אנשים הסובלים מחרדות, חרדות חברתיות ודיכאון מתקשים מאוד לתפקד. לרוב הרצון העיקרי הוא לשכב במיטה ולא לעשות כלום. אבל זה בדיוק מה שמחזק את הסבל. למעשה רק היציאה מאיזור הנוחות יכולה להוציא את האדם מהסבל שבו הוא נמצא. גם הכדור הטוב ביותר בעולם לא יוכל לעזור לנו, אם נמשיך לפחד מעשייה ואם לא נעשה את הצעד הראשון שיעזור לנו להתחיל ללכת מחדש.
נכון שכדורים יכולים לעזור להתניע, הם אולי מהווים קביים אבל לעולם לא יעשו עבורנו את כל העבודה. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חרדה המייצרת הימנעות היא להיישיר אליה מבט, להסתכל לה בלבן של העיניים. בקבלה היהודית מכנים זאת: הפוך על הפוך. כלומר, ברגע שאתה רוצה להמנע ממשהו, עשה דווקא את הדבר שאתה כל כך מנסה להמנע ממנו. זוהי למעשה הדרך היחידה להתחיל לנוע.
ניתן להתחיל בדברים הקטנים ביותר: שטיפת כלים, שיחה עם חבר בטלפון גם כשלא מתחשק ולאט ובהדרגה לנסות את הדברים הקשים יותר, בכל יום לנסות לעשות ולו לכמה דקות את הדבר שנמענים ממנו וחרדים ממנו מאוד.
עשייה מייצרת שינוי עצום. שינוי נפשי וחברתי. כל עשייה, גם זו הקטנה ביותר. גם עשייה שלא נראית כמשהו מפתה בתחילה, שנראית טיפשית או חסרת חשיבות – יש לה תרומה עצומה ליכולת שלכם לחולל שינוי בחייכם ובנפשכם. חשוב מאוד גם להעזר באחרים. כדוגמת אותו תינוק שצועד את צעדיו הראשונים ואינו מתבייש להעזר באימו ואביו וברהיטים כדי לנסות לקום וללכת.
"גם המסע הכי גדול, מתחיל בצעד אחד קטן", אמר פעם המנהיג הסיני לאו דזה. ואכן, צעד אחד קטן יכול להוביל לשינוי גדול. קבעו לכם מטרות שבתחילה יראו קלות.
אם צפיתם פעם בתינוק קטן הצועד את צעדיו הראשונים, יכולתם להבין בשלבים שונים שעבר עד שלימד עצמו ללכת. בתחילה זחל, אחר כך נעזר בריהוט כדי להעמד, אחר כך עשה צעד ראשון, נפל, אבל התעקש להמשיך. הוא המשיך לנסות גם כשנפל שוב ושוב עד שהתייצב והפך את ההליכה למצב אוטומטי שעליו לא היה צריך לחשוב אפילו עוד.
הדבר נכון גם לגבי התגברות על מכשולים וחרדה. הצעד הראשון יהיה הקשה ביותר אולי, אבל אחריו יבואו צעדים נוספים עד להליכה יציבה.
ספורטאי ידוע סיפר פעם בראיון לכלי התקשורת כי בעברו היה אדם שמן מדוכא ועצוב. בשלב מסויים החליט להתחיל לעשות ספורט. היום הראשון שלפני האימון היה מלא היסוסים וחרדה. הוא כבר רצה לוותר אבל החליט שתמיד יוכל לברוח אם יהיה קשה מדי. הוא הגיע לחדר הכושר, והתאמן על ההליכון במשך עשר דקות בלבד אותם הקציב לעצמו. הימים הראשונים היו קשים. הצעדים הראשונים על ההליכון היו הקשים מכל, כשלא התייאש והמשיך להתאמן הלכו הדברים ונעשו קלים יותר. קלים עד כדי כך שהפך מכור לאימוני כושר והיום הוא לא יכול לחשוב על עצמו בלי שעתיים שלוש של ספורט בכל יום.
ככל שנאמן יותר את השריר המנוון, כך יקל עלינו אחר כך להשתמש באותו שריר מבלי לחוש בסבל. ובכאב של אותו השריר. בשלב מסויים אנחנו עשויים לגלות שמה שהפחיד אותנו יותר מכל, גורם לנו כרגע להנאה עצומה.
אם אינכם יכולים לרוץ – לכו.
אם אינכם יכולים ללכת – עשו צעד אחד
העיקר שתמשיכו. תמשיכו לנוע.
הכותבת/עורכת שיר שוורץ מנחת סדנאות כתיבה אינטואיטיבית לפגועי נפש. עובדת בקידום פרויקטים שיקומיים המתמחה במתן שירותי שיקום למתמודדים עם מחלות נפש סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, דיכאון, OCDDD, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעה דו קוטבית.