מאמרים בנושא שיקום פסיכיאטרי בישראל

אני מאוד מאמינה בתחום של שיקום פסיכיאטרי, מכיוון שזה עזר לי מאוד להבין מהי דרך ההחלמה שלי וכיצד לנהל את המחלה. כחלק מלימודי התואר השני והתזה השתתפתי בכתיבת שני מאמרים אקדמיים עם חוקרים בכירים בתחום השיקום וקולגות בתחום.

המאמר הראשון (2012) מתאר למעשה את תחום השיקום בישראל ובעיקר את המאמצים של מערכת בריאות הנפש בארץ לעבור משירותים המבוססים על מערכת הבריאות ובתי החולים לאנשים נפגעי נפש, לגישה שיקומית אשר ניתנת בקהילה. למעשה הוא מתאר את החשיבות של חקיקה בתחום השיקום המדגישה צרכים וגם רצונות לסל של שירותים מגוונים אשר יכול לקבל אדם אשר עומד בקריטריונים. המאמר למעשה דן בהצלחות של הגישה הזו, האתגרים וההשלכות שלה כמו גם רעיונות למחקר, מדיניות ופרקטיקה עתידית.

המאמר השני (2016) מתבסס על שני מחקרים איכותניים מקיפים אשר נעשו במסגרת מסלול התזה בחוג לבריאות נפש קהילתית, בתיאור החוויות והדילמות איתם מתמודדים אנשים המאובחנים עם מחלת נפש (דיכאון, מאניה-דיפרסיה וסכיזופרניה), כאשר הם בוחנים את השאלה האם לחשוף את האבחנה שלהם. מה האתגרים העומדים בפניהם, מה היתרונות בהסתרה ומה היתרונות בחשיפה, אילו גורמים מקדמים או מעכבים את ההחלטה לחשוף את הסוד וכיצד הם חווים את חוויית הדילמה לחשוף או לא לחשוף את האבחנה אותה קיבלו.
מרכז הדיון הוא למעשה כיצד הממצאים הללו יכולים לעזור למתמודדים לחקור את היתרונות והחסרונות של חשיפה או הסתרה של הסוד אותו הם שומרים.