|
|
|
|
|
פינת הדיאטנית - אכילה נכונה בחגים, טיפים והמלצות
|
|
רובנו כבר מכירים את התסריט הבא: אנחנו מתיישבים לאכול בערב החג, העיניים והבטן חומדות את כל המטעמים שמוגשים לנו לשולחן. המארחת מפצירה בנו: "תאכלו עוד קצת. נו, למה אתם לא אוכלים?" אנחנו כמובן מצייתים בשמחה: שוב ושוב מעמיסים על הצלחת, חוששים להפסיד משהו טעים.
אבל אחרי האוכל תחושת כובד לא נעימה ממלאת את גופנו, עייפות גדולה צונחת עלינו ואנחנו שוב שואלים את עצמנו בדיוק אותה השאלה ששאלנו בחג הקודם: "למה בעצם אכלנו כל כך הרבה?" אז מסתבר שיש חשיבות גדולה מאוד להקפדה על אכילה נכונה גם בשעת סעודת החג עצמה.
אז איך אוכלים הכל ונהנים בערב החג, מבלי להרגיש אחר כך מותשים, כבדים ומלאי חרטה? הנה כמה טיפים שהכנתי עבורכם.
חג שמח ובתאבון :-)
ראשית אציג את עצמי, בפני מי שטרם הכיר. שמי ורד קטריבס, אני דיאטנית מזה 15 שנים ועוסקת במקצוע בתחומים שונים ומגוונים כולל גריאטריה (סיעוד, סיעוד מורכב, שיקום ותשושי נפש), ילדים, הנחיית קבוצות, טיפול פרטני במסגרת קופ"ח (סוכרת, השמנה) ועוד.. את עבודתי בתחום הפסיכיאטריה התחלתי לפני כשנה וחצי לאחר שסיימתי קורס ייחודי לדיאטניות שניתן בעקבות הרפורמה החדשה בבריאות הנפש.
במסגרת תפקידי כדיאטנית בהוסטלים שונים אני מייעצת לצוות בתהליך הרכבת התפריטים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, תוך התחשבות ברצון והעדפות הדיירים ככל שניתן, משתתפת בישיבות צוות, מייעצת במקרים מיוחדים בהם נדרשת התערבות תזונתית עפ"י משקל הדיירים ובדיקות הדם שלהם ועוד. אשמח לנצל במה זו, ולשתפכם בטיפ חודשי. בעידן האינטרנט אנו חשופים כל הזמן לשצף מידע, וחשוב תמיד לבדוק את המקור שלו. יש הרבה מיתוסים, מידע אמין יותר או פחות ושאר ירקות, אשר גורמים לעיתים להטעיית הציבור. המטרה כאן, היא להעשיר אתכם בנושאים הקשורים לתזונה בכלל, תוך התייחסות למתמודדים עם הפרעות נפשיות, ולתת עצות מעשיות שיכולות לסייע לכם ביום יום.
זו גם הזדמנות טובה לספר, כי בזכות הרפורמה החדשה, דיירי ההוסטל הזקוקים לדיאטנית (נניח למטרת ירידה במשקל במצב בו מוגדרת השמנה, או לצורך איזון רמות שומנים וסוכר בדם), רשאים גם להשתמש בשרותי קופות החולים במקביל ובנוסף לייעוץ שלי בהוסטל. היתרון הוא ביצירת טיפול אינטנסיבי יותר שיכול לסייע להם בתהליך. במידת הצורך, האחות בהוסטל מתאמת עבורם פגישה עם דיאטנית בקהילה (בקופת חולים של אותו מטופל).
אז.. שנתחיל?
לרגל חגי תשרי, אתייחס לאכילה נכונה בארוחות החג, גם לטובת מי שמארחים את יקיריהם. אציין כי בחג אנו בהוסטל, ערוכים כמובן לארוחת חג מלאה וחגיגית הכוללת גם מרכיבים מסורתיים, ועושים הכל על מנת לתת תחושה של בית ומשפחה. אמנה מספר טיפים בנושא (הטעון) חגים ואוכל. ההמלצות הן כלליות וחלקן לא תקפות למצבי חולי ספציפיים כמו חולי כליה ודיאליזה או חולי לב שמוגבלים לעיתים בכמות השתייה.
זיכרו שבמדינתנו, חוסר שיגרה הוא השיגרה. תמיד יש סיבה למסיבה- חגים, סופי שבוע, אירועים או חופשות, וטוב שכך. אבל כדי לשמור על הבריאות מומלץ לשמור על מסגרת קבועה יחסית גם בימי חג, ולאמיצים שביניכם- אפילו להגדיר כל יום שאינו `חולין` כהזדמנות לאכילה בריאה יותר ( הפוך מהמחשבה המקובעת על פריקת כל עול בימים כאלה ואכילה מופרזת עם מחיר יקר אחר כך). מי יודע, אולי אפילו תשילו כמה גרמים.. או לפחות לא תעלו במשקל בכלל.
אז איך עושים את זה בפועל?
1. מומלץ לאכול רגיל באותו היום של ערב החג ולא לדלג על ארוחות...הניסיון `לעבוד על הגוף` ולצום באותו היום כדי לאפשר לנו `להתפרע` בארוחה עצמה לא ממש עובד ואף מזיק. אני קוראת לזה עיקרון הפיזור. הגוף שלנו יודע לנצל כמות מוגבלת של אנרגיה לזמן מסוים, לפי הצורך שלו. כלומר, מה שיגיע בעודף פשוט ייאגר. מה גם שאי- אכילה במשך שעות רבות משדרת לגוף מצב של חוסר ומכניסה אותו לסטרס. מבחינה הורמונלית יש לכך מספר השפעות שליליות. ניתן להקטין מעט את הארוחות באותו היום מתוך מחשבה שאכן ארוחת החג היא גדולה ועשירה יותר מארוחת ערב `רגילה`, אך לשמור על גיוון וסדר.
2. כהמשך לסעיף הקודם.. כדאי אף לאכול עד כשעה לפני ארוחת החג, על מנת לא להגיע רעבים מדי ולשלוט בכמויות שנכנסות לפה. זו יכולה להיות פרוסת לחם עם ממרח, או פרי או יוגורט בתוספת 5-6 שקדים לא קלויים.
3. שותים יותר- המלצה כללית ובפרט בימי חג וערבי החג, היא לשתות 8-10כוסות מים. רצוי להימנע ממיצים או מוגזים. לשתות מים זה לא עונש ולוקח קצת זמן להתרגל לרעיון המהפכני הזה. בכל מקרה התחשבו באורחים ותמיד תדאגו שיהיה גם קנקן מים עם/בלי נענע או פלחי לימון שייראו מזמינים ויגבירו את החשק למים.
4. אוכלים בארוחה יותר ירקות, בכל צורה מלבד מטוגנים או עשירים במיוחד ברטבים שמנים. מילאתם את הצלחת? עכשיו בידקו איזה נפח תופסים שם הירקות. ירקות תורמים ויטמינים, מינרלים, וסיבים תזונתיים המקנים תחושת שובע.
5. נמנעים כמה שאפשר בארוחת החג מלחם/חלות. הפחמימות תגענה ממקור אחר כמו דגנים, קטניות ואיך לא, הקינוח.
6. ואם בקינוח עסקינן- אם אפשר, דוחים את הקינוח לשעה לפחות מתום הארוחה, ובכל מקרה משתדלים לטעום קצת מכל דבר כדי לא להרגיש שאנחנו מפסידים משהו. אפשר לבחור כשני סוגי קינוחים, סהכ כ 4-5 כפיות.
7. מחכים לפחות רבע שעה לפני שממלאים שוב צלחת. עד אז המח כבר יקבל איתותים של שובע וסביר שתוותרו על המשך אכילה. אפשר לסיים ארוחה במסטיק או סוכריה ללא סוכר, כוס תה או צחצוח שיניים. כל מה שיעזור לכם לחתום רשמית את הארוחה, גם ב`ראש`.
8. שילוב של יותר זמן פנוי בחופשת החג עם שיפור יחסי במזג האוויר והקלה בחום עשויים לעודד אתכם לצאת יותר להליכה. גם לעשרים דקות ביום יש יתרון גדול וחשוב מבחינות רבות.
אם אנסה לסכם, מילת המפתח כאן היא תכנון. אז תנו לעצמכם מתנה לחג, כבדו את גופכם ותנו לעצמכם הזדמנות אמיתית לאריכות ימים ובריאות טובה. מאחלת לכם חג שמח, וחופשה מהנה עם הרבה הנעה!
ורד קטריבס
BSc Clinical Nutritionist
פוסטים שיכולים לעניין אותך:
אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.
ראה מידע נוסף..
ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש ומחברת הספר "בית משוגעים"
את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.
מאמרים שיכולים לעניין אותך:
"מתאים לך ללכת לסרט אחי"? "לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק. סטנד אפ? הצחקתם אותי סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר
זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.
מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים
ראה מידע נוסף..
ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
|
|
|
