דוקטור תציל אותי – איך בוחרים מטפל?

למעשה כדאי להבין שמה שטוב לאחד, לא חייב להיות נכון לשני. ממש כמו שיש אנשים שאליהם אנחנו נתחבר ואחרים שיתחברו לאנשים שאליהם נתחבר פחות, כך גם לגבי הנושא של כימיה בין מטפל ומטופל. גם המטפל המקצועי והמנוסה ביותר בעולם, לא יוכל להתחבר לכל מטופל, זה עניין של חיבור, קשר, כימיה.

אז איך נעזור לרון למצוא את המטפל הנכון לו? קודם כל כדאי לשאול אותו לגבי הנושא הכלכלי, האם הוא יכול לעמוד בנטל טיפול פרטי? אם לא, ניתן להפנות אותו למטפלים דרך הקופות. כדאי לדעת ולהבין שלרוב הקופות יש רשימה ארוכה של מטפלים: פסיכיאטרים ופסיכולוגים שאינם נופלים ברמת המקצועיות שלהם ממטפלים פרטיים.

הקופות נותנות אופציות שונות: ניתן לבחור מרשימת המטפלים שלהם המקבלים בקליניקה פרטית או בביתם, ניתן לבחור בטיפול מסובסד של מטפלים פרטיים שעובדים עם הקופה ואופציה נוספת היא לפנות למרכזי בריאות הנפש בקופה.
מאז הרפורמה ב 2015 הטיפולים הפסיכולוגים והפסיכיאטריים עברו מידי מרכזי משרד הבריאות לקופות החולים, אחת המחשבות שעומדות מאחורי עמדה זו , שאנשים רבים שלא הגיעו לטיפול במרכזי בריאות הנפש בשל פחד מהסטיגמה, יוכלו להגיע לקופה ולקבל טיפול בלי לחשוש שיראו כשהם מגיעים למרכזי בריאות נפש בבתי חולים או במרכזי בריאות נפש שונים.

אז מה הם היתרונות והחסרונות של טיפול ציבורי דרך הקופה ומהם היתרונות של טיפול פרטי?

היתרון הגדול ביותר של טיפול פרטי הוא ביכולת של המטופל לבחור במטפל המועדף עליו, וגם בשיטת הטיפול שהוא עצמו חושב שנכונה לו ביותר. מטופל המאמין שהשיטה הנכונה לו ביותר היא שיטת טיפול באמצעות CBT או DBT עלול למצוא עצמו מאותגר מעט יותר בחיפוש אחרי הפסיכולוג הנכון עבורו ברשימת הקופה. בפרובינציה למשל יהיה קשה למטופל למצוא מטפל בשיטה זו יותר מאשר בערים מרכזיות שבהן המבחר גדול יותר. הרבה יותר קל למצוא פסיכולוגים שעובדים בשיטה זו באופן פרטי או קבוצות DBT בבתי החולים, מאשר דרך הקופה.

חיסרון נוסף הוא התור לקבלת טיפול. בפרובינציה בעיקר קיים מחסור ברשימת רופאים ופסיכולוגים מטפלים, רובם עמוסים מאוד ורשימת ההמתנה במידה ואין לכם סל שיקום או המקרה שלכם אינו נחשב דחוף ביותר, גדולה ותאלצו להמתין.
אבל היתרון העצום של הקופות הוא כאמור המחירים הזולים, סיבסוד של טיפולים, כאשר הטיפול הראשון עומד על 55 שקלים בלבד לעומת שאר הטיפולים שעולים בסביבות ה 150 שקלים פלוס מינוס, הנחה עצומה בהשוואה לטיפולים פרטיים שעולים בסביבות ה 350-400 ש"ח לשעה.

בחלק מהקופות קיימים מספר מצומצם של טיפולים, המטופלים זכאים למשהו כמו 15 טיפולים שאחריהם יבדקו מחדש ויוחלט האם לאפשר להם להמשיך.
אופציה נוספת היא טיפול באמצעות מרכזי בריאות הנפש בקופות החולים. היתרונות גם כאן מאוד גדולים. הטיפולים נעשים בחינם, והכל תחת קורת גג אחת. ברוב המרכזים הללו קיים אינטק לפגישה ראשונית שאחריה יותאם לכם המטפל הנכון. יתרון עצום נוסף הוא היכולת של הפסיכולוג והפסיכיאטר שמטפלים בכם להתייעץ אחד עם השני ולהתעדכן ולעדכן אחד את השני במצבכם, כך שאינכם צריכים לרוץ לפסיכיאטר במקום אחד ולפסיכולוג במקום אחר ולקשר בינהם במידת הצורך. זהו יתרון עצום, בנוסף למחיר המסובסד שיאפשר לכם להמשיך טיפול גם אם אתם חיים על סל שיקום ובל"ל.

אבל קיימים גם חסרונות בטיפול הציבורי: הביורקרטיה אינה קלה. לא תמיד ניתן להשיג את הרופא או הפסיכולוג בטלפון. לרוב תענה לכם מזכירה או מענה קולי, תוכלו להשאיר הודעה ולקוות שיחזרו אליכם תוך כמה ימים. מאחר ורוב המרפאות לבריאות הנפש עמוסות מאוד, לא תמיד הרופאים והפסיכולוגים יכולים לחזור אליכם מיד, ולעיתים יעבור זמן רב עד שיחזרו. אז אם אתם מחליטים על טיפול במרפאה ציבורית, אתם בהחלט בידיים מקצועיות וטובות, אבל קחו בחשבון, שבמידה והפסיכיאטר רשם לכם כדורים וקיים אצלכם צורך להתייעץ עימו טלפונית לגבי תופעות לוואי של הכדור או חרדות או מצב נפשי קשה בו אתם נמצאים, לא תמיד תוכלו להשיגו מיידית, לעיתים במקרי חירום יפנו אתכם למיון פסיכיאטרי בבית החולים, לרוב אצל פסיכיאטר תורן שאינו מכיר אתכם ואת הבעיה שלכם.

אבל כדאי להבין ולדעת שלמרות החסרונות גם במרכזי בריאות הנפש של הקופות ניתן למצוא רופאים ופסיכולוגים מצויינים ומוכשרים ולהיות מטופלים באופן מקצועי וטוב. הסטיגמה על כך שרשימת הפסיכולוגים והפסיכיאטרים בקופה, טובה פחות מרוב המטפלים והפסיכיאטרים המקבלים רק באופן פרטי לא תמיד נכונה. רוב קופות החולים לא יקבלו אנשי מקצוע שאינם מספיק בקיאים ומקצועיים. אבל שוב גם כאן, כמו בכל מקרה אחר מדובר בעניין של כימיה בין המטפל למטופל, ברגישות של אנשי המקצוע אליכם וברגישות ואיכות הניהול של המרפאה הציבורית.

אז על מה רון שלנו צריך לחשוב כשהוא מגיע לטיפול ובוחר מטפל?

קודם כל עליו להבין מהו מצבו הכלכלי, ובהתאם לכך לאפשר לעצמו את הטיפול המתאים לו. עליו להחליט איזה טיפול טוב ביותר עבורו – לכל אחד מתאימה שיטה אחרת. קיימים רופאים ומטפלים המתמחים בפוסט טראומה והטיפול במקרים כאלו יהיה שונה לחלוטין מטיפול באדם הסובל למשל מדיכאון או בעייה בויסות רגשי.

משנעשתה הבחירה במטפל, דרך הקופה או באופן פרטי, יש לקחת כמה פרמטרים בחשבון:
הכימיה בין המטפל והמטופל – אין ספק שזה דבר חשוב ביותר, קשה להיפתח לאדם שלא מרגישים קשר אליו, יחד עם זאת אני מסייגת את דברי: לקשר לוקח זמן להתבשל. גם אם הטיפול הראשון ואפילו השני או השלישי לא מייצר כימיה מיידית, מומלץ מאוד לא להחליט אחרי כמה טיפולים בלבד שזה לא מתאים, לקשר ולכימיה ממש כמו בין שני חברים לוקח זמן להתבשל. לעיתים רק בטיפול הרביעי, החמישי או העשירי מתחיל המטופל להרגיש נוח מספיק להחשף מול המטפל ולהרגיש שהקשר בינו לבין המטפל מספיק בטוח וחזק כדי לשתף ולבטוח במטפל. כך שגם אם אתם מגיעים לטיפול ראשוני, וקופידון עדיין לא ירה את חץ הכימיה בינכם לבין המטפל ואין עדיין העברה רגשית, אנא תנו סיכוי, אל תחליטו מראש שזה לא מתאים. תנו צ`אנס לעצמכם ולמטפל בכם, קחו לעצמכם כמה חודשים או אפילו חצי שנה, כדי לדעת האם אכן הטיפול נכון לכם.

מה עוד כדאי לרון שלנו לקחת בחשבון כשהוא מגיע לטיפול בין אם ציבורי או פרטי?

רבים מהמתמודדים מתלוננים על תחושה שאנשי מקצוע שונים מתנשאים או נותנים להם יחס של "חולים" או מכניסים אותם למגירה, ולא רואים אותם כבני אדם הנמצאים במצוקה אלא כ"מחלה". גם כאן היחס אינו גורף. תוכלו למצוא מטפלים נהדרים ונפלאים שידברו עמכם בגובה העיניים ויראו בכם בני אדם שנמצאים כרגע במצב משברי, מצוקה או בעיה נפשית. הכל למעשה תלוי בתחושה שלכם. אם אתם מרגישים שהמטפל אינו מתייחס אליכם בגובה העיניים אלא מכניס אתכם לקופסאות, זה אינו מבשר טובות וקשה יהיה לכם להיפתח אליו. אבל אין צורך להיפגע, אם התחושה שלכם אינה טובה, תמיד אפשר לבחור במטפל אחר שיתן לכם תחושה שאתם בני אדם הנמצאים כרגע בסוג של מצוקה, לא רק ה"מחלה" או "אתגר עבורם לאיבחון". למעשה רוב הפסיכיאטרים היום אינם מתנהגים כך.

נושא נוסף חשוב לא פחות היא עמדתו של המטפל או הפסיכיאטר או מנהל המרפאה, מול בני המשפחה של המתמודד. איש מקצוע טוב, יבין שלא רק המתמודדים נמצאים במצוקה. המשפחה כולה נמצאת במצוקה עקב מצבו הנפשי של יקירן. הטיפול של הפסיכולוג והפסיכיאטר או מנהל המרפאה במקרה של טיפול ציבורי, יהיה רגיש ומכיל ותומך גם מול ההורים, האחים והמשפחה כולה, מאחר ותהליך ההבראה של המטופל תלוי גם בהתמודדות המשפחה וביכולת של המשפחה לתת תקווה, להתגבר על המצוקה והחרדה שלהם עצמם. על המשפחה כולה להיות מאוחדת וחזקה עבור הבן או האח הנמצאים במצוקה. בחלק גדול מהמקרים הפסיכולוגים הפרטיים או הציבורים, יתנו לכם גם הדרכה הורית או טיפול משפחתי או טיפים כיצד להתמודד עם המצוקה של המשפחה כולה.

רופאים ומטפלים טובים (פרטיים או כאלו שעובדים דרך הקופה), כמו גם מנהלי מרפאות שונות מבינים היטב כי כדאי להם להיעזר גם במשפחת המתמודד כדי להבין את התמונה השלמה וכדי לגייס את המשפחה כולה לעזרה למתמודד הנמצא במצב משברי קשה.

צוות או מנהלי מרפאה אלו רגישים מאוד גם לסבל שעובר על המשפחה כולה: למצוקת ההורים, האחים או הבנים לשאלות האופטרופוסים וקרובי המשפחה בנוגע להחלטות רפואיות הקשורות לתרופות של בן המשפחה והטיפול בו . הם יהיו רגישים גם לסערת הרגשות שהמשפחה כולה מצויה בה ולמצוקה המשברית שהמשפחה כולה נתונה בו. צוות רגיש ומקצועי יזכור להקפיד לעדכן את האפוטרופוסים של המתמודד, גם ובעיקר כשמדובר בשינוי כדורים או תרופות, או החלטה לשינוי בטיפול פסיכולוגי ואף יתנו תשובות רגישות בנוגע לתהיות המשפחה על אופן ההתמודדות, הטיפול והטיפול התרופתי.

המשפחה יכולה לעזור לצוות לטפל בבן המשפחה המתמודד עם פגיעה נפשית, לעדכן את המטפלים בטריגרים שונים בחייו ובחיי המשפחה להתייעץ עם הצוות כיצד להתמודד במצבי משבר, ולעזור למטפלים להשלים חלק מחלקי הפאזל החסרים כדי לשפר יעילות הטיפול ביקירם.

משפחות המתמודדים: אנא היו מעורבים בטיפול, בקשו פגישות מדי פעם עם הפסיכולוג והפסיכיאטר המטפלים ביקיריכם, כך יקל עליכם לקבל מהם עזרה והתמודדות גם בבית כאשר קיימות התפרצויות של יקיריכם או משברים שונים. שיחות אלו עשויות לחזק אתכם, להשאיר אתכם בתמונה ולגרום לכם להבין כי אתם למעשה חלק אינטגרלי מהטיפול ביקירכם, התעקשו להיות נוכחים וחיוניים בטיפול. גם אם בנכם או אחיכם או הוריכם נמצאים בידים הכי טובות, אתם אלו שנמצאים איתם רוב היום ולכן עליכם לשמוע את אנשי הטיפול ולהבין מהם איך אתם אמורים להתמודד בעיתות משבר ולקבל טיפים מהם חשובים.

נציין עוד כי מומלץ לכם להתאזר בסבלנות, גם אם אתם במצוקה ובחרדה קשה. צריך להבין כי פסיכיאטרים ופסיכולוגים, אינם קוסמים, הם ואינם יכולים לרפא את יקיריכם בשבוע אחד או אפילו תוך כמה חודשים.

במקרים רבים הצוות המטפל מצליח באמצעות הטיפול הפסיכולוגי והתרופתי להציל חיים ולעזור לאדם המצוי בסבל ובמצוקה להגיע לרמרסיה ולחיים תקינים ואיכותיים, אבל חשוב מאוד לזכור שאין להם שרביט קסמים ואין להם יכולת ללחוש "הוקוס פוקוס" ולהבריא את יקיריכם תוך כמה שבועות או אפילו חודשים.

הטיפול עשוי במקרים בהם הפגיעה הנפשית קשה ומורכבת להיות ממושך ומורכב. מילת המפתח פה היא סבלנות. עבודתם של הפסיכיאטרים והפסיכולוגים הפרטיים כמו גם אלו העובדים בקופות, קשה ומורכבת מאוד. במידה ובן משפחתכם המתמודד זקוק לטיפול תרופתי מעבר לטיפול הפסיכולוגי, עליכם להבין כי התרופות אינן אבקת קסמים או מדע מדויק. לא מדובר באקמול שמעביר מיד את כאב הראש, לעיתים יאלצו הפסיכיאטרים להחליף אותן, עד למציאת הטיפול הנכון ביותר. פסיכיאטריה אינה מדע מדוייק ולרוב הטיפול התרופתי הוא עניין של ניסוי וטעייה.