על החברה
יצירת קשר
קוד אבטחה:

סודות הריפוי בכתיבה אינטואיטיבית והטיפולית


כתבתי על הרבה שיטות במדור הזה. דגדגתי גם את נושא הכתיבה, בהתייחסות למחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה פורסם בגרדיאן מחקרים על כך כי נחקרים שהתבקשו לכתוב על רגשותיהם ולא אירועים ניטרליים בחייהם, הרגישו הקלה והפעילות המוחית שלהם הצביעה על כך שהכתיבה עזרה להם בהתבוננות בחייהם מזווית שונה.


אבל משום מה דווקא על יכולות הריפוי של הכתיבה התרפויטית לא ממש התייחסתי. מוזר מאחר וזהו עיסוקי המרכזי.



אז מהי כתיבה טיפולית או תרפיה בכתיבה, ובמה היא נבדלת מכתיבה יוצרת או אינטואיטיבית?



כתיבה מרפאת, את זה מי שכותב כבר יודע, אבל מהי כתיבה טיפולית וכיצד היא שונה מכתיבה יוצרת?

תרפיה בכתיבה כמו גם כתיבה אינטואיטיבית. נעשית בכתיבה ספונטנית, ללא פסיקים, ניקוד או לחזור אחורה לקרוא את מה שכתבנו כבר. כל מה שמגיע לראש ייכתב, גם אם הוא נשמע לרגע מוזר, לא מתחבר, לא מתאים או לא אהוב עלינו.

כמה אמצעים בהם נשתמש בכתיבה תרפויטית.

  1. כתיבה אינטואיטיבית.

  2. תרגילים השלכתיים שנועדו לדגדג את הלא מודע שלנו בכתיבה, לטעת בנו כוחות מחודשים.

  3. ביבליותרפיה – קריאת שירים וסיפורים ויציאה לכתיבה כהשראה מהכתיבה.

כתיבה אינטואיטיבית הינה אחד האמצעים הטובים העומדים לרשות המנחה בכתיבה טיפולית

מהי כתיבה אינטואיטיבית ובמה היא נבדלת מכתיבה יוצרת?

בכתיבה רגילה התוצר הסופי הוא מה שחשוב לנו. אנחנו רוצים שיצא טוב. אנחנו מקשיבים לשופט פנימי שאומר לנו אם כתבנו טוב או לא. אנחנו משכתבים את הטקסט שוב ושוב. כתיבה אינטואיטיבית כמו גם בתרפיה בכתיבה, עובדים בדיוק להפך. יש מי שקורא לכללים בכתיבה אינטואיטיבית האנטי כללים, מאחר שמטרתה העיקרית של הכתיבה האינטואיטיבית היא לדגדג את לא מודע שלנו ולשלוח את אותו מבקר פנימי בתוכנו לכוס קפה בבית קפה ורצוי שיאכל גם כמה קרואסונים ויתעכב שם עד שנסיים.

כל מילה שעולה לנו בראש בכתיבה אינטואיטיבית נכונה. אין לא נכון. גם אם המילים לא מתקשרות לסיפור שלם, לא זה מה שחשוב. מה שחשוב זה האדם עצמו שעובר את התהליך בתוך הכתיבה ומשתחרר מהכללים הנוקשים שבראשו ולא תוצר סופי. האדם הוא במרכז ולא הטקסט.

כשאנחנו כתיבה אינטואיטיבית נעדיף לכתוב בדף ועט כדי שהמחשב לא יפתה אותנו לערוך, לשכתב או למחוק. בתוך הכתיבה אנו לא מוחקים כלום. אנו גם לא חייבים לשתף או לשמור את הכתוב. מה שחשוב זה מה שהרגשנו תוך כדי כתיבה. מה שעלה בנו. מה שדגדג את הלא מודע שלנו בכתיבה עצמה.

רצוי לכתוב על דף חלק ולא שורות מאחר ושורות מייצרות תחושה של מסגרת וכתיבה אינטואיטיבית כל המטרה שלנו היא לצאת מהמסגרת הזו. לפרוץ ולשבור את כללי הכתיבה היוצרת.

כל מה שיוצא לנו כאמור הוא נכון. אם המילה הראשונה שמגיעה לראשינו היא סבתא, זה מה שנכתוב. נוכל אחר כך לשאול את עצמנו למה עלתה דווקא המילה הזו אבל תוך כדי תהליך הכתיבה כדי לא לעצור ולהמשיך בכתיבת רצף. רצוי לא להרים את העט או העיפרון מהנייר, או להרים כמה שפחות. אפשר לדגדג את הכתיבה האינטואיטיבית דרך משפט ששמענו ממישהו ברחוב, ספר שקראנו, שיר שאהבנו. לבחור מילה או שורה ופשוט לצאת לכתיבה. אם מוזיקה עושה לכם את זה, שימו ברקע מוסיקה נעימה. המרחב שלכם בעיקר כשאתם כותבים בתוך קבוצה, חייב להיות מוגן. הקבוצה מתחייבת לשמור על הכללים שהם לא לשתף משהו שמישהו אחר כתב ללא רשותו. בתוך הקבוצה נשתדל לא לדבר על האדם שכתב את הדברים, אלא עלינו. על מה שהכתיבה העלתה אצלנו. אילו אסוציאציות העלו המשפטים שכתב חבר אחר בקבוצה אצלנו

החוק היחיד בכתיבה אינטואיטיבית הוא שאין חוקים. אפשר לכתוב מימין לשמאל, אפשר לכתוב משמאל לימין, אפשר לכתוב ביד הלא דומיננטית. אפשר לכתוב כל מה שרוצים. אפשר לכאוב, לכעוס, לקלל, לזעוף. אפשר לכתוב אפילו משפט אחד או שניים אפשר לכתוב בספירלה. אפשר לכתוב כמו ילדים קטנים, הכל מותר.

כתיבה טיפולית

אמצעי אחר בו נעזר בכתיבה טיפולית, הם תרגילי כתיבה שאינם אינטואיטיבים אבל מאוד השלכתיים ומאפשרים לנו להבין את עצמנו ואת דרך החשיב שלנו. למשל דרך תרגיל על נס שקרה לנו אותו אנו מספרים לחבר, אנו יכולים להתבונן קצת אחרת על הדברים שאנו חווים בחיינו. לפרש מעט אחרת את המקומות בהם לא הבחנו קודם. אם נרצה לעסוק בילדות אנו יכולים לעשות זאת דרך אגדה כמו הסיפור על שלגיה וסינדרלה, לספר אותו קצת אחרת. לחוות את החוויה הכואבת של אותן נערות שחוו חוויית ילדות טראומטית, הדרך ההשלכתית מאפשרת לנו להתבונן בסיפור חיינו וילדותינו באופן השלכתי שלא יצור רה טראומטיזציה אצלנו יפחיד אותנו או יגרום לנו לפלאשבקים קשים. תרגילים נוספים בכתיבה טיפולית יכולים להיות שינוי כותרת הסיפור שקרה לי היום, ועל ידי כך שינוי הסיפור עצמו, התבוננות בטבע והפיכתו של עץ לדמות חיה שוב כסוג של השלכה עלינו. ועוד ועוד.

ביבליותרפיה

ביבליותרפיה היא הקראת סיפורים ושירים שיש בהם משהו מרפא. שאנו מזדהים עם הגיבור בסיפור, אנו מבלי משים חווים תהליך תרפויטי מאוד. הגיבור הופך להיות אנחנו, הקשיים והכאב שהוא חווה הופכים להזדהות איתו ולקשיים שלנו. הקתרזיס קורה שהגיבור מבין שעליו להאבק באתגר כלשה אבל לבסוף להגיע הביתה. הרבה מנחי כתיבה נוהגים להשתמש בנרטיב של "מסע הגיבור" בכתיבה. הגיבור יוצא למסע מלא אתגרים אבל מלווה הכוחות המאפשרים לו להתמודד, כישרונות וחכמה וגם חברים או אדם חכם שמלווים אותו בדרך. לקתרזיס אנו מגיעים כשהגיבור שב לביתו. בסדנאות כתיבה רבות, המנחה נותן למשתתפים לחוות דרך הכתיבה או דרך קלפים טיפוליים את מסע הגיבור שלו עצמו או של דמות השלכתית בה הוא בחר.

כתיבה טיפולית מרפאת את הנפש. זו תרפיה המאפשרת לנו לא רק להקל על עצמנו כשאנו מוציאים את המילים החוצה מבלי לסנן אף מילה, אלא לשתף בקבוצה את הטקסט. גם בשיתוף קיים רובד תרפויטי מאוד. כשכל הקבוצה חולקת איתנו את המילים שלנו, את הכאב, את המסע שלנו, אנו נרגיש תחושת הקלה. אנו כבר לא לבד במסע. יש לנו תומכים שמוכנים ללוות אותנו באמצעות המילים שלנו בדרך שלנו.

לקריאה נוספת

הארץ "איך כתיבה אינטואיטיבית מסייעת לנפש ולמה עדיף שתעשה בעט – שיר שוורץ ואיתן גילון"

מהי כתיבה אינטואיטיבית -ראיון והרצאה במסגרת הכנס. איך כתיבה אינטואיטיבית מרפאת. שיר שוורץ. מראיין: איתם ישראלי



הכותבת/עורכת: שיר שוורץ - עובדת ב"קידום פרויקטים שיקומיים". מנחה סשנים וסדנאות כתיבה טיפולית וכלים השלכתיים


חזרה ל->
מאמרים שיכולים לעניין אותך:

"מתאים לך ללכת לסרט אחי"?

"לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק.

סטנד אפ? הצחקתם אותי

סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר



זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.


מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים

מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים


ראה מידע נוסף..

ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?


ראה מידע נוסף..
פוסטים שיכולים לעניין אותך:

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.


ראה מידע נוסף..

ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש

ומחברת הספר "בית משוגעים"


את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.



ראה מידע נוסף..
***