הכניסה אסורה (בינתיים) – הפרעת אישיות נמנעת

אבל יש אנשים שמתקשים מאוד ליצור קשרים עם אנשים אחרים. מתקשים לצאת מהבית, מתקשים לדבר עם אחרים אפילו בטלפון. נמנעים מכל הצעה ליציאה, ארוחה, מגע עם אנשים אחרים.

לעיתים מדובר בדיכאון או קושי אחר, אבל יש גם אנשים שחיים כך רוב שנות חייהם.

Avoidant Personality Disorder - או בעברית "הפרעת אישיות נמנעת, היא הפרעה מתמשכת המונעת מאנשים החווים אותה להיקשר לאנשים אחרים, ליזום פעילויות משותפות ולעיתים אף לצאת מהבית. כל מגע או קשר עם אדם אחר נשוי להיתפס מסוכן. לרוב לא מדובר בפארנויה או פחד ממעשה פיזי של אדם אחר, אלא מחשש וחרדה שמא האחרים ילגלגו עליהם, ידחו או יצחקו עליהם. האדם הסובל מהפרעת אישיות נמנעת, לרוב ירגיש עצמו נחות מאחרים. לעיתים קרובות יש לו תחושה שמשהו אצלו לא בסדר ולכן הוא עשוי להיפגע בעת יצירת קשרים עם אנשים אחרים. לרוב הוא יתפוס עצמו כנחות מהם ולכן שיווצרו סכמות של חשש להופיע בחברה, חשש מקשר ואף פחד לדבר.

הפרעה זו כאמור יכולה לאפיין אנשים בעלי סף רגישות גבוה חשש מדחייה או פגיעה, אבל על מנת להתבונן בסיפור השורש של האדם המייצר אצלו חרדה והימנעות יש צורך לערוך אבחנה מבדלת.

חרדה חברתית יכולה להופיע יחד עם הפרעת אישיות נמנעת אבל לא תמיד ולא בכל המקרים.

התסמינים של מי שחווה את ההפרעה

1. פחד גדול מדחייה

2. רגישות גבוהה

3. ביטחון עצמי נמוך

4. חוויות עבר של דחיה פגיעה

5. תחושה ש"אני פגום/נחות"

5. "כל אדם שאתקרב אליו עשוי לצחוק עלי ועל הדיבור שלי"

לא נדיר למצוא מתמודדים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית עשויים לפתח תסמינים של הפרעת אישיות נמנעת.

תסמינים כמו חרדות נטישה ואי ויסות רגשי עלולים לייצר לאדם הסובל מקשיים אלו תדמית חברתית , עד כדי סכנה של דחיה.

אנשים החווים הפרעת אישיות גבולית רגישים כל כך לדחייה ונטישה עד כי קיימת סכנה שהם עשויים לפתח הפרעת אישיות נמנעת, למרות שבמקרים רבים הם אינם תואמים לפרמטרים של חרדה חברתית וביישנות.

הפרעת אישיות נמנעת יכולה להתפתח בעקבות אירועים שונים מהילדות או גיל ההתבגרות, ובמידה והאדם אוגר חוויות רבות של דחיה או פגיעה ל חושתו, עשויה החריף בבגרותו עד כדי הימנעות מעבודה אן כל פעילות אקטיבית אחרת הדורשת מעורבות עם אנשים אחרים איתם

תסמינים נוספים:

• פחד לדבר ליד אנשים כדי לא להתבלבל, לגמגם או לומר את הדברים הלא נכונים. לרוב כאשר האדם מצא עצמו מול אחרים, נטייתו להתמקד בעיקר סימנים של דחיה, לעג או צחוק כלפיו ולכן יתקשה להצטרף או להקשיב לשיח.

• הפרעת אישיות נמנעת יכולה להתלוות להפרעות אחרות כמו הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות תלותית או חרדה חברתית קשה.

רוב הלוקים בהפרעה סובלים ממנה מאוד.

הם צמאים להשתייך למעגל חברים, לעיתים היו מסתפקים אף בחבר אחד או שניים, אבל הקושי, הפחד והחרדה מלהתקשר גורמים להם להסתגר.

אנשים עם הפרעת אישיות נמנעת ברובם הינם אנשים אינטליגנטיים מאוד ומרגע שיתנו אמון מלא באדם אחר, יפתח בפני אותו אדם עולם עשיר מאוד. הם יודעים ויכולים להעסיק עצמם כשהם לבד, אבל הצמא הגדול לחיי חברה ולקשר מעיק עליהם מאוד

הם משוועים לחיים אחרים, אבל החשש מפני דחיה, לעג או כישלון או נטישה אינם מאפשרים להם לעשות זאת

סיבות:

הסיבות לכך אינן ידועות במלואן, אבל לרוב, אנשים שעשויים לפתח הפרעת אישיות נמנעת הם אנשים מאוד רגישים לדחייה, ביישנים, חששנים ובעלי דימוי עצמי נמוך במיוחד. יתכן וימצא בהליך פסיכולוגי ממושך גם סיפור גרעין כמו חרם ונידוי, אירועי חיים בהם חוו בידוד חברתי ונידוי כמה וכמה פעמים. במקרים מסוימים יכולה להימצא גם בעיה במשפחה הגרעינית שמתוכה עלו מסרים של דחיה או ראיית פגמים באדם החווה הפרעה זו.

איך מטפלים?

הטיפול הנהוג כיום בהפרעה זו, הוא טיפול פסיכותרפויטי ובעיקר CBT

טיפולים יעילים נוספים: סכמה תרפיה

סכמה תרפיה מנסה לעקוב אחרי הדפוסים השונים וחוויות ואירועי חיים החוזרים על עצמם שוב ושוב של דחיה, פגיעה ונטישה יכולים לגרום להפרעת אישיות נמנעת. אליו אירועים חווה הילד במשפחתו שכעת מבלי משים הוא חוזר עליהם שוב ושוב. סכמה תרפיה מתרכזת ביכולת של האדם הבוגר לפתח כישורים חדשים שונים מאלו שנלמדו בילדותו ולפתח אותם.

אחת השיטות היא לעקוב אחרי הסימנים של הימנעות. כיצד האדם נמנע, באילו מצבים יש טריגר שגורם להימנע אף יותר וללמוד אותם.

אחד הכלים החשובים ביותר שמלמדים אנשים עם הפרעת אישיות נמנעת הם כלים לטיפול עצמי.

האדם רוכש כלים כיצד לייצר חמלה כלפי עצמו, כיצד לטפל בעצמו, כיצד לזהות סימנים להימנעות

רעיונות נוספים לעזרה לבעלי הפרעת אישיות הנמנעת שחשבנו עליהם:

1. במידה וקיים סל שיקום ניתן תחשוב על אופציה של חונך שתפקידו לרכוש את אמונו של האדם סובל מההפרעה בתקווה שכך האדם בהדרגה יוכל להיפתח לדמות קרובה ולא פוגענית. החונך מייצג את החברה" מבחוץ. ולמעשה מייצר ריפריימינג שעשוי לזמן לאדם התנסות חיובית ומכילה. לאפשר לו לחוש (אולי לראשונה בחייו) שמקבלים אותו כמות שהוא

2. השתתפות. בקבוצה עד כ 3 אנשים שבה כולם חווים הפרעת נמנעת, יכולה לחזק את תפיסת האדם שאינו "עוף מוזר" ופגום ולייצר לעצמו קבוצת  שייכות.

3. שימוש בכתיבה ואמצעים מטפוריים לחוות סיפור גרעין נרטיבי שונה או לחוות סיפורים חדשים

4. התכתבות ; התחלה של קשר יכולה לעזור לאדם להיפתח ל כותב בהדרגה ודרך ההגנה המאפשרת דרך כתיבה למצוא את קולו הפנימי מול האחר.