על החברה
יצירת קשר
קוד אבטחה:

גן עדן או גיהנום? – השפעות עישון קאנביס על הבריאות הנפשית

"אני במצוקה קשה" כתב חבר אחת הרשתות החברתיות ברשת. "לאחר עישון קנאביס, קרה לי משהו שאני לא יודע להסביר. הפסקתי להרגיש את הגוף שלי, יכולתי לזוז ולנוע, יכולתי לראות, אבל הכל נראה כמו מבעד לעדשת מצלמה, אני לא מצליח להרגיש כלום, אני מודע למה שקורה מסביבי, אבל אני מרגיש שאני מרחף, שכל תנועה שאני עושה עם היד או הרגל מקוטעת. פניתי למיון, קיבלתי זריקות הרגעה וזה לא עובר לי, מה עושים"?          
 הדיון שפתח אותו חבר התפתח לשרשור בעד ונגד הקנאביס והמריחואנה. חלק מהחברים בקבוצה טענו שהם אמנם לא חוו את מה שכתב יוצר הדיון, אבל העישון גרם להם להתקפי חרדה קשים והקצין דיכאון, חלק אחר טען שהעישון מציל אותם, מרגיע את נפשם בעת סערה ומשכך את הכאב.
אז האם עישון קנאביס טוב או רע לנו? האם הוא גן העדן או הגיהנום שלנו? האם הוא עשוי להזיק או להועיל לבריאותנו הנפשית?

קיימים אנשים שיכולים לעשן במשך שנים ומעולם לא יחוו את התחושות שאותם תיארו חלק מהחברים בקבוצה של חרדה, דיכאון או גם חושת ניתוק פיזית ונפשית (דה פרסונליזציה) כפי שתיאר פותח הדיון, אבל מספיקה רק פעם אחת שבה כן יכול לקרות משהו כדי לא להמליץ לאף אחד לנסות זאת. ובמיוחד לא לאנשים הסובלים מנטיות לחרדה דיכאון או מחלות מנטליות גנטיות במשפחה שעלולות לתפקד כקטליזטור להתפרצות משבר נפשי, דיכאון, חרדה או להוות טריגר מאיץ לפגעיות פסיכיאטריות קשות כמו סכיזופרניה ודה פרסונליזציה

ברשתות החברתיות ניתן למצוא רבים המציעים לאנשים המפרסמים על קשייהם ולוקים בדיכאון/חרדה/קושי נפשי אחר ומתקשים למצוא פיתרון תרופתי הולם, לנסות קנאביס. אבל אלו בדיוק אותם האנשים המועדים לפורענות של הקנאביס יותר מכל אחד אחר.

עישון קנאביס יכול להקצין תחושות של דיכאון, להוביל למצבים של דיכאון קליני, חרדה קשה ולעיתים כשמדובר בעישון יומיומי של אנשים צעירים ובני נוער המעשנים באופן קבוע גם להזיות ושמיעת קולות, כאשר יש נטייה תורשתית לכך.
בנוסף קנאביס יכול לגרום לפגיעה בקוגניטיביות אצל אנשים צעירים.
חשוב לדעת כי הקנאביס יוצר במוחנו חוסר איזון שעלול להיות הרסני לאנשים חרדתיים, רגישים, בעלי הפרעת אישיות, דיכאון וכו`. מחקרים שונים בבולטימור, שוודיה וארצות אחרות, גילו כי גם אצל אנשים ובעיקר נשים שלא הייתה קיימת בעבר נטייה לדיכאון, שימוש ממושך במריחואנה גרם להתפרצות של דיכאון.

נכון, זה לא אקסטזי, אבל על חלק מהאנשים הוא יכול לפעול באותה מידה של נזק. אם אתם מכירים את עצמכם כאנשים הסובלים מחרדה/דיכאון/נטייה תורשתית לסכיזופרניה או כל בעייה אחרת, הסכנה לפגיעה נפשית גדולה אף יותר ולא כדאי לכם לקחת את הסיכון. מחקרים מצאו כי גם אנשים בריאים לחלוטין בנפשם ללא קשיים קודמים, מדווחים לעיתים על שימוש בצמח שעורר אצלם דיכאונות, חרדות ובעיות נפשיות קשות.

אז כן, ניתן להשתמש במריחאונה במשך שנים מבלי שיגרם לכם כל נזק, עד שיום אחד, משהו בחומר, במצבכם הנפשי או בסטיאוציה מסויימת עשוי לייצר או להקצין בעייה נפשית שקשה מאוד יהיה לצאת ממנה אחר כך.

ומה הדין לגבי מריחאונה רפואית? כדאי לדעת שבייצור של מריחואנה רפואית מקפידים להוסיף את החומר המכונה CBD קנאבדיול, שאינו נחשב למסוכן או גורם להזיות ומונע את תופעות הלוואי של ההזיות. הקאנביס הרפואי מיוצר בקפידה ועומד בתקנים, ויעיל מאוד לשיכוך כאבים כרונים והחולה זוכה למעקב רפואי קפדני.

לסיכום: במקומות שונים שוב ושוב נטען שמרחיאונה (קנאביס) מסוכנת פחות מסיגריה או אלכוהול, אולי מרחיאונה אינה הסם הקשה ביותר שקיים, אבל חשוב לדעת כי למעשה כי בעבור חלק אחד של האכולוסיה היא אינה מזיקה, היא אכן יכולה להוביל אצל חלק אחר מהאוכלוסיה להתפרצויות של מצבים נפשיים קשים. לא כדאי לקחת את הסיכון הזה.
 
 לכתבות בנושא:
 
 
 
 
 הכותבת שיר שוורץ מנחת סדנאות כתיבה אינטואיטיבית לפגועי נפש. עובדת בקידום "פרויקטים שיקומיים" המתמחה במתן שירותי שיקום למתמודדים עם הפרעות פסיכיאטריות כגון סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, דיכאון, OCD, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעה דו קוטבית.
חזרה ל->
מאמרים שיכולים לעניין אותך:

"מתאים לך ללכת לסרט אחי"?

"לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק.

סטנד אפ? הצחקתם אותי

סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר



זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.


מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים

מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים


ראה מידע נוסף..

ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?


ראה מידע נוסף..
פוסטים שיכולים לעניין אותך:

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.


ראה מידע נוסף..

ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש

ומחברת הספר "בית משוגעים"


את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.



ראה מידע נוסף..
***