כבר התקלחת, צחצחת שיניים, אתה נכנס למיטה בתקווה גדולה לשינה טובה, ומכבה את האור בציפייה אבל דווקא אז פתאום מתחילות המחשבות להציק, השינה לא מגיעה. אתה מתהפכים משמאל לימין, מתחנן בפני המחשבות להניח לך ולו לרגע, אבל ככל שאתה מנסים לחמוק מהן יותר, כך הן באות ביתר עוצמה. מתסכל. הלחצן מגיע ומתחיל לעשות רשימות בראש: "צריך מחר לשלוח את הדו"ח למנהל החשבונות, צריך לקפל כביסות, צריך לפתור את הבעיה הכלכלית, צריך וצריך וצריך"….
מאמרים וכתבות |
מחקרים רבים נעשו על נושא בריאות הנפש בקרב אנשים בקהילה הגאה. הממצאים מגלים כי הם חווים קשיים אישיים לא רק ברמת הקושי להתמודד עם הזהות המינית, אלא גם בהתמודדות עם קשיים נפשיים. אמנם עשינו כמה צעדים קדימה בשנים האחרונות, מצעדי גאווה צבעוניים ברחובות, יציאה של הרבה חברים הקהילה החוצה מהארון, ונכונות גדולה יותר לקבל את ה שאינו נורמטיבי בעיני האחר, החברה והתרבות בה אנו חיים, אבל הדרך לקבלה והכרה חברתית בבחירה שהינה אישית מאוד, פרטית וזוגית, בחירה בפרטנר או בן זוג מאותו מין, עדיין ארוכה.
הסברה הרווחת בקרב הציבור וגם בקרב רופאים ומטפלים, היא שקושי בתפקוד קשור לדיכאון ולמצבי רוח, חרדה, הפרעת קשב או קשיים אחרים. אכן נכון, דיכאון מקשה מאוד על התפקוד היומיומי שלנו: תחושת כבדות, כאבים בגוף, מחשבות מורבידיות, תחושה של העדר התקווה, כל אלה מתרוצצים בראש, שוב ושוב בלופים ומקשים על הרצון לקום, לתפקד ומכבידים על היכולת לייצר מוטיבציה ולעשות דברים.
ראיון עם שלי צ`קלין - מחברת הספר: "טריגר של תקווה - התמודדות עם דיכאון ורגישות גבוהה"
ד` בת 35 נמצאת בטיפול מעל שנה בעקבות מחשבות טורדניות. באמצעות הטיפול למדה ד` כיצד לרשום את המחשבות בכל פעם שהן מופיעות על הדף, כיצד לא להאמין לכל מחשבה שקופצת לראשה, כמו ליצן קופץ באופן פתאומי מתיבת הפתעה בעקבות לחיצה על כפתור (טריגר). בהמשך הונחתה כיצד לרשום בטור שני, מחשבות אחרות, מחזקות ותומכות. התהליך היה איטי, אבל לאחר שנה של התמדה בטיפול ובקבלת כלים מהמטפל כיצד להתמודד עם המחשבות שעולות, היא החלה לשים לב במקביל למחשבה הטורדנית שעולה, מגיעה מחשבה נוספת, מחזקת ומכילה. היא הבינה שהיא בעלת זכות הבחירה לאיזו מחשבה היא בוחרת להאמין. איזו מחשבה היא מעוניינת לחזק.
כמעט כולם מדברים על ריפוי הילד הפנימי. הרעיון העיקרי הוא שברגע שנרפא את הילד הפנימי שלנו, נוכל לרפא חלקים בנפש שנפגעו ונפצעו בעבר. אבל האם הילד הפנימי אכן זקוק לריפוי? מהו הריפוי לו הוא זקוק? לפי מחקרים רבים, כאשר ילד גדל במשפחה שאינה מתפקדת, שאינה ממלאת את כל צרכיו, ה"אני הכוזב" תופס את מקומו של ה"אני האמיתי" ולימים עשוי להפוך לדפוס שאינו מתיר לאדם לחיות בלעדיו
אדם אחד ישב על ספסל, מצפה לאוטובוס. בינתיים קילף לעצמו בננה. האישה שישבה לידו הביטה בו בדאגה. הכל בסדר, שאלה. האיש הנהנן והמשך לאכול. אתה עצוב, שאלה שוב, אתה נראה עצוב. הוא הרים זוג עיניים מיוגעות אליה ולחש: לא, אני לא עצוב. אתה גם לא שמח ניחשה האישה. "נכון" אמר האיש, "אני גם לא שמח. אני מרגיש ריקנות"., האישה שלידו השתתקה. היא ידעה מה אומרים לאדם עצוב ומודאג, אבל איך מרגיעים אדם שמרגיש ריקנות בתוכו? אמנם כתבנו בעבר על הפרעת איישיות נרקסיסטית אבל לאחר שהוזמנתי לכנס בנושא התמודדות הקורבנות עם התופעה חשבתי לנכון לכתוב עליהן. על מי שעברו זאת בעצמם כקורבנות וההשלכות הנפשיות המרחיקות לכת על אביוז כזה. ראה מידע נוסף..
י"ש מספיק פרחים לאלו שרוצים לראות אותם" ימימה אביטל זצ"ל לפני שנים, ישבה אישה צנועה ספונה בביתה והכתיבה לתלמידותיה בקולה את תורת הנפש והלימוד כיצד להתחבר לעצמנו, כיצד לגלות בתוכנו את האור, כיצד לייצר תיחום בין עומס למיותר.
וְחָזַרְתָּ מִשָּׁם אִישׁ אַחֵר - קְלִיפָּה עֲצוּבָה וְרֵיקָה לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לְדַבֵּר לִפְעָמִים מַסְפִּיקָה הַשְּׁתִיקָה הָעֵינַיִים שֶׁלְּךָ הֵן שְׂדֵה קְרָב פָּגָזִים חוֹרְקִים וְשׁוֹרְקִים בַּחוֹלוֹת כְּאֵב שֶׁעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו וְנִפְתָּח כְּמוֹ תָּמִיד בַּלֵּילוֹת וְהַצְּעָקוֹת מֵהַסִּיּוּט הָאַחֲרוֹן גִּילּוּ לִי אֶת כָּל הָאֱמֶת - לֹא צָרִיךְ לַחְזוֹר מִמִּלְחָמָה בְּאָרוֹן כְּדֵי לַחְזוֹר מִמֶּנָּה מֵת. (מִלְחָמָה / נֹעַם חוֹרֵב)
אירועי חיים שונים יכולים לייצר חוויה משברית קשה ואפילו לעיתים טראומטית (בהתאם לאישיות ומידת הרגישות של האדם): אנחנו נוטים לחשוב בהקשר למילה הקשה הזו על אביוז והתעללות מינית, אלימות, הזנחה אבל אירוע טראומתי יכולים להיות גם נידוי, חרם קשה על נער בכיתה , מחלה פיזית, גירושין ועוד.
"כן, היה זה לא טוב, היה רע לתפארת אבל טוב שנפגשנו בליל מלילות אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת רק אותה אהבה עניה וסוררת באותו מעילון עם אותו ציץ הורד באותה השמלה הפשוטה משמלות אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת יהיה כך, כך יהיה אות באות" אנו מורגלים לדבר במושגים של "נכון" ולא נכון". כשאנו קוראים תיזה כלשהי, לרוב לא נחפש גם את האנטיתזה לאותו מחקר. לרובנו הנטייה לאחוז בתזה מסוימת ולחשוב עליה כעל האמת המוחלטת". ראה מידע נוסף..
בעקבות המצב הביטחוני, החלטנו הפעם לכתוב על התמודדות עם פחדים. פחד הוא מנגנון נפשי הישרדותי חשוב. זהו מנגנון נפשי מולד והישרדותי חשוב המתריע על כל איום קיומי ממשי הנשקף לחייו של אדם. בניגוד לחרדה, בה לאיום אין לרוב זיקה לסכנה כלשהי בהווה, גם בעת פחד כמו במצבי חרדה, יכול להופיע כשהוא מלווה בתסמינים פיזיולוגיים (דפיקות לב, זיעה קרה, גוף מתוח, קושי לישון) וגם נפשית. פחד הוא חלק בלתי נפרד מחייו של אדם, ומטרתו להזהיר את האדם. לעומתו חרדה, הינו פחד שאינו תלוי במציאות או סיטואציה כלשהי במציאות הקיימת.
ראיון עם פנינה לוי - ייעוץ משפחתי והדרכת הורים מהם גבולות? מדוע אנחנו זקוקים להם? מדוע הם חשובים כל כך בחיינו? תארו לכם שלא היו לנו גבולות. מה היה קורה? ילדינו היו אוכלים שוקולד ובמבה ללא הגבלה ולוקים בבריאותם, בני הזוג והחברים מאפשרים לעצמם לעשות כל דבר העולה על דעתם מבלי שנגיב, מה היה קורה לנו אז? סביר להניח שהיינו בולעים הכל ואז אחרי כמה חודשים מתפוצצים, עוזבים או מגיבים בכעס לא צפוי. הגבולות חשובים לא רק לאדם המציב אותם, אלא גם למי שאנו מציבים אותם בפניו. להציב גבול בפני מישהו אינו מעשה שנובע מכעס אלא מתוך רצון לגיטימי להגן על עצמנו ולפעמים גם על האחר שמנסה לפרוץ את הגבולות שלנו.
רובנו מקיימים קשרים חברתיים עם מספר מצומצם של חברים. אין לנו אפשרות וייתכן וגם לא היינו רוצים לתקשר עם יותר מחמישים חברים, זה מתיש, זה מבלבל וזה גוזל אנרגיה רבה.
|
|||||||