"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְיֹאמַר אֱלֹהִים:"וַיְהִי אוֹר"! וַיְהִי אוֹר וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד".
מאמרים וכתבות |
יום אחד ללא כל התראה מוקדמת, אמרה אשתו של נ` שהיא רוצה לעזוב. להיפרד. היא עייפה, מותשת, רוצה זמן לעצמה, מרגישה שכל חייה נתנה לאחרים.
"אתה תמיד מתנהג כמו…" למה את תמיד עושה את זה" המשפטים האלו ודאי מוכרים לחלקכם. בעת ריב או ויכוח עם בן זוג או חבר טוב, אנו נוטים להשליך את הכעס והאשמה על האדם עימו אנו מתווכחים.
לפני שנים בהיותי סטודנטית צעירה, הגיעה המרצה לכיתה כשידיה עמוסות מראות שונות. מראות פשוטות שניתן לקנות בכל בית. היא חילקה לנו אותן בנדיבות. ומיד הוצאנו את כלי האיפור, צחקקנו למול המראה, ליטפנו אותה. אולי אפילו התאהבנו בה קצת..
עיוותי חשיבה פועלים לעיתים באופן עקבי מאוד בכיוון מאוד מסוים. לעיתים באופן אוטומטי כל כך שאנחנו לא תמיד שמים לב לכך שהם עברו במוחינו. כשמחשבות אלו שליליות ומוטות הן עשויות להפוך לעיוותי חשיבה. אנחנוו לרוב נוטים להזדהות ולהאמין בהן. לקבל אותן מבלי לשפוט או להרהר בהן. אהרון בק אבי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית היה בין הראשונים ששם לב לכך שאנשים הסובלים מדיכאון למשל חווים גם התמודדות עם עיוותי חשיבה. קיימים לדבריו כ 10 סוגים של עיוותי חשיבה, אנו לא נסקור פה את כולם, אלא נביא את החשובים ביותר, מאחר והמאמר מתמקד בעיקר בפתרונות לעיוותי החשיבה ופחות באינפורמציה.
ראה מידע נוסף..
נכון שאין לאף אחד מאיתנו מטה קסמים להעלים כאב, דיכאון, קושי נפשי או מצבים אקוטיים אחרים, אבל מסתבר קיימים חמישה קריטריונים שאם הם מיושמים, יש סיכוי טוב לאדם להרגיש יותר טוב, להקל על דיכאון מג`ורי ודיסתימיה להתמודד עם תחושת ערך עצמי נמוכה. ראה מידע נוסף..
"כשאמא הלכה לאיבוד" לכמה מאיתנו קרה בילדותנו, שהלכנו עם אמא או אבא למקום הומה אדם (ים, פארק, גן שעשועים) וברגע של הסחת דעת הפנינו את ראשנו למקום אחר וגילינו שאיבדנו אותם פתאום.
מהי אימפולסיביות? פעמים רבות אנו מגיבים באופן אימפולסיבי, כאשר מישהו מדגדג אצלנו סיפור כלשהו שאנו סוחבים איתנו (לעיתים אף מהילדות המוקדמת). כשאדם קרוב משקף לנו משהו בתוכנו שאנו מספרים לעצמנו שוב ושוב ונחווה כנרטיב שאנו מאמינים בו – אנו עשויים להגיב בכעס, בהתגוננות ואף להשליך את אותו נרטיב על האדם האחר. כמעט כולנו מכירים את החוויה הזו. פתאום משהו מתכווץ בפנים. אנו חווים תחושת כאב רגשי שיכול להתבטא גם בכאב פיזי או בתחושת מועקה גופנית באזורים שונים בגופנו (דקירה בחזה, כאב בחזה, כאב בפנים, תחושת עומס גופנית במקומות שונים) ראה מידע נוסף..
כולנו מכירים את מצבים בהם אנחנו זקוקים למעט זמן לעצמנו. לא מתחשק לנו לראות אף אחד ובא לנו פשוט להתכנס פנימה ולהיות קצת לבד עם עצמנו אצל רובנו המצבים הללו חולפים כעבור יום יומיים (במידה ולא מדובר בסוג של דיכאון) ואז אנחנו מרגישים שמילאנו את המצבר ואנחנו יכולים לחזור לחיים, לראות אנשים, לצאת, לשמוח.
שתי נשים עייפות ישבו לחכות לאוטובוס שבושש להגיע. הן חיכו שעה, שעתיים, אבל האוטובוס לא נראה באופק.
אנו ממשיכים בסדרת הכתבות על "יום בחיים", להכיר יותר מקרוב את עבודת הצוות השיקומי בסל שיקום. הפעם רצינו לשמוע קצת יותר על האתגרים, ההצלחות והחשיבות הגדולה בעבודת החונכים בסל שיקום.
אנו באים לעולם הזה מבלי להבין למה. כשאנו עדיין ילדים, אנו חווים את הורינו ככל יכולים. דמויות שקרובות מושג האלוהות אותה ישות בלתי נראית, שאנו מחפשים כל הזמן בבגרותנו.
איך נראים ימיהם של מלווים תעסוקתיים בתחום בריאות הנפש? מהם האתגרים המלווים אותם? מהן החוויות הרגעיות שנוטעות בהם כוחות? ליאת גורן מאמנת תעסוקה שיקומית: ”הבוקר שלי מתחיל ביזמות בחיפושי עבודה עבור מתמודדי הנפש ובניית תכניות עסקיות. אני מגיעה לביתם של המתמודדים או נפגשת איתם בבתי קפה ובמשרדים ובונה איתם את כל התכניות. תכניות עסקיות, כלכליות.
כתבה זו היא סנונית ראשונה בסדרת כתבות שמטרתן להנגיש לקוראים את סיפורם של מתמודדי הנפש וצוות השיקום שמסייע להם במסע השיקומי ובתהליך בדרך להגשמת החלומות שלהם.
כתבה זו היא סנונית ראשונה בסדרת כתבות שמטרתן להנגיש לקוראים את סיפורם של מתמודדי הנפש וצוות השיקום שמסייע להם במסע השיקומי ובתהליך בדרך להגשמת החלומות שלהם.
|
|||||||