על החברה
יצירת קשר
קוד אבטחה:

הקטמין מתעורר - תקציר מאמר מגליון TimeOut מאי 2017

התכונות המיוחדות של הקטמין הפכו אותו לחומר הרדמה ייחודי ולסם מסיבות פופולרי, אך בשנים האחרונות מצאה בו הקהילה הרפואית ענין מחודש כתרופה לדיכאון. ניסוי שמתקיים בימים אלו באיכילוב רוצה להפוך אותו לגלולה זמינה שתסייע לסובלים מדיכאון עמיד ותמנע התאבדויות.

"אני סובל מדיכאון מרבית החיים שלי. מילדות אני בטיפול, הייתי באישפוזים, כל הטרראם. אם לנסות להסביר את הדיכאון למי שלא חווה אותו בעצמו – זה כמו דרך עדשות, אתה רואה את העולם בעדשה רחבה ואז פתאום משהו נופל וזה מראה לך רק נקודה אחת ואתה לא יכול לראות שום דבר אחר. הקטמין עזר. היה שיפור במצב רוח והוא מיידי, שזה מה שטוב בקטמין. למחרת אתה כבר מרגיש יותר טוב."
החווייה שמתאר אהוד (שם בדוי), בן 33, התרחשה בבי"ח איכילוב, שם מתבצע בשנתיים האחרונות מחקר הבודק טיפול בדיכאון באמצעות מתן קטמין דרך הפה. מרבית הניסויים והטיפולים בקטמין המיועדים לדיכאון בעולם התבססו על מתן הסם בהזרקה והתעניינו בתוצאות השימוש בטווח הקצר. יתכן שהניסוי שיוביל לייצור טבליות קטמין או חומר דומה לו ע"י חברות התרופות מתקיים בימים אלה במכון לתפקודי מוח במרכז הרפואי איכילוב שבראשו עומדת פרופ` תלמה הנדלר. אוכלוסיית היעד של המחקר הם אנשים כמו אהוד, הסובלים מדיכאון עמיד, שניסו תרופות אחרות וטיפולים רגשיים-התנהגותיים, ומצבם לא השתפר. הדרך אמנם עוד ארוכה, אבל תוצאות המחקר מצביעות על שיפור משמעותי בקרב הנבדקים ובהתחשב בתוצאות, טבליות קטמין, אם יוצרו, יהיו צעד משמעותי עבור הסובלים מדיכאון – הן כעזרה ראשונה מצילת חיים, הן כטיפול לאורך זמן.

מחקרים שנערכו בישראל מראים שאחד מכל שישה ישראלים סובל מדיכאון. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, יותר מ 300 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מדיכאון. מכנים אותו "המגפה של המאה ה 21" והוא גורם המוות השני הנפוץ ביותר בקרב צעירים בני 15-29 בעולם. כמו אהוד, בין 30 ל-40 אחוז מהאוכלוסיה סובלים מדיכאון עמיד ונמצאים בקבוצת סיכון גבוהה עקב המחלה, שבדרגות מסויימות מוגדרת כמצב חירום רפואי, שללא טיפול מתאים עלולה להסתיים במותו של החולה.
הפתרונות שהציעה הרפואה לסובלים מדיכאון עמיד עד כה היו מעטים, הנפוץ שבהם הוא טיפול בנזעי חשמל (ect) . הטיפול אמנם נחשב יעיל ותוצאותיו מעידות על שיפור החל מהטיפול הרביעי, אך אחת מתופעות הלוואי שלו היא פגיעה בזכרון לטווח הקצר והארוך. כאן נכנס לתמונה הקטמין.

הקטמין סונתז לראשונה ב 1962 במעבדות של יצרנית התרופות פארק דיוויס במישיגן. ב-1970 אישר מינהל התרופות האמריקאי את הקטמין, והוא נכנס לשימוש טיפולי בקרב צוותים רפואיים בוייטנאם. בתחילת שנות ה-2000 החלו ניצני המחקר הראשונים שבאו לבדוק את השפעת הקטמין על דיכאון, והתוצאות הצביעו על יעילות מיידית. "השאיפה היא שהטיפול יאושר ויהיה נגיש לחולים. שחולה יוכל לקבל מרשם ולקחת את הגלולה בבית", אומרת דר` מאיה בלייך-כהן (חוקרת מהמרכז לתפקודי מוח), שעם דר` חגי שרון, מומחה לרפואת כאב וחוקר במרכז, והפסיכיאטרים דר` יואב דומאני ודר` רועי און – מובילה את הניסוי באיכילוב בשנתיים האחרונות. עד כה השתתפו במחקר כ-40 חולים, שעמדו בתנאי הסף של דיכאון עמיד וללא רקע של פסיכוזה. החולים מקבלים קטמין נוזלי דרך הפה באופן קבוע במשך חודש והחוקרים בדקו אם אכן יש שיפור בסימפטומים הדיכאוניים בעקבות הטיפול. מנגנון הפעולה של קטמין במוח אינו דומה לזה המושפע מתרופות נוגדות דיכאון אחרות המבוססות SSRI , הוא פועל בעיקר על גלוטמט, חומר עצבי בעל תפקיד חשוב בתפקודי מוח שונים, והנבדקים עברו הדמייה תפקודית של המוח (FMRI) לפני ואחרי השימוש בתרופה.

דר` חגי שרון מכיר את הקטמין מתחום רפואת הכאב. "אנחנו מחפשים אופציות שהן מחוץ לקופסא", הוא אומר, "ההתלהבות מקטמין היא לא רק כי יש לו אפקט אנטי דכאוני בחולים שלא הגיבו לטיפולים אחרים. בנוסף יש לו אפקט אנטי דכאוני מהיר יותר מכל התרופות שיש היום."

דר` בלייך-כהן ודר` שרון מדווחים שלמדו מהמחקר עד כה שזו תרופה ככל הנראה בטוחה. "לא היה לנו חולה שהפסיק את ההשתתפות במחקר בשל תופעות לוואי משמעותיות, כמו כן לא ראינו תופעות לוואי מצטברות. אנחנו מאמינים שאפשר לשמר את האפקט האנטי דכאוני לאורך זמן ונראה שקטמין לא גורם להחמרה בסימפטומים אובדניים. אם ניקח ציפרלקס לדוגמא, התיאוריה המקובלת שציפרלקס (משפחת ה-SSRI) קודם כל משפר את המוטיבציה ורק אחר כך את המחשבות האובדניות. ואז אנשים שסובלים מדיכאון ואין להם כח לעשות שום דבר, פתאום מתחזקים ואז יש עלייה באובדנות. בקטמין השיפור נראה על כל הספקטרום של הדיכאון. יש עוד שאלות שצריך לבדוק, כגון כיצד להתאים את המינון או האם יש יתרון בשילוב עם תרופות אחרות.

למרות תוצאות המחקר המבטיחות יש עוד כמה שלבים עד ליום שבו פסיכיאטר יוכל לרשום טבליות קטמין לחולה. לרוב, מרגע שתרופה מוכחת כיעילה ובטוחה, יעברו חמש עד עשר שנים עד שהיא מגיעה למדף.

מאת עדי סמריאס.

חזרה ל->
מאמרים שיכולים לעניין אותך:

"מתאים לך ללכת לסרט אחי"?

"לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק.

סטנד אפ? הצחקתם אותי

סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר



זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.


מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים

מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים


ראה מידע נוסף..

ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?


ראה מידע נוסף..
פוסטים שיכולים לעניין אותך:

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.


ראה מידע נוסף..

ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש

ומחברת הספר "בית משוגעים"


את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.



ראה מידע נוסף..
***