אנו עושים זאת רוב לא במודע, מתוך תחושה שהכעס ישתחרר או מתוך תקווה שהאחר יבין שנפגענו, שאנו כועסים, שיתרצה להבין את דברנו, יבקש סליחה, והשקט יחזור למעוננו.
למרבה הצער, ברוב המקרים זה לא ממש עובד. לרוב אנו נכנסים לריב קשה, הצד השני מתחיל להתגונן ולתקוף ואנו מתקיפים בחזרה וכך נוצר מעגל קסמים שקשה מאוד לצאת ממנו אחר כך.
תקשורת מקרבת (באנגלית היא מכונה תקשורת לא אלימה .בישראל ידועה יותר כ"תקשורת מקרבת" (תק"מ), פותחה בשנות ה 60 של המאה הקודמת, על ידי מרשל רוזנברג, פסיכולוג יהודי אמריקאי. מטרתה היא ללמד כיצד לתקשר במערכות יחסים קרובות ורחוקות מבלי להגיע לכעסים, ריבים קשים ופיצוצים, פגיעה באחר.,
אנו נוטים לעיתים קרובות להיות מאוד שיפוטיים כלפי הקרובים לנו, ביקורתיים, לחוש שהם אינם מבינים אותנו ובעת להט הויכוח, אנו מנסים להשיג את מטרתנו: לגרום לאחר להבין אותנו,, ובאופן פרדוקסלי משיגים את המטרה ההפוכה: כעס, פגיעה, חוסר רצון לתקשר, ריחוק.
רוזנברג כינה את השיטה שפיתח לשיח מקרב ולא אלים, שפת הג`ירף. כוונתו הייתה ליכולת בעת תקשורת מקרבת להתבונן מעט על הדברים מלמעלה ולא רק מהמקום הפגוע והכעס שלנו.
לדעתו של רוזנברג, שסבל בילדותו אלימות ובריונות, אנו עושים זאת מאחר ואנו מניחים הנחה דיכוטומית של רע וטוב, ומתקשים לראות את האחר על כל חלקיו הבאים לידי ביטוי בדרך בה הוא תופס אותנו, את העולם וכן בדרך בה אנו תופסים אותו.
לפי גישה זו, אין צודק ולא צודק, אני בסדר ולא בסדר, אלא שני אנשים שחלק גדול מהכעס שהם משליכים על האחר, נובע מסכמות שונות שלעיתים מלוות אותם מילדות ומושלכות על האחר ברגע שנוצר טריגר כלשהו שמעורר את אותן סכמות איתן הם חיים.
רוזנברג הציע פרוטוקול לתקשורת מקרבת לפיו קיימים שני חלקים המשלימים אחד את השני בתקשורת מקרבת:: ביטוי עצמי והקשבה אמפטית. היכולת שלנו לבטא עצמנו מול האחר ויחד עם זאת להיות אמפתיים מולו ולא שיפוטיים יכולה לייצר שיח מסוג חדש לגמרי.
שיטה זו ידועה בכל העולם והיא מיושמת על ידי כל מי שרוצה ללמוד כיצד להתנהל בתוך מערכות יחסים בדרך מקרבת, כזו שאינה פוגעת בו או באחר.
אז מה עושה תקשורת מקרבת?
אנו בעצם מחליפים במסרים שלנו את המילים ואת הדרך בה אנו נוהגים להתנהל מול האחר.
למשל במקום פרשנות לדברי האחר ננקוט בעמדת תצפית.
במקום במחשבה (לא אכפת לו כלום, הוא לא מקשיב), ננקוט רגש ואמפתיה.
במקום באסטרטגיה (עכשיו אני אגיד לו בדיוק מה שמגיע לו לשמוע) נדבר על הצורך, נתמקד בצרכים שלנו בעת השיח.
במקום לבוא בדרישות שונות (אתה צריך לתקן את הדוד עכשיו) נשים סימן שאלה בסוף משפט (האם אתה יכול בבקשה לעזור לתקן את הדוד? אני חוששת שלא יהיו מים חמים לשנינו)
כמה פעולות בתקשורת מקרבת
תצפית - מה אנו רואים, שומעים, כמו במבט הג`ירף מלמעלה. ללא שיפוטיות
רגש - מה אנחנו מרגישים בעקבות הוויכוח - לא מה אנו מרגישים בגלל ויכוח
צורך - מהם הצרכים שמתעוררים בנו - איך לתקשר אותם מול האחר כצרכים ולא באשמה שלא התמלאו בגללו.
בקשה - נבקש בן שיחנו, שיעזור לנו, מבלי להישמע דורשניים, מאיימים ומאשימים.
חשוב לזכור: בעת ויכוח או מריבה קיימים שני אנשים.
אני - בתקשורת מקרבת אבטא מול האחר בכנות מה אני מרגיש, מה עובר עלי ולא אדבר עליו, או אנתח את מה שקורה לו.
הוא - אני אקפיד לשאול שאלות ולא לקבוע עמדות שיפוטיות. אני אקשיב לדבריו עם חמלה ואמפתיה.
עקרונות תקשורת מקרבת
להשקיע בקשר באמצעות זמן הקשבה ואמפתיה
להתמקד גם במה שקורה לי רגשית מחוץ לאירוע אותו אני חווה
אני מנהל שיח עם בן שיחי על הצרכים שליל ולא על הפעולות שלו או שלי
אני לא קובע עובדות, אלא משתמש בסימני שאלה כאשר אני מדבר עם בן שיחי
אני מקשיב, לא עוסק בניחושים או פרשנות על בן שיחי
אני מטפל בסכמות שמלוות אותי שיוצרות דפוסי התנהגות אוטומטית ומבין שהן אינן קשורות לבן שיחי, אלא לאיך שאני רגיל להגיב כאשר מתעורר טריגרים כלשהו שמצית זיכרון שגורם לי תגובה אמוציונלית.
אני לוקח אחריות על הרגשות והצרכים שלי ולא מבקש מהאחר לקחת עליהם אחריות. אני יכול לשתף אותו בתחושות ובצרכים, אבל מבין שהוא אינו האחראי עליהם אלא אני.
תרגילים שונים בתקשורת מקרבת:
תרגיל א.
חישבו על סיטואציה בחייכם, מול בן שיח שיצרה ויכוח או ריב. נסו לתאר את הסיטואציה מבלי צנזורה, נסו להיות כנים ולחשוב מתי ואיך שפטתם את בן שיחכם באותה סיטואציה, מתי שפטתם את עצמכם?
כתבו תיאור נוסף של הסיטואציה ונסו לכתוב אותה דרך עיני הג`ירף, ללא שיפוטיות על האחר.
.
תודעה מקרבת מתייחסת רבות לצרכים שלנו בשיח. מהם הצרכים שלנו. היוצאים באופן שיפוטי על האחר. כוונתנו דווקא לייצר קרבה והבנה. ועזרה במילוי צרכים אלו.
שינוי המשפטים שאנו אומרים בעת השיח, יכול לשנות את השיח כולו ולקרב אותנו לאחר.
למשל:
במקום שנאמר: "אני רותח מכעס שהוצאת כל כך הרבה כסף בחודש על בגדים"
אני יכול להגיד: "אני חרד כי אני מפחד שנשאר בלי כסף לצרכים אחרים".
אפשר בהחלט גם להשתמש בסכמה שמייצרת את החרדה למשל: "אני חרד כי בילדותי תמיד סבלו הוריי ממחסור בכסף - תמיד פחדתי שלא יהיה לנו מספיק"..
כתבו לעצמכם כמה אמירות כאלו: משפטים שאתם רגילים להביע בעת ויכוח עם בן שיחכם. נסו להבין מהו הצרכים שלכם שאתם מבקשים ולא אומרים בשיח.
תרגיל ב:
כתבו לעצמכם תיאור מקרה אשר חוויתם בעת שיח עם אדם הנמצא אתכם במערכת יחסים קרובה או רחוקה. כתבו ללא עריכה און מחשבה
נסו לצפות באירוע כעת ממבט הג`ירף, ללא שיפוט
כתבו מה היו הרגשות שלכם בעת האירוע, ומה אתם מרגישים כעת בעת הכתיבה
ציינו מה היו הצרכים שלכם מבן שיחכם ויצרו תסכול שלא התמלאו
כתבו מה היו הבקשות והצרכים שלכם ממנו בעת האירוע.
כעת נסו לנסח את המשפטים שאמרתם לבן שיחכם בניסוח של תקשורת מקרב. נסו לנסח משפטי בקשה עם סימן שאלה ולא פקודה או אמירה או דרישה תובענית.
מה המחשבות והרגשות שעולות בכם בעקבות הכתיבה?
דוגמאות נוספות לשימוש במשפטי תקשורת מקרבת, בקשה במקום דרישה:
1. אולי תפסיק כבר לשתוק ולעשות ברוגזים ילדותיים?
2. אולי תספר לי למה אתה כועס?
3. קשה לי עם השתיקות, זה מעלה זיכרונות מילדותי של שתיקות כאלו בין הורי
4. צורך: אני צריכה לדבר איתך.
5. שיתוף בסכמה המייצרת דפוס התנהגות: אני מרגישה בלתי נראית כשלא מדברים איתי, בילדותי, הילדים בכיתה לא דיברו איתי כמעט אף פעם
תקשורת מקרבת יכולה לייצר פלאי כשאנחנו לומדים לדבר את עצמנו, להביע את הצרכים והרגשות שלנו, להיות בקשב אמפתי לבן שיחנו לייצר קרבה. בהצלחה!
ספרות עזר:
"תקשורת מקרבת שפה לחיים"- ד"ר מרשאל רוזנברג
"כשהגירף והתן נפגשים":: זרעים של תקשורת מקרבת
"מרכז מיתרים - הבית ללימודי תקשורת מקרבת והמצפן - ארנינה קשת
https://meitarim.co.il/
הכותבת/עורכת שיר שוורץ, עובדת בחברת פרויקטים שיקומיים, מנחת סדנאות כתיבה טיפולית וכלים וקלפים השלכתיים
https://shir-schwartz.com
