על החברה
יצירת קשר
קוד אבטחה:

תרגול בקשיבות (מיינדפולנס) חלק ב: שיפוט עצמי והאחר

השיפוטיות והביקורת שאנשים נותנים לעצמם יכול להביא לתחושת חוסר ערך עצמי. תחושת כישלון, עצב, ייאוש.


אנשים ששופטים את עצמם, עלולים להרגיש רע עם עצמם, בלתי ראויים.


עמדה כזו עלולה להוביל להתנהגות לא מסתגלת


הצעה: ניתן להחליף את השיפוטיות על עצמי, לתיאור האירוע שהתרחש.

תיאור מאפשר נקודת מבט רחבה יותר תוך התייחסות למהות, מבלי למהר לסווג זאת תחת תווית של טוב או רע, נכון או לא נכון.


שיפוטיות? במה הדבר היעיל?


נתרגל זיהוי אמירות שיפוטיות ונחליפן בתיאורים לא שיפוטיים.


  1. אמירה שיפוטית: "אני כישלון גמור, לא מגיע לי להיות מאושר". תיאור: "הלכתי למסיבה, והרגשתי שאף אחד לא רוצה דבר איתי. חשתי התקף חרדה וחזרתי הביתה. שפטתי את עצמי והרגשתי חסר אונים"

  2. תיאור: הלכתי למסיבה, התאכזבתי שלא היה כמו שקיוויתי. עלו בי מחשבות שיפוטיות כלפי עצמי



תרגול: שיפוטיות עצמית


תיאור האירוע:





אמירות שיפוטיות שעלו בקשר לעצמי:





תיאור אמירות שיפוטיות שעלו בקשר לעצמי:




קשיבות לא שיפוטית בתוך קשר


השאיפה שלנו היא שהתקשורת שלנו בתוך קשר תהיה עד כמה שפחות שיפוטית. תקשורת קשובה אווא שיפוטית, היא לעיתים קרובות מפתח ליחסים טובים:


  1. תקשורת קשובה. המשמעות: אני מתבונן במה שאני מרגיש בקשר ונותן לכך ביטוי.

  2. תקשורת קשובה משמעותה שאני קשוב למה שאני אומר.

  3. תקשורת קשובה המשמעות: אני מנסה להבין את האחר ואת מניעיו בטרם אשפוט אותו.

  4. איך ניתן להיות יותר קשוב למסרים שאני מעביר לאנשים אחרים? משפט קשוב: "מה אני מרגיש בתוך הקשר" ולא "מה אתה עושה". לדוגמא: במקום "את מעצבנת אותי" לומר:"אני מרגישה עצבני".

  5. לתאר ולא לשפוט: לדוגמא: במקום: "אתה הרסת לי את החיים כשנעלמת" לומר: התאכזבתי כאשר התקשרתי ולא חזרת אלי.


כאשר זה מרגיש נכון ומתאים לנסות להחליף מילות כעס מילים של רגש אחר. כמו:



תרגיל - שיחה לא שיפוטית עם אדם אחר.


מוזמנים לבקש מבן זוג, חבר, חברה לשוחח איתכם.


  1. מהן המחשבות שהתעוררו בך בשיח?

  2. האם הייתם מודעים מחשבות וכיצד הן השפיעו ע השיחה

  3. איזו קשיבות הייתה לך במהלך השיחה: רגשות, תחושות, מחשבות, תחושות גופניות

  4. אם היית שיפוטי במהלך השיחה מה המחשבות שעלו אצלך

  5. אם היית פחות שיפוטי מה המחשבות שעלו אצלך?



חישבו על אמירה שיפוטית שאמרתם פעם בקשר לאדם אחר. כתבו מהי, ונסו לכתוב במקומה רק את התיאור של האירוע הרגש והמחשבה שעלו.


איך ניתן להיות יותר קשוב למסרים


  1. אפשר להשתמש במילים כמו אני חש, אני מרגיש ש.. במקום "מה שאת עשית לי…" או "אתה עשית לי…" אפשר לתאר בלי לשפוט. לדוגמא במקום: "את פגעת בי" כשלא סימסת בחזרה, "חשתי מאוכזב כי חיכיתי להודעה"

  2. אפשר להחליף מילים מסוימות. במקום: "אתה מרגיז אותי" לומר: "התאכזבתי ש..:"



תרגול: אמירה שיפוטית ביחס לאחרים:



נוכל להחליפה בתאור האירוע/רגשות ותחושות:




תרגול: קשיבות באמצעות ציור אינטואיטיבי


מוזמנים לקחת מכחול ונייר ולהתחיל לייצר על הדף כל מה שעולה לכם כרגע - כל מה שמתחשק, מבלי למחוק, לתכנן או להשתמש בנוסחאות צציור ידועות


עצרו לרגע

  1. מה המחשבה שעוברת לכם כרגע בתודעה

  2. מהי התחושה בגוף

  3. מהו הרגש שעולה


עצרו שוב לאחר המשך הציור


  1. מהי המחשבה שעוב בכם כרגע

  2. מהו הרגש שעולה

  3. מהי התחושה הגופנית



ניתן לומר במאמר מוסגר שקשיבות מאפשרת לנו גם לייצר תקשורת מקרבת ולא שיפוטית גם כלפי האחר.


תרגול כזה יכול לאפשר לנו לנהל מערכות יחסים יותר איכותיות וטובות עם היקרים לנו ולא פחות חשוב: מול עצמנו



קריאה נוספת

מיינדפולנס כאן ועכשיו

תרגול קשיבות חלק א



הכותבת שיר שוורץ עובדת בקידום פרויקטים שיקומיים. מנחה סדנאות כתיבה טיפולית


חזרה ל->
מאמרים שיכולים לעניין אותך:

"מתאים לך ללכת לסרט אחי"?

"לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק.

סטנד אפ? הצחקתם אותי

סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר



זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.


מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים

מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים


ראה מידע נוסף..

ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?


ראה מידע נוסף..
פוסטים שיכולים לעניין אותך:

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.


ראה מידע נוסף..

ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש

ומחברת הספר "בית משוגעים"


את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.



ראה מידע נוסף..
***