יום עיון בקידום פרויקטים שיקומיים בנושא סוכרת בבריאות הנפש

רמות סוכר: במצב תקין- גלוקוז בטווח 70-100 מ"ג/ דצ"ל או HbA1C מתחת ל-5.7. מצב פרה- סוכרתי (קדם סוכרת): גלוקוז בטווח 100-125 מ"ג/ דצ"ל או HbA1C בטווח של 5.7-6.5. בסוכרת: גלוקוז 126 ומעלה או HbA1C מעל 6.5.

סימפטומים מחשידים לסוכרת: דחיפות גבוהה של השתנה, זיהומים חוזרים (בדרכי השתן/ באיברי המין/ בדם), ירידה מהירה ולא מוסברת במשקל, ראייה מעורפלת, צמא מוגבר, תחושת נימול/ חוסר תחושתיות בידיים וברגליים, רעב מוגבר, זמן ריפוי ממושך של פצעים.

השמנה וסוכרת: גורם הסיכון המוביל לסוכרת הוא השמנה וחוסר בפעילות גופנית. השמנה מגבירה את הסיכון של גברים ללקות בסוכרת פי 5, ואצל נשים- פי 3.

גורמי סיכון לסוכרת: היסטוריה משפחתית של סוכרת, עודף משקל (BMI מעל 25), בנשים- היסטוריה של סוכרת היריון או לידה של תינוק גדול, יתר לחץ דם (130/85 ומעלה), גיל 45 ומעלה, רמות סוכר בדם לא תקינות, הפרעות ברמות שומנים בדם (טריגליצרידים מעל 150, HDL-C מתחת ל-35 בגברים ומתחת ל-40 בנשים), עישון.

חולים עם הפרעות נפשיות נמצאים לסיכון גבוה יותר לסוכרת!

הסיבות לעליה בסיכון לסוכרת אצל מטופלים פסיכיאטריים:

1. אחוזים גבוהים יותר של השמנה, עישון, יתר לחץ דם, הפרעות ברמות שומנים בדם, "סינדרום מטבולי".
2. עליה כרונית בהורמוני סטרס בדם עקב המחלה הפסיכיאטרית.
3. פחות מבצעים פעילות גופנית.
4. תרופות אנטי- פסיכוטיות (וכנראה גם נוגדות דיכאון) מגבירות עליה במשקל, גורמות להפרעה בשומנים בדם, מפרות את איזון הסוכר בדם.
5. נטיה גנטית לסוכרת ולמרכיבי ה"סינדרום המטבולי" בחולים ובבני משפחתם.
6. נגישות ירודה למערכות הבריאות, עקב אשפוזים רבים/ חוסר תקשורת בין הפסיכיאטר לרופא המטפל/ היענות ירודה לשירותי הבריאות המוצעים.

נזקי הסוכרת:
1. 5.8% ממקרי המוות בישראל מתרחשים על רקע סוכרת. סוכרת הינה גורם המוות השלישי בישראל!
2. 11-13% ממקרי העיוורון בישראל.
3. 44.7% ממקרי הדיאליזה בישראל.
4. 70-80% מקטיעות הרגליים בישראל.

איך נוכל להימנע מסיבוכי סוכרת ולהוריד שיעורי תמותה? שמירה על אורח חיים בריא ומשקל תקין, פעילות גופנית קבועה, הימנעות מעישון, מעקב רופא משפחה, מעקב אחר רמות לחץ דם, הקפדה על בדיקות שגרה: סוכר ושומנים בדם, נטילת תרופות להורדת רמות שומנים בדם במידת הצורך, הקפדה על מעקב בדיקות עיניים אחת לשנה, שמירה על היגיינת העור, בדיקה עצמית של כפות רגליים ופדיקור לפי הצורך, חיסון נגד שפעת ודלקת ריאות, הפחתת סטרס.

המעקב שחולה סוכרת צריך לעבור: הערכה מקיפה של רופא המשפחה, בדיקת HbA1C אחת לשנה (במקרה והוא מאוזן), בדיקת כף רגל אחת לחצי שנה, בדיקת מיקרואלבומין בשתן אחת לשנה, בדיקת עיניים אחת לשנה, מעקב דיאטנית אחת לשנה, בדיקת פרופיל שומנים אחת לשנה, בדיקת תפקודי כליות וכבד, בדיקת לחץ דם אחת לשנה, מדידת גובה ומשקל אחת לשנה, חיסון שפעת מדי שנה, חיסון מגן מפני דלקת ריאות- תלוי גיל.

מהו היפוגלקמיה? מושג שמבטא מצב בו רמת הסוכר יורדת מתחת ל-70 מ"ג/ דצ"ל. מצב זה יכול להופיע בכל זמן, אך בעיקר בתחילת הטיפול התרופתי. התופעה מופיעה באופן פתאומי ויכולה להידרדר במהירות. אם לא מטפלים בהיפוגליקמיה מיד ,היא יכולה לגרום לאיבוד הכרה. כאשר יש מספר אירועי היפוגליקמיה חוזרים, יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

סימנים מזהים של היפוגליקמיה: הזעה, דפיקות לב מהירות, רעד, רעב, עייפות, חרדה, סחרחורת, בלבול, עצבנות, הפרעה בראייה.

סיבות שכיחות לתנודות ברמות סוכר אצלי חולה סוכרתי: ארוחות לא מסודרות, ארוחות ביניים שהתווספו או שדולגו, דילוג על טיפול תרופתי, נטילת טיפול תרופתי/ אינסולין בצורה לא נכונה, מאמץ גופני מוגבר מבלי הוספת כמות מזון או הפחתה במינון האינסולין, הזרקת כמות אינסולין במינון מוגבר ללא התאמה לרמת הסוכר וכמות הפחמימות הנצרכת, שתיית כמות רבה של אלכוהול על בטן ריקה.

כיצד מטפלים בהיפוגליקמיה?
1. יש לשתות או לאכול מנה המכילה 15 גרם סוכר כגון: חצי כוס של מיץ פרי או מיץ ממותק אחר, או חצי כוס מים עם 3 כפיות סוכר או דבש, או 3 שקיות סוכר אישיות.
2. יש לבדוק את רמת הסוכר לאחר כ – 15 דקות. במידה ורמת הסוכר לא עלתה מעבר ל – 70 מומלץ לחזור על שלב 1.
3. לאחר שהסוכר עלה מעל ל-70, חשוב לאכול ארוחה המכילה פחמימות מורכבות (כגון לחם, פסטה, אורז, תפו"א וכו`) על מנת למנוע שוב ירידה של הסוכר.

מטרות הטיפול התזונתי למניעה ואיזון הסוכרת: השגה ושמירה על משקל בריא ויציב בטווח התקין, מניעת היפרגליקמיה והיפוגליקמיה, הגעה לפרופיל שומנים מיטבי בדם וללחץ דם תקין, מניעה וטיפול בסיבוכים ארוכי טווח כגון מחלות לב וכלי דם ופגיעה כלייתית, הקניית הרגלי תזונה נכונים ופעילות גופנית סדירה.

השפעת קבוצת הפחמימות על רמות הסוכר בדם: בקבוצה נכללים דגנים ומוצרי מאפה: לחם , אורז, פסטה, תפוחי אדמה, בטטה, תירס, קוואקר, קורנפלקס, פתיתים, קינואה, כוסמת ועוד. יש לשים לב שתפו"א , תירס ובטטה עשירים בפחמימות. אכילת פחמימות משפיעה באופן ישיר על רמות הסוכר בדם. יש לאכול פחמימה בכל ארוחה, אך יש לשים לב לכמות ולסוג הפחמימה: פחמימות מורכבות (כגון לחם או אורז) יגרמו לעליה מתונה יותר של רמת הסוכר בדם, לעומת פחמימות פשוטות (כגון סוכר או שתיה מתוקה) הגורמות לעליה מהירה ברמות הסוכר בדם. בסוכרת יש להימנע מאכילת מזונות מתוקים כמו: סוכר, דבש, ריבה, פירות יבשים, עוגות, עוגיות, משקאות ממותקים ועוד. מזונות אלו מעלים את רמות הסוכר בדם במהירות. לסוכרתיים מומלץ לצרוך 2 מנות פרי ליום, פזורים לאורך היום. מומלץ לאכול פרי על פני מיץ.

שמירה על היגיינה- לחולים סוכרתיים:
בריאות הפה והשיניים :
1. יש לצחצח פעמיים ביום ערב ובבוקר עם משחה המכילה פלואוריד.
2. מומלץ להשתמש בחוט דנטלי בין השיניים.
3. מומלץ פעם בשנה ביקור אצל שיננית לניקוי השיניים.
4. יש לבצע כל 6-12חודשים מעקב אצל רופא שיניים.
5. במידה ומופיעים נפיחות או דימום בחניכים, כאב או כיבים בחלל הפה, ריח רע מהפה או שיניים מתנדנדות, יש ליידע את רופא השיניים.
שמירה על היגיינת הרגליים:
1. רחצה עם סבון וייבוש במגבת.
2. גזירה נכונה של הציפורניים (ישר ומאחור, ולא עגול).
3. שימוש בגרביים מתאימים, עדיף מכותנה.
4. להימנע מהליכה ברגליים יחפות.
5. נעילת נעליים מתאימות ונוחות.
6. בדיקה עצמית של מצב הרגליים.
7. טיפול מיידי בכל פגיעה בעור.


עריכה: סיון חלילי, דיאטנית קלינית, קבוצת פרויקטים שיקומיים.