על החברה
יצירת קשר
קוד אבטחה:

"נכון היא יפה אבל..." – על הפרעת ROCD

זה התחיל ברצון גדול מאוד מצדו בעיקר במערכת היחסים איתה. הוא התחנן, ביקש, רדף, לא הרפה. לאחר כמה חודשים שבהם לא הייתה סגורה על עצמה, החליטה כן לתת לזה צ`אנס. במשך שנה כמעט התנהג אליה יפה, כיבד, אהב, ריגש, טיפל, העריך, אבל אז הגיע השינוי. אני לא מבינה מה עובר עליו, הייתה לוחשת בבהלה לחברים בטלפון, הוא מתנהג אלי מאוד מוזר.

האיש שהיה כל כך אוהב בהתחלה, החל לבקר כמעט כל דבר שעשתה. החל מלבוש, דרך התנהגות, דרך דיבור. הוא החל לפזול החוצה, כל דבר שעשתה ואמרה הרגיז אותו. אם אמרה לו משהו טוב, היה עונה לה בליגלוג, אם ניסתה לשתף בחייה, היה טוען ש" לא מעניין אותי השטויות שלך". בשלב מסוים פשוט הפסיקה לדבר. התפרצויות הזעם מצדו הלכו והחריפו ,כמעט כל דבר שאמרה או עשתה, הרגיז אותו מאוד.

הוא לא יכול לסבול אותי יותר, קבלה בעצב לחברותיה. אפילו הנוכחות שלי מרגיזה אותו. מה לא בסדר שהוא כל כך כועס עלי כל הזמן? שאלה את עצמה. מה עשיתי לו? אז זהו, שלא בטוח שמדובר במשהו שעשתה או לא עשתה. לא בטוח שמדובר במשהו שקשור בה.
אם נתבונן גרפית לאחור על כל מערכות היחסים בחייו של אותו בחור, נגלה שבכולן זה התחיל בהתלהבות גדולה, התאהבות ואחר כך אביוז וביוקרתיות בלתי פוסקת כמו הבעת אי שביעות רצון בלתי פוסקת מכל מה שבנות זוגו אומרות, עושות ומדברות.

התופעה מסתבר, ידועה ונפוצה יותר ממה שחושבים. ויש לה גם שם. מדובר במה שמכונה ROCD "הפרעה טורדנית כפייתית במערכות יחסים".


האדם הלוקה בהפרעה זו, יכול להתאהב עד כלות במי שאינו מושג עבורו, ונראה לו כאידיאל, אך ברגע שהוא נמצא במערכת זוגית, הכפייתיות והעיסוק במחשבות הטורדניות וההתמקדות ב"מה לא בסדר בבת או בן הזוג", הופכת קומפולוסיבית, מענה ויומיומית. ההתמקדות בעיקר בפגמים וובחסרונות באישיותו של בן או בת הזוג מפריעה כמובן לייצוב מערכת יחסים ולעיתים קרובות היא גם עשויה לפגוע בתפקוד של האדם הקומפולסיבי כאשר השאלות הללו אינן מניחות לנפשו.
אם במערכת יחסים זוגית בריאה, קיימת קבלה גם של הצדדים הפחות טובים של בן או בת הזוג, במערכת יחסים שקיים בה בן זוג הלוקה ב ROCD הפגמים של בין הזוג, מאפילים על הכל ואינם מאפשרים ללוקה בהפרעה לייצר מערכת יחסים זוגית תקינה. אמת היא שברוב מערכות היחסים קיימות ועולות השאלות האלו כגון: האם זה האדם הנכון עבורי, האם אני מאושר/ת איתו, האם עשיתי את הבחירה הנכונה, אבל שאלות אלו כשהן עולות במינון נמוך ומקבלות תשובה, כאשר ניתן לראות את בן הזוג כאדם שלם על יתרונותיו וחסרנותיו ולא כדמות מושלמת ללא חסרונות, לגמרי נורמליות.
 
לעומת זאת במערכת יחסים שבה אחד מבני הזוג לוקה ב ROCD ההתעסקות הקומפולסיבית בשאלות אלו הופכת לאובססיה, המפריעה למערכת היחסים להתקיים, ולעיתים קרובות יכולה אף להקשות על תפקוד האדם הלוקה בהפרעה, בעבודה ובמקומות אחרים, מאחר והוא כמעט כל הזמן נתון למחשבות בלתי פוסקות בנושא.
 
האדם הקומפולסיבי עסוק ללא הרף בראיית המגרעות של בן זוגו, הוא אינו מסוגל לקבל את העובדה שבן זוגו רחוק מלהיות מושלם, הוא עסוק כל הזמן בשאלה האם בן זוגו "שווה" מספיק ו"ראוי" מספיק, לעיתים גם יעסוק בשאלה האם בן הזוג אוהב מספיק, או אפילו "האם אני אוהב מספיק". מערכות יחסים כאלו מועדות לעיתים קרובות להפוך למערכות שבהם קיים אביוז של אחד מהצדדים בצד השני, ולעיתים קרובות גם פרידה כאשר הצד השני מרגיש שנמאס לו להרגיש מבוקר ללא סוף.
 
לרוב לא קיימת מודעות של בן הזוג הלוקה בהפרעה לבעיה שלו, (מאחר ולדעתו הבעיה טמונה בעיקר בבן הזוג ה שני בו נמצאים הפגמים אותם הוא "מאיר",
לעיתים קרובות ניתן למצוא אנשים בעלי הפרעה זו, נודדים במשך שנים בין בני זוג רבים ושונים ולא מצליחים לייצר מערכת יחסים בריאה וממושכת. הם תרים שוב ושוב בחיפוש אחר האידיאל המושלם, כאשר לאחר כמה חודשים, כששוב יתגלו המגרעות בבן הזוג השני, תחזור הכפייתיות בשאלות ובתהיות: האם בן זוגי שווה מספיק, האם אני אוהב אותו מספיק, האם הוא ראוי לי וכו`... והעיסוק הקומפולסיבי היומיומי במגרעות של בן הזוג והאדרתן.

אכן בכל מערכת יחסים, בעיקר כזו הנמשכת במשך שנים רבות, קיימת לעיתים אי שביעות רצון מדברים באופיו של בן הזוג, אך במערכת יחסים נורמלית ובריאה, בן הזוג גם יכול לראות את הצדדים הטובים בבן זוגו, במערכת יחסים של אישיות הלוקה בהפרעת rocd קיים עיסוק אובססיבי מתמיד בעיקר סביב מגרעותיו של בן הזוג. בן הזוג הקומפולסיבי יכול למנות חסרונות כגון: אין לו/לה את הגוף המושלם, הוא/היא לא חכמים מאוד, הם לא חברותיים וכו`.... בן הזוג הלוקה בהפרעה מתקשה מאוד לראות את בן זוגו כ"אדם שלם" בעל יתרונות וחסרונות. אור הזרקורים מופנה כלפי החסרונות של בן הזוג ובעיותיו ואין יכולת להתמקד גם בדברים הטובים באישיותו של בן/בת הזוג
 
אדם הלוקה בהפרעה זו לרוב מתענה וסובל סבל גדול מהמחשבות הקומפולסיביות, לעיתים הוא אף אכול רגשות אשם כלפי בני זוגו. הוא מרגיש אשם על כך שהוא לא מפסיק להצליח לשאול את עצמו שאלות לגבי שוויו של בן זוגו, ולבדוק את אהובו/אהובתו בזכוכית מגדלת.
כאשר הסובלים מהפרעה זו מודעים למצבם ולבעיה, הם מנסים לייצר קבלה בלתי מותנית של בן הזוג, אבל אינם יודעים איך לעשות זאת, מאחר וההפרעה אינה מניחה להם לייצר מערכת יחסים בריאה. אך קיימים גם מקרים רבים בהם הסובלים מההפרעה אינם מודעים לכך שמקננת אצלם הפרעה זו, הם מייחסים את "הבעיה" לבן הזוג בעל ה"מגרעות". אנשים אלו, לרוב נוטים ולעבור ממערכת יחסים אחת לשנייה, בחיפוש אינסופי אחר בן הזוג שיימצא מספיק "שווה" ונטול פגמים בעינם. חשוב לציין שהפרעת קומפולסיביות במערכות יחסים, אינה נחלתם של מערכות זוגיות בלבד, היא יכולה להתרחש גם במערכות יחסים אחרות כגון: הורים וילדים, חברים וכו`..

גורמים להפרעה
קיימות סברות שונות בקרב מטפלים ופסיכיאטרים לגבי הגורמים להפרעה, יש מי שגורסים כי מדובר בהפרעה פסיכולוגית הקשורה לחווית נטישה בעבר, כמו גם חוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי ירוד ופרפקציוניזם. מאידך מאחר וההנחה הראשונית היא שהפרעה קומפולסיבית, קשורה ישירות גם לגורמים כימיים במוח, ההנחה המקובלת היא לגרוס שמדובר במאפיינים המשלבים גם גורמים סביבתיים, אישיותיים וביולוגיים כאחד וכי מדובר בעצם OCD הלובש צורה מסויימת ומתאפיין בעיקר במחשבות מענות במערכות יחסים עם בני זוג

אופן הטיפול
טיפולים שונים בתרופות מקבוצת SSRI הניתנות לסובלים מהפרעה קומפולסבית כלשהי, הראו כי קיימת יעילות מסויימת בהרגעת הקומפולסיביות אצל הסובלים מהפרעה ספציפית זו.

לגבי אופן הטיפול הפסיכולוגי – החוקרים עדיין חלוקים בדעותיהם ונעשים נסיונות על מנת לגלות מהו אופן הטיפול הנכון ביותר בהפרעה. הנטייה היא לטפל בתופעה כפי שמטפלים באדם הלוקה ב ocd הלובש צורה אחרת, יחד עם זאת כולם גורסים כי מודעות האדם לבעיה שלו, היא הכרחית על מנת להתחיל בטיפול ולנסות לעבוד עם המטופל בנסיון לעזור לו לצאת מהסבל בו הוא מצוי.
 
 
 הכותבת שיר שוורץ מנחת סדנאות כתיבה אינטואיטיבית לפגועי נפש. עובדת בקבוצת "פרויקטים שיקומיים" המתמחה במתן שירותי שיקום למתמודדים עם מחלות נפש סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, דיכאון, OCD, פיצול אישיות, הפרעה דו קוטבית.
 
חזרה ל->
מאמרים שיכולים לעניין אותך:

"מתאים לך ללכת לסרט אחי"?

"לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק.

סטנד אפ? הצחקתם אותי

סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר



זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.


מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים

מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים


ראה מידע נוסף..

ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?


ראה מידע נוסף..
פוסטים שיכולים לעניין אותך:

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.


ראה מידע נוסף..

ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש

ומחברת הספר "בית משוגעים"


את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.



ראה מידע נוסף..
***