מאמרים וכתבות
יצירת קשר
קוד אבטחה:

מאמרים וכתבות

מציג 17 עד 32 מתוך 210 נושאים.
« 1 2 3 4 5 »

התיאוריה של קליין (1921) על הלא מודע התמקדה ביחסים בין האם-תינוק ולא אב-תינוק, שהיווה השראה למושגים המרכזיים של אסכולת יחסי אובייקט בתוך הפסיכואנליזה. קליין הדגישה את החשיבות של 4 או 6 החודשים הראשונים לאחר הלידה.


ראה מידע נוסף..

השיפוטיות והביקורת שאנשים נותנים לעצמם יכול להביא לתחושת חוסר ערך עצמי. תחושת כישלון, עצב, ייאוש.


אנשים ששופטים את עצמם, עלולים להרגיש רע עם עצמם, בלתי ראויים.


עמדה כזו עלולה להוביל להתנהגות לא מסתגלת


הצעה: ניתן להחליף את השיפוטיות על עצמי, לתיאור האירוע שהתרחש.

תיאור מאפשר נקודת מבט רחבה יותר תוך התייחסות למהות, מבלי למהר לסווג זאת תחת תווית של טוב או רע, נכון או לא נכון.


ראה מידע נוסף..

כשמדברים את המילה מיינדפולנס או קשיבות, אנו מיד רואים תמונה של מזרן בחורש נעים או ליד הים, ישיבה מזרחית, עצימת עיניים, נשימות ותרגול. זה כמובן חלק מהתרגול, אבל כדאי לדעת שקשיבות היא היכולת לחוות את מה שקורה סביבנו, כאן ועכשיו בכל זמן ומועד. , בים, עם ילדים, בהמולה רועשת בקניון ובכל מקום אחר.


קשיבות יכולה לעזור ולהקל על חרדה, דאגות, מצבי לחץ ודחק וקשיים בויסות.


ראה מידע נוסף..

רבים מאיתנו סבורים בטעות שחוסן נפשי הוא נחלתם של אנשים עמידים לכל רוח. למעשה חוסן נפשי הוא היכולת לאסוף את עצמנו בכל מצב. לקום גם כשהרגליים רועדות ולהחליט להמשיך ללכת.



שני אבות ישבו בגן שעשועים והביטו בבנותיהן שהשתעשעו על הנדנדה.


"זו הבת שלך", שאל אב אחד את השני, כשהוא מצביע על בתו. "זו שנופלת כל הזמן"?


"לא," השיב האב השני, "הבת שלי זו זו שקמה כל פעם מחדש".


ראה מידע נוסף..

"דיכאון ריאליסטי`` הוא מונח המתאר מצב רוח מבוסס על ריאליות קשה ובולטת, עם התחשבות במצבים או באירועים שאינם באמת טובים


מ` הגיע לטיפול יום, עם עיניים כבויות ועצב גדול. אני מדוכדך, סיפר. אולי אני סובל מדיסתימיה (דיכאון קל שניתן לתפקד בו אבל נמשך לאורך זמן רב). אני רואה הכל. את הסבל, הכאב, הבדידות של בני האדם. לא רק את זה שלי, אני רואה הכל בעולם כמות שהוא. לא יודע לייפות, שקר לעצמי שהכל בסדר ביקום.


אני עצוב, מדוכא. לא מצליח למצוא תקווה.


ראה מידע נוסף..

חדשות לבקרים נפתחות בישראל פעילויות חדשות מבורכות לזכאי סל שיקום: סדנאות, הרצאות, הכשרות מקצועיות, ואף מוקדי חירום שונים. במדור חודשי חדש זה נשמח לעדכן בשירותים ובמיזמים חדשים בתחום בריאות הנפש.

אז קדימה, בואו ונערוך יחדיו סיבוב קצר על המתרחש בתחום בריאות הנפש ברחבי הארץ כיום.


ראה מידע נוסף..

"עמוק עמוק בתוך הגוף שוכנת לה הנפש, איש לא ראה אותה, אך כולם יודעים שהיא קיימת". כך כותבת הסופרת מיכל סנונית בספר "ציפור הנפש"

\האם אכן קיימת "נפש" לאדם? ואם כן, היכן היא? מדוע אין אפשרות לראות אותה? ואם חלקנו יצאו מנקודת הנחה שהיא אינה באמת קיימת. לא בגוף הפיזי מן הסתם ולא מצאנו עדין היכן היא כן מסתתרת, מדוע אנו ממשיכים להשתמש במושג "מחלת נפש"?


ראה מידע נוסף..

זה מגיע בהפתעה.

פתאום זה קורה, אובדן, פירוק, מתרחשים בחיינו, הדברים המוכרים לנו הנוטעים מוגנות וביטחון, אובדים לנו. אנו חווים תחושות קשות של אובדן, פירוק וכאב גדול. מוצאים עצמנו מיואשים, מאוכזבים ואולי אפילו מרומים. למה זה קורה לנו?


יום אחד, שעה שנהנתה פומה צ`ודרון מיום אביבי ויפה, הפתיע אותה בעלה בוידוי שזעזע את כל עולמה: הוא מאוהב במישהי אחרת - הוא מקיים רומן סודי כבר מספר רב של שנים. הוא מבקש להתגרש ולהתחתן עם המאהבת שלו.

היא הרימה אבן כבדה וזרקה עליו. עולמה המוגן, הבטוח והמוכר התפרק.

תחושות קשות של אובדן, זעזוע וכאב פקדו אותה.


ראה מידע נוסף..

כמעט בכל תיאוריה פסיכולוגית, נמצא גם כמה שורות על הדרך בה הילד/ה נושאי המאמר, גדלו. גם ברב האנליזות אינטקים, נמצא שאה כזו. שאלה זו היא מהותית להמשך, שכן זהו הרמז הראשון לחוית המצוקה של המטופל, המאווים שלו ומה היא צריך באמת.


מיי הם ההורים המרעילים וכיצד ניתן לזהותם? הרי רוב ההורים יתכחשו למושג והמשפט שיאמרו הוא:"עשינו כמיטב יכולתנו " באופן אבסורדי, זה גם נכון., הם א ידעו כיצד לגדל ילדים, אם הם עצמם הגיעו מבית מזניח או שאינו מתפקד, סביר להנח שאין להם להם כלים דעת כיצד לייצר הורות טבה ומכילה.



ראה מידע נוסף..

מספרת י` בת 23, עובדת בחברת מחשבים מספרת: "פתאום החלה המנורה שעל השידה אצלי בבית לרעוד" "אז החלה גם המיטה לרעוד. לא הבנתי מה קורה, התעוררתי בשלוש בבוקר ולא ידעתי מה לעשות".


מה הרגשת?


פחד משתק. כל הגוף החל לרעוד בלי שליטה.


מה עשית?


ידעתי שאני צריכה לצאת החוצה, אבל לא הצלחתי - הגוף שלי היה קפוא. נשארתי במיטה והתפללתי

ניסית להתקשר למישהו?


ניסיתי. קווי הסיוע היו תפוסים.


ראה מידע נוסף..

קמתם בבוקר, אתם מתקלחים, מתלבשים ו.. מה עכשיו? תחושות של ריקנות ואף דיסתימיה יכולות להגיע במידה ואנו מבלים את רוב יומנו בבית ולא הרגשנו פרודוקטיבים. 

חישבו לרגע על תסריט אחר: 

קמתי, התלבשתי, חטפתי לי משהו לדרך, והנה אני כבר בדרך לעבודה. שם ארגיש פרודוקטיבי, אפגוש אנשים אחרים ואולי גם חדשים, המחשבות והחרדות שוב לא יתפסו את רוב יומי.

עבודה לפעמים היא אפילו יותר אפקטיבית מכדורים. אנחנו רואים אנשים, מדברים, עובדים, וגם מרוויחים ואולי סוף היום נוכל לחזור הביתה בתחושת סיפוק : עשיתי משהו ו למען עצמי, למען אחרים, ולמען מנהל הבנק.

ראה מידע נוסף..

אחת התיאוריות הידועות מניחה שמה שחשוב באמת בתוך טיפול טוב הינו הקשר הבלתי אמצעי ה עם איש הטיפול המייצר אצל המטופל חוויה חדשה של נראות, אמפתיה ותקשורת שייתכן וחסרו לו בילדותו.


אכן, קשר טוב, אמון וכימיה הם מאסט בתוך טיפול פסיכולוגי, יחד עם זאת, גם במידה ומצאנו את איש הטיפול הנכון לנו ביותר, האם השיטה שבה אנו מטופלים נכונה לנו? עד כמה זה חשוב?

זו הינה אכן שאלה לדיון נרחב, ועדיין לא נמצאה תשובה חד משמעית, אבל על מנת להקל, הנה כמה שיטות טיפול ידועות המתאימות ונבנו במיוחד על מנת להתמודד עם הקושי נפשי ספציפי של המטופל


ראה מידע נוסף..

"אני לא בסדר, צעקתי על הילדים היום והם דווקא היו כל כך שקטים"

"אני לא בסדר, פגעתי בחברה טובה כשאמרתי לה שהשמלה שלה לא מונחת עליה טוב" ראיתי את הבעת פניה כמה נפגעה. אני והפה הגדול שלי

"אני לא בסדר - אמרתי לחברה דברים איומים שלא התכוונתי אליהם בכלל" והיא לא מוכנה לסלוח.


ראה מידע נוסף..

"להיות, או לא להיות, הנה השאלה:

מה נעלה יותר: לשאת באורך-רוח

חיצי גורל אכזר, אבני מרגמותיו,

או אם חמוש לצאת מול ים הייסורים,

למרוד, וקץ לשים להם!


זהו הפתיח של המונולוג "המלט" - המלט שואל את עצמו שאלה קיומית, כשמחשבה כזן עולה גם בראשינו, נדמה לנו שאנו היחידים בעולם ששואלים אותה, אבל למעשה, (נגלה לכם סוד) אין כמעט אדם, שאינו חולפת בראשו מחשבה כזו בעיתות משבר, מצוקה או דיכאון.


ראה מידע נוסף..