כדור הבדולח של חוקרי המח: האם אפשר יהיה בעתיד לחזות הפרעה נפשית?

צוות חוקרים בשוודיה, ערכו מחקר על גברים צעירים בסוף גילאי ההתבגרות, ומצאו לתדהמתם קשר בין מדדים פיזיולוגיים כמו לחץ דם ודופק להתפתחות מחלות נפש. הם מדדו לחץ דם ודופק של יותר ממיליון גברים צעירים בשוודיה, ולמרבה הפלא גילו שגברים בתחילת בגרותם, שנמדד להם דופק גבוה, היו בעלי סיכוי ונטייה גבוהה יותר לחלות בהפרעה טורדנית כפייתית, חרדה וסכיזופרניה. החוקרים הדגישו במחקרם כי הם סיננו היטב מדדים שעשויים היו להפריע למחקר כמו למשל מצב סוציו אקונומי.
החוקרים השוודים סבורים כי הסיבה לכך היא שינויים אנטומיים במערכת העצבים היכולים לנבא מחלה נפשית.
במחקר אחר שנערך על ידי ד"ר אחמד אל חרירי – פסיכולוג וחוקר מח באוניברסיטת דיוק, טענו אלחרירי וצוות המדענים שלו, שייתכן ניתן יהיה לנבא בעתיד אנשים המועדים יותר לפורענות של הפרעות חרדה ודיכאון, באמצעות סריקת מח לפחות 4 שנים לפני פריצתן של ההפרעות.
המדענים באוניברסיטת דיוק, ערכו למעשה סידרת סריקות מח לכ 340 סטודנטים בריאים, כאשר בתהליך הסריקה נתבקשו הנחקרים להביט בתמונות שונות, כולל תמונות פרצופי אנשים כועסים.
כשלושה חודשים לאחר כל סריקה, התבקשו הסטודנטים למלא שאלון אודות אורח חיים והלחץ בהם הם נתונים או משברי חיים וכן שאלון שהעריך סימפטומים של דיכאון.

החוקרים למעשה בחנו בסריקה את האמיגדלה של הנחקרים (האמיגדלה כידוע היא האזור האחראי במוח המקושר לרגשות תגובתיות לסכנה כמו פחד וחרדות)
הסתבר שככל שפעילות האמיגדלה תגובתית יותר,( גם כשהאדם עדיין אינו מצוי במצב של הפרעה נפשית דיכאונית או חרדתית) כך גדל הסיכוי לכך שהנבדק יתקשה להתמודד בעתיד עם אירועי חיים מלחיצים וקשיים ויהיה מועד יותר לפורענות של דיכאון וחרדות. בדיכאון

אלחרירי טוען כי ייתכן ובעתיד ניתן לחזות אדם בעל נטייה לדיכאון וחרדות וקריסה בעת משברי חיים כ – 4 שנים לפני פריצת משבר החרדה או הדיכאון באמצעות סריקת מח ובדיקת האמיגדלה שלו.