כשהגוף פתאום משתתק

סיפורים נוספים מדברים על אנשים שיום אחד איבדו את הראייה או השמיעה ללא כל ממצא רפואי או פיזיולוגי מוכח.

אז מה קרה בעצם קרה לאלה? האם במשך השנים בהם לא הצליחה ללכת בעצם שיקרה לכל העולם כדי להשיג דבר מה? התשובה היא שלילית. היא באמת הרגישה שהיא אינה יכולה לצעוד או ללכת. רגליה לא הצליחו לשאת אותה. לאחר טיפול פסיכולוגי ממושך, התגלה כי בילדותה עברה התעללות מינית קשה, מיד לאחר גילוי זה וטיפול ב ptd (פוסט טראומה), התרוממה והחלה ללכת פתאום.
מדובר למעשה בהפרעה מוכרת היטב המכונה תסמונת המרה (Conversion Disorded ) כאשר אדם מוצא עצמו לפתע מאבד את הראייה או השמיעה או כל סימפטום אחר ללא כל הסבר פיזיולוגי.

תסמונת ההמרה מוכרת ב DSM כחלק מקבוצת תסמונות הנקראת הפרעות סומאטיות, המאופיינות בסימפטומים שונים הקשורים לגופו של הלוקה בתסמונת. התסמונת לדברי הרופאים פורצת לרוב בעקבות אירוע טראומטי. לעיתים היא יכולה ללוות גם מחלות אחרות כמו הפרעה דיסוציאטיבית, ניתוק או הפרעת אישיות גבולית. חשוב להבין כי החולים אינם "מעמידים פנים" ולהגיד להם משהו כמו "הכל בראש" יכול להוביל לתסכול עצום. הם לא עושים זאת במכוון, הם באמת חווים חוסר יכולת לראות, לשמוע או ללכת. הם אינם שולטים בכך.

האבחנה תעשה על ידי מומחה ואיש מקצוע, לאחר שישללו תסמינים פיזיולוגים או העמדת פנים כדי להשיג רווח משני כלשהו. יש לשלול גם אבחנות פסיכוסומטיות אחרות כמו הפרעה דיסמורפית (בה החולה משוכנע שמשהו בגופו פגום) או היפוכנדריה.

אופן הטיפול
הנטייה היום היא לטפל בחולים אלו בטיפול פסיכולוגי פרטני, לעיתים יוסיפו גם טיפול פיזיותרפי בהנחה שגם אם הדבר לא נגרם על ידי מצוקה פיזיולוגית כלשהי, נתינת פיזותרפיה וטיפול בגוף, הוא סוג של פלסבו שיכול לשכנע את החולה שהוא אכן מבריא.