי הכרה. גם היום אני לא יכולה להפסיק.
